המרקיז דה קונדורסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המרקיז דה קונדורסה

מארי-ז'אן-אנטואן-ניקולא דה קאריטא, המרקיז דה קונדורסה, (Marie-Jean-Antonie-Nicolas de Caritat, Marquis de Condorcet‏) (17 בספטמבר 1743 - 28 במרץ 1794). פוליטיקאי, פילוסוף, מתמטיקאי וחוקר מדע המדינה צרפתי, מהנציגים המובהקים של תקופת הנאורות. קונדורסה דגל בליברליזם כלכלי, סובלנות דתית, בחינוך מודרני ובעליונות השכל האנושי.

[עריכה] קריירה מדעית ופוליטית

קונדורסה נולד כבן למשפחת אצולה צרפתית עשירה ומכובדת. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל עם אימו שהייתה אדוקה בדתה ושלחה אותו ללמוד בבית ספר ישועי. כבר בימי לימודיו המוקדמים הראה יכולות מעוררות התפעלות בלימודי המתמטיקה שלו, ובגיל 16 עורר את תשומת ליבם של כמה מגדולי המתמטיקאים של דורו, אנשי עידן האורות. ב-1765 פרסם את חיבורו הראשון בתחום המתמטיקה, העוסק בחשבון אינטגרלי, והביא לו יוקרה רבה. אחריו פרסם מאמרים רכים בתחומי המתמטיקה והמדעים, ובהדרגה ביסס לעצמו מעמד בכיר ומרכזי בחוגים האקדמיים. בשנת 1769, בהיותו בן עשרים ושש, התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים.

בשנת 1772 מונה כמפקח כללי של המטבעה המלכותית. מנקודה זו ואילך לא הצטמצמו מאמריו לתחומים המתמטיים והמדעיים, והוא החל לפרסם חיבורים בתחומי הפילוסופיה ומדע המדינה. הוא עסק בהפצת רעיונות חברתיים ופוליטיים שנחשבו מתקדמים מאוד לתקופתו, והתמקד בעיקר בזכויות האדם וזכויות נשים ומיעוטים. הוא היה בין מחברי האנציקלופדיה הצרפתית שנכתבה באותה עת, יחד עם גדולי ההוגים והמדענים של עידן האורות. קונדורסה תמך באידאלים שהנחו את ייסוד ארצות הברית של אמריקה באותה תקופה, ועסק רבות בהצעת רפורמות פוליטיות, כלכליות ומנהלתיות שיקדמו את צרפת ברוח דומה. ב-1777 מונה למזכיר האקדמיה הצרפתית למדעים.

ב-1785 התפרסם חיבור חשוב שלו העוסק בניתוח תורת ההסתברות ויישומיה לגבי הכרעות פוליטיות מבוססות רוב. בחיבור זה הוא מציג את הפרדוקס ההסתברותי הנקרא על שמו - פרדוקס קונדורסה. ב-1786 עסק בחיבור עבודה חשובה נוספת בתחום החשבון האינפיניטסימלי, שמעולם לא התפרסמה. ב-1789 פרסם את ספרו "חיי וולטיר", בו הוא תומך בהשקפותיו האנטי-כנסייתיות של וולטיר.

[עריכה] המהפכה הצרפתית

ב-1789 פרצה המהפכה הצרפתית. משנתו הליברלית של קונדורסה תאמה את רוח המהפכה בתחילתה, והוא היה להוגה בולט בין מחולליה. כתוצאה, נבחר ב-1791 כנציג פריז באספה המחוקקת והיה למזכיר האספה. הוא תכנן את מערך החינוך הממלכתי, ועסק בניסוח הצעות לחוקה החדשה של צרפת ובניסיונות לקדם את רעיונותיו על זכות הצבעה לנשים.

עם הרדיקליזציה של המהפכה איבד קונדורסה ממעמדו הפוליטי. קיצו הפוליטי הגיע עם עליית שלטון הטרור של רובספייר, אז הוכרזו דעותיו כלא חוקיות. הוא התנגד להוצאתו להורג של לואי השישה עשר ולשלטון הטרור, והוכרז על ידי השלטון כבוגד. באוקטובר 1793 הוצא צו למעצרו, אך במשך חמישה חודשים הסתתר קונדורסה משלטונות הטרור בדירת מסתור בפריז. במקום מחבואו כתב את אחד הספרים החשובים ביותר שלו, "קוי מיתאר לטבלה היסטורית של התקדמות הרוח האנושית" (Esquisse d'un tableau historique des progrés de l'esprit humain). הספר, שיצא לאור ב-1795 (לאחר מותו של קונדורסה), עוסק בביטוי דעותיו באשר לאופי האדם.

כשניסה קונדורסה לחמוק מפריז במרץ 1794, נתפס בידי השלטונות ונכלא. כעבור יומיים הוא נמצא מת בתאו בנסיבות לא ברורות. על פי אחת ההשערות התאבד בעזרת רעל שסיפק לו ידיד רופא, אם כי קיימת גם ההשערה כי נרצח.