הפועל חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפועל חיפה

מידע כללי
שם מלא	הפועל חיפה
כינוי	הכרישים
תאריך ייסוד	24 באפריל 1924
צבעי הקבוצה	{{{צבעים}}}
אצטדיון	אצטדיון קריית אליעזר, חיפה
מספר מושבים	14,000
נשיא	יואב כץ
יו"ר	אריה הלשטוק
מאמן	שלומי דורה
ליגה	הליגה הלאומית
עונה אחרונה
מקום בליגה (עונת {{{עונת ליגה}}})	{{{ליגה אחרונה}}}: {{{מקום בליגה}}}
גביע (עונת {{{עונת גביע}}})	{{{מקום בגביע}}}
אירופה (עונת {{{עונת אירופה}}})	{{{מפעל אירופאי}}}: {{{מקום באירופה}}}
תארים
מספר אליפויות	1 (1999)
מספר גביעים	3
סגנית מחזיקת גביע	{{{סגנית גביע}}}
גביע הטוטו	{{{גביע הטוטו}}}
תארים אחרים	{{{תואר אחר}}}
תלבושת
תלבושת בית 　 תלבושת חוץ

הפועל חיפה הוא מועדון כדורגל מהעיר חיפה. המועדון הוקם בשנת 1924, והיה הראשון שהשתייך לאגודת "הפועל". הפועל חיפה זכתה באליפות המדינה לשנת 1998-1999, שלוש פעמים בגביע המדינה:1962-1963, 1965-1966, 1973-1974, ופעמיים בגביע הטוטו: בליגת העל: עונת 2000-2001 ובליגה הארצית: 1986-1987.

תוכן עניינים 1 מידע כללי נוסף 2 תארים 3 היסטוריה 3.1 השנים הראשונות 3.2 לאחר קום המדינה 3.3 שנות השישים והשבעים 3.4 שנות ה-80: הנפילה 3.5 שנות ה-90: עידן שפירא 3.6 עונת 1998/99: האליפות 3.7 שנות ה-2000: מות שפירא, הפירוק והירידה לליגת המשנה 4 ליגת האלופות וגביע אופ"א 5 היריבות העירונית עם מכבי חיפה 6 סגל השחקנים הנוכחי 7 שחקנים בולטים ששיחקו בהפועל חיפה 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מידע כללי נוסף

עונות בליגת העל: 41
מגרש אימונים: קרית חיים, חיפה
מזכיר הקבוצה ומנהל מחלקת הנוער: אורן שטרלינג
מנהל: אפרים גבאי
צבעי מדים: אדום / שחור / לבן
מאמן קבוצת הנוער: רם בן מיכאל

[עריכה] תארים

אליפות: 1- 1998/99
גביע העשור: 1- 1957-1958
גביעי מדינה: 3- 1962/63, 1965/66, 1973/74
גביע הטוטו (ליגת העל): 1- 2000/00
גביע הטוטו (ליגה ארצית): 1- 1986/87
מחלקת נוער - אליפות: 1- 2005-2006
מחלקת נוער - גביע המדינה: 1- 1986-1987

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] השנים הראשונות

ראשיתו של מועדון הכדורגל של הפועל חיפה הינו בהתארגנות מקומית שהחלה בחיפה בראשית 1924. ההתארגנות כללה מספר גורמים הקשורים בתחום הספורט בעיר וכן גורמים הקשורים בתנועות הפועלים וההסתדרות. מטרתם הייתה להקים מועדון כדורגל ראשון בארץ ישראל אשר יהיה מועדון פועלים כפי שמקובל בעולם. ישנן גרסאות רבות בדבר צורת ההקמה של המועדון, אולם הגרסה המקובלת ביותר הינה הגרסה לפיה במהלך חול המועד פסח של שנת תרפ"ד, ב-24 באפריל 1924, נערכה בבית בשכונת הדר בחיפה ישיבת היסוד של המועדון. בישיבה השתתפו 36 נציגי הגורמים השונים המעורבים ביסוד המועדון. את התארגנות הובילו יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני.

ב-1 במאי 1924, חג הפועלים, נערך המשחק הראשון של הפועל חיפה בו ניצחה הפועל 1-3 קבוצה שהורכבה מעובדי הרכבת בחיפה. במהלך השנים הראשונות שלאחר היוסדו של המועדון שיחקה הקבוצה מספר רב של משחקי ידידות כנגד קבוצות שונות מהארץ, מאירופה ומהמזרח התיכון, זאת מאחר ובאותה תקופה טרם נוסדה ההתאחדות לכדורגל ולכן לא נערכו משחקים במסגרות רשמיות.

בראשית דרכה הייתה הפועל חיפה כלולה בהתאגדות "מכבי" שהייתה אגודת הספורט היחידה בארץ ישראל בתקופה. כשנתיים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מרכז "מכבי" ומייסדי המועדון הובילו, בשיתוף עם מספר קבוצות פועלים נוספות מרחבי הארץ, את הקמת מרכז "הפועל" שצורף להסתדרות והפך במרוצת השנים למרכז הספורט המוביל בישראל. בעקבות כך נוסדו ברחבי הארץ מועדוני הפועל נוספים.

בשנת 1928 נוסדה "ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל" והחלו לראשונה בארץ משחקים רשמיים במסגרת הגביע וארבע שנים לאחר מכן החלו גם משחקי הליגה. הפועל לא זכתה להצלחות רבות בשנים הללו, אך הייתה אחת מן הקבוצות המובילות בליגה. אף על פי כן, הצליחה הקבוצה להעפיל בשנת 1932 לגמר הגביע, הראשון בתולדותיה, נגד נבחרת המשטרה הבריטית. השופט במשחק היה בריטי, וכמה מן ההחלטות שנתקבלו על ידו היו שנויות במחלוקת. במהלך המשחק במצב של 1-0 להפועל משער של יונה שטרן, ובעקבות כמה מהחלטות השיפוט שנדמו בעיני שחקני חיפה כחד צדדיות ולא הוגנות, נגנב הגביע על ידי אחד משחקני הקבוצה. בעקבות המקרה הוחלט על הפסד טכני לחיפה. באותה שנה גם הגיעו 5 משחקני הקבוצה לנבחרת ארץ ישראל: יוליוס קליין, יונה שטרן, גדליהו פוקס, יהושע ברשדסקי ויעקב ברעייר.

[עריכה] לאחר קום המדינה

לאחר שהסתימה מלחמת העצמאות שבה הפעילות הספורטיבית בישראל בהדרגה לשגרה. בשנת 1950 שבה הליגה לפעילות סדירה ובעונתה הראשונה של הליגה תחת ריבונות מדינת ישראל סיימה הפועל במקום השלישי לאחר שתי הקבוצות התל אביביות. בשנת 1952 חודשו משחקי גביע המדינה. שנות החמישים היו המשך ישיר לתקופה שלפני קום המדינה בה הייתה הפועל קבוצה מובילה אך לא זכתה בתארים.

[עריכה] שנות השישים והשבעים

הפועל חיפה הייתה חלשה בתחילת שנות ה-60. את עונת 1962-1963 סיימה הקבוצה במקום הלפני אחרון והייתה אמורה לרדת לליגה השנייה. אולם, בשל חשדות להטיית משחקים, הוחלט על הקפאת הירידות באותה עונה (לטענת רבים הדבר נעשה בשל קשרי ראשי מרכז הפועל בהתאחדות לכדורגל). אך מהעונה הזאת החלה עליה משמעותית ביכולת הקבוצה, בעיקר בשל עליה של מספר שחקנים בולטים ממחלקת הנוער של המועדון לקבוצה הבוגרת. כך החלה התקופה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה; ב-1963, אותה עונה בה הייתה אמורה לרדת ליגה, זכתה הקבוצה בגביע המדינה לאחר נצחון 0-1 על מכבי חיפה בגמר. בכל העונות שלאחר מכן סיימה הקבוצה בחצי העליון של טבלת הליגה והעפילה שלוש פעמים נוספות לגמר הגביע. השחקנים הבולטים בקבוצה באותם שנים היו: אבא גינדין, יצחק אנגלנדר, יוחנן וולך ורובי יאנג. שחקנים אלו היו מהשחקנים הבולטים בכדורגל הישראלי בשנות ה-60 ושנות ה-70 ושיחקו בנבחרת ישראל על בסיס קבוע, רובי יאנג אף שימש כקפטן נבחרת ישראל בשנים הללו.

בשנת 1974 זכתה הפועל חיפה בגביע המדינה שוב. באותן שנים החלו שחקני תור הזהב של המועדון לפרוש ולעזוב את המועדון. בשנת 1977 הדהימו את הכדורגל הישראלי יצחק אנגלנדר ויוחנן וולך שעזבו את המועדון ועברו ליריבה העירונית, מכבי חיפה, בעקבות הניהול הגרוע במועדון. למרות שבשנת 1975 סיימה הקבוצה את הליגה כסגנית האלופה, בתקופה זאת החלה ירידה ברמת הקבוצה שהקדימה את ההדרדרות הגדולה של שנות ה-80.

[עריכה] שנות ה-80: הנפילה

בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה בפעם הראשונה לליגה השנייה. עד אז הייתה הפועל חיפה אחת מ-3 קבוצות (יחד עם מכבי תל אביב והפועל תל אביב) שלא ירדו מעולם מהליגה הראשונה. בכך החל העשור הגרוע בתולדות המועדון. פיטר לורימר, מגדולי השחקנים של קבוצת הפאר האנגלית לידס יונייטד התמנה למאמן הקבוצה בעונת 1986-1987, אולם גם הוא לא יכל להושיע, ועזב כעבור מספר חודשים. המשבר הכלכלי הגדול בהסתדרות הוביל למשבר פיננסי וניהולי במועדון שלקראת סוף העשור היה על סף פשיטת רגל. בהנהלת המועדון נוצר ואקום ניהולי ומנהלי המועדון התחלפו חדשות לבקרים. בסוף שנות ה-80 לקחו 3 שחקני עבר של הקבוצה, יצחק אנגלנדר, אבי קאופמן ואפרים גבאי, את זכויות הניהול של המועדון במסגרת עמותה חיצונית להסתדרות, בתקוה להוציא את המועדון ממצב של כמעט פשיטת רגל, אך בהעדר מקורות מימון המשיך המשבר הכלכלי במועדון.

[עריכה] שנות ה-90: עידן שפירא

בשנת 1992 העפילה הפועל חיפה לליגה הראשונה בפעם השנייה. את העונה ההיא ליוו שמועות בדבר איש עסקים אלמוני אשר פרש את חסותו על המועדון. עם הזמן התברררו השמועות כנכונות והתבררה זהותו של האלמוני: רובי שפירא, איש עסקים אשר עשה את מירב הונו בעסקי הדיג בניגריה. שפירא הזרים כספים רבים לקופת המועדון שהצילו את המועדון מקריסה. בכספים אלה נרכשו שחקנים מובילים רבים, אך הקבוצה לא הגיעה לכל הישג בולט ואף הייתה בסכנת ירידה. בעקבות שורת הפסדים ארוכה בעונת 1993-1994 החליט שפירא להפוך את חסותו על המועדון לבעלות עליו, והוא רכש אותו מידי הסתדרות. בשנים הראשונות תחת בעלותו של שפירא הובאו לקבוצה שחקנים ומאמנים מהטובים בארץ, אך הקבוצה לא הצליחה לזכות בתארים ולהגשים את החלום הגדול במועדון: חלום האליפות.

[עריכה] עונת 1998/99: האליפות

בעונת 1997-1998 הצליחה הפועל חיפה לסיים במקום השלישי תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן. בראשית העונה שלאחר מכן סומנה הקבוצה כקבוצת צמרת אך לא כמועמדת לאליפות. אף על פי כן החלה הקבוצה את העונה בסערה ולאחר שורת נצחונות מרשימים מצאה עצמה הקבוצה במקום הראשון בטבלה בפער גדול על כל שאר הקבוצות. הפועל בלטה בצורת המשחק הטקטית והיעילה שלה שאף גרמה ללא מעט גורמים להעביר ביקורת על משחקה של הקבוצה, שכונה "גרמנית". עם הזמן רק הלך וגדל הפער בין הפועל חיפה לשאר הליגה, כשהקבוצה במקום השני מתחלפת אחת לכמה זמן.

ביום שבת ה-8 במאי 1999 התמודדה הפועל חיפה באצטדיון קריית אליעזר במסגרת המחזור ה-27 של הליגה הלאומית (אז הראשונה) כנגד הקבוצה שערב המחזור דורגה במקום השני, מכבי תל אביב. בסיום המשחק, בו ניצחה הפועל חיפה 2-3 (אורן זיתוני ואורן נסים, צמד), הוכתרה הפועל חיפה כאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה.

[עריכה] שנות ה-2000: מות שפירא, הפירוק והירידה לליגת המשנה

בעונה שאחרי עונת האליפות, 1999-2000, הקבוצה איכזבה עת סיימה במקום ה-7 בלבד בליגת העל, זאת על אף שלמראית עין הקבוצה התחזקה עם בואם של השחקנים דוד אמסלם, ניר סביליה ועמיר תורג'מן. את הקבוצה עזבו שניים משחקני המפתח בעונת האליפות: לירון בסיס עבר למכבי ת"א ונג'ואן גרייב עבר לאסטון וילה. בעונת 2000-2001 הוחלף מאמן "האליפות" אלי גוטמן, ובמקומו הגיע גיא לוי שהביא עימו 4 זרים : אלין מינטון, אולג יילשב, מיכאל אניצי'ץ' וויקטור פאצ'ה שהצטרפו לדימיטרי אולינוב הוותיק. הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-3 אחרי 2 ניצחונות בדרבי החיפאי מול מכבי (3:0 ו-3:1), ו-3 ניצחונות על האלופה היוצאת הפועל ת"א (3:1, 1:0 בחוץ ו-2:0 בבית).

בקיץ של שנת 2001, לאחר הזכיה באליפות, פורסם כי שפירא החליט להפחית את השקעתו במועדון בצורה משמעותית. תקציב המועדון צומצם, עסקאות רכש שהיו מתוכננות בוטלו והשחקנים המובילים שוחררו. עם הזמן התברר כי מצבו הכלכלי של שפירא הדרדר וכי הוא נתון בחובות ועסקיו על סף פשיטת רגל. נכסי המועדון וביניהם כרטיסי השחקן של כמה מהשחקנים הבולטים בקבוצה שועבדו לחברת דייג הולנדית לה היה חייב שפירא כספים. מצבו הכלכלי של שפירא הלך והתדרדר במהירות. ביום שישי, ה-14 בדצמבר 2001, התאבד שפירא ביריה מרובהו האישי בביתו שבניגריה. מיד לאחר התאבדותו, פסק בית המשפט בחיפה כי הפועל חיפה תועבר לאחריות של מפרקים זמניים. בסיום אותה עונה ירדה הקבוצה לליגה השנייה. במשך כמעט שלוש שנים נוהל המועדון על ידי 3 מפרקים זמניים מטעם בית המשפט שהצליחו להחזיק את הקבוצה בליגה השנייה ובמקביל לחפש רוכשים פונטציאלים למועדון. בשנת 2004, לאחר שהעפילה הקבוצה חזרה לליגה הראשונה, נרכש המועדון על ידי יואב כץ, איש עסקים ישראלי המתגורר בארצות הברית.

עונתה הנוכחית של הפועל חיפה, עונת 2006-2007, נפתחה בתוצאות פושרות ומאכזבות במסגרת גביע הטוטו והליגה הלאומית. עת הפסדים אלו הגיעו לשיאם בהפסד ביתי לקבוצת בני לוד התפטר המאמן רפי כהן והוחלף על ידי עוזרו, שלומי דורה.

השינוי בעמדת המאמן הועיל לחיפה והיא המשיכה את העונה במגמה חיובית יותר. אומנם עדיין ספגה הפסדים, כמו ההפסד הביתי להפועל באר שבע במחזור השמיני בליגה, אך אלה היו מהולים בנצחונות אשר אפשרו לחיפה להתמקם במרכז הטבלה. תקופה טובה זו נמהלה בשרשרת הפסדים ותוצאות תיקו נוספת בין המחזור העשירי לארבעה עשר, עד אשר הצליחו שחקני הקבוצה לנצח את קבוצת אח"י נצרת במגרשם הביתי. הקבוצה חזרה לתקופה רעה מאוד, הפסידה 3 פעמים ברציפות והתקרבה כדי 2 נקודות מעל הקו האדום. הקבוצה קיבלה חיזוק משמעותי: עמי גילברט שחזר מלוד, שאדי זבידאת שחזר מבני ג'דידה, ובמיוחד זיו כבדה שהגיע מהפועל אשקלון. הקבוצה יצאה למשחק חוץ קשה ביותר מול הפועל ב"ש, וניצחה משער בדקה ה-90. נצחון שהרחיק אותה מעט מהתחתית. הקבוצה יצאה לדרך טובה ואחרי הנצחון הגדול בב"ש הגיעו נצחונות על הפועל ירושלים ובני לוד, ושתי תוצאות תיקו בטווח עם נצרת עילית וסכנין. הפסד לסכנין ותיקו עם קריית שמונה השאיר את הקבוצה במרחק די בטוח מהקו האדום. נצחון חוץ ענק בעכו 5:1 הבטיח את הישארות הקבוצה בליגה. הקבוצה הצליחה לטפס למקום הרביעי אחרי נצחון ביתי על הפועל ב"ש.

[עריכה] ליגת האלופות וגביע אופ"א

להפועל חיפה הישגים בזירה הבינלאומית: הפועל חיפה הייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שהמעפילה לסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות של אירופה (2000). הקבוצה עברה בסיבוב המוקדמות השני את בשיקטאש הטורקית לאחר תיקו 1-1 בטורקיה (רוסו לחיפה) ו-0-0 בגומלין בקריית אליעזר, אולם הפסידה לקבוצה הספרדית ולנסיה בסיבוב המוקדמות השלישי בתום נצחון 2-0 כפול של ולנסיה בשני המפגשים.

בסיבוב הראשון בגביע אופ"א פגשה הפועל חיפה את קלאב ברוז' הבלגית בקריית אליעזר. הפועל חיפה ניצחה 1-3 מצמד של עמיר תורג'מן ושער של ניר סביליה. בגומלין בבלגיה עלתה הפועל חיפה ליתרון 0-1 משער מהיר של ג'ובאני רוסו. ברוז' הצליחה להפוך ל-1-3; בדקה ה-75 תורג'מן הצליח לצמק ל-2-3 בתוספת הזמן ברוז' כבשה שער נוסף, ניצחה 2-4, אולם הפועל חיפה עברה לסיבוב השני שכן יחס שעריה בסיכום שני המשחקים היה עדיף; הפועל חיפה הייתה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לסיבוב השני בגביע אופ"א (2000).

בסיבוב השני של גביע אופ"א פגשה הפועל חיפה את אייאקס אמסטרדם ההולנדית. במשחק הראשון בישראל, הפסידה הפועל חיפה 3-0. בגומלין באמסטרדם הדהימה חיפה את ההולנדים כשגברה עליהם 0-1 בנצחון סנסציוני (ג'ובאני רוסו). קודם לכן במהלך המשחק אף החטיא רוסו בעיטת עונשין מ-11 מטרים. בשיאה דורגה הקבוצה במקום ה-159 בדירוג הקבוצות האירופאיות.

[עריכה] היריבות העירונית עם מכבי חיפה

לשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל חיפה ומכבי חיפה, יש היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות שנמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה. על כן, בראשיתה הייתה היריבות העירונית בחיפה בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו גם את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני - פועלים בתעשיות השונות בחיפה וכן משכילים רבים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך. בשנים האחרונות הטשטשו ההבדלים בין מחנות האוהדים, בעיקר בשל ההצלחות הרבות של מכבי חיפה, שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים. בשנים האחרונות קיבלה היריבות בין שני המועדונים גוון ספורטיבי יותר באופיו, והיא בולטת בעיקר בתקופות שלפני משחקי דרבי.

[עריכה] סגל השחקנים הנוכחי

מס' עמדה שם 22 שוער יניב מזרחי 20 בלם פריד טאהר 3 מגן שמעון הרוש קשר שי סיבוני 14 קשר קוני ג'קרטה 12 מגן עידן בלסטרה 11 חלוץ יובל אבידור 18 חלוץ שי דהאן 4 בלם אלירן חודידה 23 קשר ברנרד האגן 6 קשר אסי אברהמי 7 בלם אלירן אלקיים (קפטן) 16 קשר שאדי זבידאת

מס' עמדה שם 8 קשר שחר נוריאל 6 קשר עמי גילברט 1 שוער גיל אופק 5 בלם עודד אלקיים 21 קשר/מגן מאיר בן מרגי בלם אושרי רואש 19 קשר הישאם כיוואן מגן אחמד מהג'נה 24 קשר זיו כבדה קשר רן אבוקרט 9 חלוץ שלומי משה 2 חלוץ רן יצחק 10 חלוץ סרג' איילי

[עריכה] שחקנים בולטים ששיחקו בהפועל חיפה

שחקני בית: יצחק אנגלנדר (קשר), גיורא אנטמן (שוער), אורי וינברג (בלם), טל בנין (קשר), רובי יאנג (חלוץ), ויקטור יאנג (חלוץ) אלי לוונטל (קשר), מאיר בן מרגי (מגן שמאלי), גיל ורמוט (קשר),בני אלון (חלוץ)ליאור לינדר(קשר), דוד בן נתן(קשר).

שחקני רכש: דודו אוואט (שוער), בני אלון (חלוץ), רן בן-שמעון (בלם), אבא גינדין (מגן), אברהם גינצבורג (חלוץ), נג'ואן גרייב (מגן), יוחנן וולך (בלם), בנימין (בומה) וינברג (שוער), אורן זיתוני (קשר), אלון חלפון (בלם), עופר טלקר (מגן), שלמה לוי (חלוץ), ראובן עטר (קשר), דב עצמון (בלם), עמיר תורג'מן (חלוץ), הישאם זועבי (חלוץ), אורי גרופר (מגן), ירון גבעול (קשר), נצח מסובי (חלוץ), דני מלכין (מגן), נמרוד רוזלס (קשר), דני ניראון (חלוץ).

שחקנים זרים: דמיטרי אוליאנוב (קשר ), מיכאל אניצ'יץ' (קשר ), ג'ף טוטואנה (חלוץ, ), קרלוס אולראן (בלם ), ואדים טישנקו (קשר ), אלכסנדר פוצ'יבאלוב (שוער ) דאמיר לאז'ק (בלם ), גוראן מילנקו (קשר ), אלין מינטואן (קשר ), ואצ'יסלב מלניקוב (חלוץ ), מזואה אנסומבו (קשר ), זלטקו צ'ייקובסקי (חלוץ ), ג'ובאני רוסו (קשר ), איבוס יובלדיו (בלם , ).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "הר הגעש באדום" - האתר הרשמי של הפועל חיפה
• "אדומים!" - אתר אוהדי הפועל חיפה
• "שער 5" - אתר ארגון האולטראס של הפועל חיפה
• "נולד להיות אדום" - אתר אוהדים
• מוזיאון הפועל חיפה