השרה כפויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השרה כפויה או תמרוץ השרה היא תהליך המתבצע בתרנגולות בתעשיית הביצים במטרה להאיץ תהליכים הורמונליים בגופן המביאים אותן להשרת נוצותיהן ולסיום מחזור הטלה, על־מנת להביא לפתיחת מחזור הטלה חדש, בו יטילו ביצים מרובות יותר, גדולות יותר, ובעלות קליפה קשה יותר.

השרה כפויה מתבצעת לרוב בסביבות גיל 17 חודשים של התרנגולות, כשקצב הטלת הביצים שלהן יורד באופן טבעי. לעתים מתבצעת גם השרה נוספת בסביבת גיל 28 חודשים, לעידוד מחזור הטלה שלישי.

השיטה המקובלת לביצוע השרה כפויה היא על-ידי מניעת מזון מהתרנגולות במשך תקופה של כעשרה ימים עד שבועיים, במקביל להפחתת התאורה בלולים. לעתים בנוסף למניעת מזון מונעים מהתרנגולות גם מים למשך מספר ימים. המזון מוחזר באופן הדרגתי במשך כשבועיים נוספים. כתוצאה משינויים סביבתיים אלו התרנגולות משירות את נוצותיהן ומתחילות בגידול שכבת נוצות חדשה, והטלת הביצים שלהן נפסקת לתקופה של כחודש וחצי עד חודשיים. לאחר תקופה זו יחזרו להטיל בקצב מוגבר.

שיטה זו זכתה לביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים, הן בשם עצם הרעבת התרנגולות, והן בשם נזקים עקיפים העלולים להגרם לתרנגולות כתוצאה מהתהליך, כגון עליה בשיעור מקרי שברים בעצמות^[1], פגיעה במערכת החיסון^[2] או עליה ברמות התוקפנות.

בעקבות הביקורת, נכנסה לשימוש גם שיטה אלטרנטיבית לביצוע ההשרה הכפויה, בה לא מונעים מהתרנגולות מזון לחלוטין, אלא מאכילים אותן במזון דל בערכים תזונתיים המורכב בעיקרו מסיבים שאינם מתעכלים. שיטה זו הוכיחה את עצמה כיעילה במידה דומה להשרה על-ידי מניעת מזון^[3], ונחשבת כאכזרית פחות כלפי התרנגולות. עם זאת, יתרונותיה הממשיים של שיטה זו הוטלו בספק לאור מחקרים המראים כי היא אינה מביאה לשינוי משמעותי בשיעורי התמותה או בתסמינים של עקה.^{[4] [5]}

נבחנו גם שיטות נוספות לביצוע השרה כפויה, כגון שימוש בהורמונים, בתרופות, או במינרלים, אך הן לא נכנסו לשימוש מסחרי נרחב.

חוקי הנציבות האירופית אוסר על הרעבת בעלי־חיים בשימוש חקלאי או בהאכלתם בתזונה שאינה עונה על צרכיהם הבריאותיים.^[6] בהתאם לכך, שיטות ההשרה הכפויה המקובלת אינן חוקיות באיחוד האירופי, והנציבות פועלת למניעת השימוש בהשרה כפויה במקומות בהן היא עדיין מתקיימת. גם בקנדה השימוש בהשרה כפויה אינו נפוץ, על אף שהוא מותר בחוק.

בארצות הברית, בה השימוש בהשרה כפויה נפוץ, מנהלים מספר ארגונים למען בעלי־חיים מאבק ממושך למניעתה. במספר מדינות הוגשו הצעות חוק המבקשות לאסור על ביצועה, אך לא התקבלו. עם זאת, השימוש בלחץ צרכני הביא מספר משווקי ביצים (ביניהם גם מקדונלדס^[7] וברגר קינג) להתחייב שלא למכור ביצים ממשקים בהם מרעיבים תרנגולות. גם ארגון הוטרינרים האמריקאי, אשר בעבר תמך בהשרה באמצעות מניעת מזון, שינה את עמדתו, וכיום תומך בהשרה על־ידי תזונה דלת ערכים תזונתיים, ומעודד מחקר של שיטות השרה אלטרנטיביות.^[8]

בישראל השימוש בהשרה כפויה מקובל ובעבר אף היה מחוייב על־ידי מועצת הלול. בדיון שנערך בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, טענו נציגי משרד החקלאות כי איסור על הרעבת תרנגולות יביא לעליה גבוהה מדי בעלויות הייצור.^[9]

[עריכה] מקורות

1. ^ Mazzuco, H; Hester, P.Y. 2005. The effect of an induced molt and a second cycle of lay on skeletal integrity of White Leghorns.
2. ^ Holt, P.S. 1993. Effect of Induced Molting on the Susceptibility of White Leghorn Hens to a Salmonella enteritidis Infection.
3. ^ Biggs, P.E.; Douglas, M.E.; Koelkebeck, K.W.; 2003. Evaluation of nonfeed removal methods for molting programs .
4. ^ Biggs, P.E.; Persia, M.E.; Koelkebeck, K.W.; Parsons, C.M. 2004. Further evaluation of nonfeed removal programs for molting programs.
5. ^ Bell, D.D.; Kuney, D.R. 2004. Farm evaluation of alternative molting procedures.
6. ^ Official journal of the European communities, Council directive 98/58/EC.
7. ^ McDonald's USA Laying Hens Guidelines.
8. ^ American Vetreninary Medical Association, Animal Welfare Policy Statement – Induced Molting of Layer Chickens.
9. ^ פרוטוקול מס' 280 מישיבת ועדת הכלכלה, ‏יום שני, י"ד באייר התשס"א (‏7 במאי, 2001).