טומוגרפיה ממוחשבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT או Computed Axial Tomography - CAT), היא סוג צילום לא פולשני שנועד לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. בעת ביצוע הבדיקה, מקור קרינה שנע מסביב לחולה מעביר קרני רנטגן דרך הגוף בזוויות שונות. גלאים קולטים את הקרניים לאחר שעברו דרך הגוף ושולחים אותות אלקטרוניים למחשב. זה מעבד את הנתונים ויוצר הדמיה תלת ממדית של הגוף או תמונות דו ממדיות של חתכים ספציפיים.
דיוקה של תוצאת הטומוגרפיה גדל ככל שמספר זוויות השיקוף גדל.
ברפואה משתמשים בכלי זה לאבחון או להנחייה בטיפולים פולשניים. כדי להגדיל את איכות ההדמיה של רקמות רכות, כלי הדם והאיברים החלולים ניתן למטופל חומר ניגודי. חומרים ניגודיים נפוצים הם בריום שנלקח באמצעות שתייה או יוד שמוזרק למערכת הדם. חומרים אלו מקובלים במיוחד בסריקות באזור הבטן.
הטומוגרפיה הממוחשבת הומצאה בשנת 1972 על ידי גודפרי ניובולד האונזפילד במעבדות EMI בבריטניה (אותה חברה שהוציאה לאור את אלבומי הביטלס). בשנת 1979 הוא קיבל את פרס נובל לרפואה על המצאה זו ביחד עם אלן מקלאוד קורמק שחקר במקביל נושאים קשורים.
מכשירי הטומוגרפיה הראשונים נזקקו למספר שעות כדי לבצע את הסריקה ולאסוף את הנתונים הגולמיים ולמספר ימים כדי לנתח את הנתונים. כיום, סורקים מודרנים מסוגלים לסרוק בחלקיקי שנייה ולהפיק מודל תלת ממדי בשניות ספורות. מהירות זו מאפשרת לסרוק חלקי גוף נעים כגון ריאות שנושמות או לב שפועם.
סורקי טומוגרפיה ממוחשבת קורנים בעוצמה גבוהה משמעותית ממצלמות קרני רנטגן רגילות.
נכון לשנת 2003 עלות של סורק היא כ-1.3 מיליון דולר. כל בתי החולים בישראל מצויידים במכשיר כזה כמו גם קופות חולים ומספר מכונים פרטיים.
