טימות'י פיקרינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טימות'י פיקרינג (17 ביולי 1745 - 29 בינואר 1829) היה מזכיר המדינה השלישי של ארצות הברית. הוא כיהן בתפקיד מ-1795 עד 1800 תחת הנשיאים ג'ורג' וושינגטון וג'ון אדמס.

פיקרינג נולד בסאלם שבמדינת מסצ'וסטס וסיים בהצלחה את אוניברסיטת הרווארד ב-1763. הוא התנגד לפטריוטים בתחילת מלחמת העצמאות האמריקנית אך ב-1777 קיבל את הצעתו של ג'ורג' וושינגטון להתמנות לגנרל אדמיניסטרטיבי בצבא האמריקני והחזיק בתפקיד עד לסוף המלחמה.

לאחר שני נסיונות כושלים להרוויח כסף בפנסילבניה, הנשיא ג'ורג' וושינגטון מינה את פיקרינג לנציב האינדיאנים האירוקים, וניהל את המשא ומתן להשגת הסכם קנדייגואה עם האירוקים ב-1794.

כמו כן, ושינגטון הכניסו לקבינט בתור מנהל הדואר ב-1791. הוא נשאר בקבינט למשך 9 שנים, בתפקידו הוא כיהן עד 1795. לאחר מכן היה לזמן קצר שר המלחמה ואז מזכיר המדינה למשך חמש שנים.

לאחר מריבה עם הנשיא ג'ון אדמס בגלל תוכניתו של אדמס לעשות שלום עם צרפת, פיקרינג פוטר מהתפקיד במאי 1800. הוא נכנס לסנאט של ארצות הברית כסנאטור ממסצ'וסטס ב-1803 מטעם המפלגה הפדרלית. הוא הפסיד את כיסאו ב-1811 ונבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1812, שם נשאר עד 1816. הקריירה הפרלמנטרית שלו נזכרה בעיקר בגלל שהנהיג את את תנועת ניו אינגלנד להתנתקות מארצות הברית.

ב-1816 לא נבחר פיקרינג מחדש וחזר לעיר הולדתו סאלם, שם חי כאיכר עד מותו ב-1829.