ליאופולד סטוקובסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאופולד סטוקובסקי (18 באפריל 1882 - 13 בספטמבר 1977) היה מנצח התזמורת הסימפונית של סינסינטי, תזמורת פילדלפיה, התזמורת הסימפונית NBC ותזמורת הוליווד. הוא היה מייסד התזמורת הסימפונית של ניו יורק. סטוקובסקי ערך את המוזיקה לסרטו של וולט דיסני, פנטסיה, והופיע בו.
[עריכה] ילדות ונעורים
סטוקובסקי נולד בלונדון, בנם של נגר פולני בשם קופרניק יוזף בולסלב סטוקובסקי ואשתו האירית אני מריון מור. מידה מסוימת של מסתורין אופפת את ראשית חייו. לדוגמה, איש לא יכול היה לקבוע בוודאות, מה מקור המבטא הזר משהו, בעל הנופך המזרח-אירופאי הקל שלו, כיון שהאיש נולד וגדל בלונדון (ההנחה היא, שהוא שיווה לעצמו מבטא זה בכוונה, כדי להוסיף מסתורין ועניין לדמותו. ייתכן, שאימץ את המבטא הזר של אביו הפולני בדרך החיקוי). נוסף לכך, במקרים מסוימים ציין את שנת הולדתו כ-1887 במקום 1882.
סטוקובסקי למד בקולג' המלכותי למוזיקה שאליו נכנס בשנת 1896, בגיל ארבע-עשרה, אחד הצעירים ביותר בתלמידי הקולג' בכל שנותיו. הוא שר במקהלה של כנסיית סנט. מרילבון ובהמשך היה לעוזרו של נגן העוגב סר הנרי ולדורף דייויס בכנסיית טמפל. בגיל 16, נבחר לחברות בקולג' המלכותי לנגני עוגב. בשנת 1900 הקים את המקהלה של כנסיית סנט מרי, בדרך צ'רינג קרוס. הוא הדריך את נערי המקהלה וניגן בעוגב ובשנת 1902 התמנה לנגן העוגב ומנצח המקהלה של כנסיית סנט ג'ורג' בכיכר פיקדילי. הוא למד גם בקווינ'ס קולג' באוקספורד, שם קיבל תואר ראשון במוזיקה בשנת 1903.
[עריכה] קריירה מקצועית
בשנת 1905 התחיל סטוקובסקי לעבוד בניו יורק כנגן עוגב ומנצח מקהלה בכנסיית סנט ברתולומיאו. הוא זכה לפופולריות רבה בקרב בני הקהילה (ביניהם ג'יי. פי מורגן ובני משפחת ונדרבילט), אבל עם הזמן התפטר ממשרתו ופנה לבקש לו תזמורת לנצח עליה. הוא נסע לפריז להמשיך בלימודים לפני ששמע, שהתזמורת הסימפונית של סינסינטי תהיה זקוקה למנצח חדש כאשר תחדש את פעילותה לאחר הפסקה.הוא פעל להשגת המשרה, זכה בה והחל בעבודתו עם תזמורת סינסינטי בסתיו 1909.
סטוקובסקי נחל הצלחה גדולה בסינסינטי. הוא הציג את מושג "התזמורת הקלה" וניצח על ביצועי בכורה בארצות הברית של יצירות חדשות מאת מלחינים כמו אדוארד אלגר. מכל מקום, בראשית 1912 גדל תסכולו מן הפוליטיקה של מועצת התזמורת במידה כזאת, שראה צורך להגיש את התפטרותו. התעוררו חילוקי דעות בנושא ההתפטרות, אך היא התקבלה לבסוף, ב-12 באפריל.
חודשיים אחר כך התמנה סטוקובסקי למנהל המוזיקלי של תזמורת פילדלפיה. הקונצרט הראשון שלו שם היה ב-11 באוקטובר, 1912. עמדה זו תניב כמה מהישגיו הגדולים ביותר.
סטוקובסקי בנה לו עד מהרה שם של אמן תצוגות ראווה. כשרונו לתיאטרלי כלל מחוות הפגנתיות, כמו השלכת התווים על הרצפה כראיה לכך, שאיננו צריך פרטיטורה כדי להיעזר בה בניצוח. הוא גם ערך ניסויים בטכניקות תאורה באולם הקונצרטים ופעם ניצח באולם חשוך, כשרק ראשו וידיו מוארים. במקרים אחרים סידר את האורות כך, שיטילו צללים תיאטרליים של ראשו וידיו. בשלהי עונת 1929-30, החל לנצח ללא שרביט; סגנון היד הפנויה שלו בניצוח היה לאחד מסימני ההיכר שלו.
מן הבחינה המוזיקלית, סטוקובסקי טיפח את התזמורת ועיצב את צליל "סטוקובסקי" שלה. הוא עודד "משיכת קשת חופשית" בקבוצת המיתרים, "נשימה חופשית" בקבוצת כלי הנשיפה ממתכת, ושינה שוב ושוב את סדר הישיבה בין קבוצות הנגנים כמו גם האקוסטיקה באולם, כדי להגיע לצליל טוב יותר.
הרפרטואר של סטוקובסקי היה רחב וכלל יצירות בנות זמנו. בשנת 1916 ניצח על הבכורה האמריקאית של הסימפוניה השמינית של מהלר. הוא הוסיף לרפרטואר יצירות מאת רחמנינוב, יאן סיבליוס וסטרווינסקי. בשנת 1933 יזם את ה"קונצרטים לנוער" לקהל הצעיר, שעודם מסורת בפילדלפיה ומטפחים תוכניות מוזיקה לגיל הצעיר.
אחרי חילוקי דעות עם מועצת המנהלים, החל סטוקובסקי להתרחק בהדרגה ממעורבות בתזמורת פילדלפיה והתיר למי שהיה אז מנצח-שותף, יוג'ין אורמנדי, לתפוס את מקומו.
בשנת 1940 הקים סטוקובסקי את תזמורת הנוער הכל-אמריקאית, שיצאה לסיורים רבים מעבר לים ונהנתה מביקורות נלהבות. אותה תקופה נעשה גם למנצח-שותף של תזמורת NBC, יחד עם ארטורו טוסקניני.
בשנת 1939 שיתף סטוקובסקי פעולה עם וולט דיסני ביצירת הסרט, שפרסם את שמו מעל לכל - "פנטסיה". הוא ניצח על הקטעים מ"טוקטה ופוגה ברה מינור" של באך, "לילה על הר קירח" של מוסורגסקי ו"אווה מריה" של שוברט, ואפילו ניהל שיחה קלה עם מיקי מאוס על מסך הקולנוע.
בשנת 1944, בהמלצת ראש העיר פיורלו לה גוארדיה, עזר סטוקובסקי ביצירת התזמורת הסימפונית של העיר ניו יורק, שנועדה לעובדים בני מעמד הביניים. מחירי הכרטיסים נקבעו ברמה נמוכה ושעות הקונצרטים הותאמו לשעות שאחרי העבודה. ברבים מן הקונצרטים המוקדמים היו למאזינים מקומות עמידה בלבד; ואולם, כעבור שנה, ב-1945, הסתכסך סטוקובסקי עם מועצת המנהלים (שרצתה לקצץ עוד יותר בעלויות) והתפטר.
בשנת 1945 הקים סטוקובסקי את התזמורת הסימפונית של הוליווד. התזמורת החזיקה מעמד שנתיים ואז התפרקה. פעולתה התחדשה בשנת 1991.
בשלהי שנות ה-40', התמנה סטוקובסקי למנצח אורח ראשי של הפילהרמונית של ניו יורק. משנת 1955 עד 1961 היה סטוקובסקי המנהל המוזיקלי של תזמורת יוסטון.
בשנת 1962, בגיל 80, ייסד סטוקובסקי את התזמורת הסימפונית האמריקאית. הוא שימש כמנהלה המוזיקלי של התזמורת, שעודנה פועלת גם כיום, עד מאי 1972, שאז, בגיל 90, חזר לאנגליה.
בשנת 1976 חתם על חוזה הקלטות שהיה מחזיק אותו פעיל עד גיל 100, אלא שהוא מת כעבור שנה, בגיל 95, בהתקף לב.
