לינוס פאולינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינוס קארל פאולינג (28 בפברואר 1901 - 19 באוגוסט 1994), כימאי-פיזיקאי אמריקני, נחשב ככימאי המשפיע ביותר של המאה ה-20 וכאחד המדענים החשובים ביותר של כל הזמנים.
פאולינג היה מראשוני הכימאים הקוונטיים, ובשנת 1954 קיבל פרס נובל לכימיה על תיאור טבעם של הקשרים הכימיים. ב-1962 קיבל פרס נובל לשלום על המערכה שהפעיל כנגד ניסויים גרעיניים מעל פני-הקרקע.
הוא האדם היחיד בהיסטוריה, שקיבל שני פרסי נובל ללא שותפים. (מארי קירי קיבלה פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, אך את הפרס בפיזיקה חלקה עם פייר קירי ואנרי בקרל; ג'ון ברדין זכה בשני פרסי נובל לפיזיקה ואת שניהם חלק עם עוד שותפים; פרדריק סנגר זכה בשני פרסי נובל לכימיה, שאותם חלק עם עוד שותפים).
פאולינג היה איש אשכולות. בהגיעו לגיל 65 גילה את "נפלאות" הויטמינים ואף פרסם ספר בזכות החומצה האסקורבית (ויטמין C), בשם "ויטמין C וההצטננות" (Vitamin C and the Common Cold). שנתיים לפני שנפטר בגיל 94 כמעט, התגלה בגופו סרטן בלוטת הערמונית, מה שגרם לו לטעון שעובדת היותו נוטל ויטמינים בכמויות גדולות עיכבה את הופעת הסרטן.
ספרו "כימיה כללית: מבוא לכימיה תיאורית ולתורה הכימית החדישה" תורגם לעברית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יוסף זקבך, לזכרו של לינוס פאולינג, באתר "סנונית"
| הקודם: הרמן סטודינגר |
פרס נובל לכימיה 1954 |
הבא: וינסנט דו ויגנו |
