מהפכות במדע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
לפי פילוסוף המדע תומס קון, החינוך המדעי מנחיל לתלמידיו ידע שהקהילה המדעית צברה עד כה – פרדיגמה, מה שיוצר מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו. המחויבות מגדירה עבור המדען את הבעיות הזמינות למחקר – את טיב הפתרונות הקבילים, ולכן היא מרכיב יסודי של המדע. בנוסף, המחויבות תורמת גם למהפכות מדעיות. למחויבות יש אף תפקיד משני נוסף שמתנגש עם התפקיד שציינו קודם לכן: עצמת המחויבות והעובדה שהקהילה המקצועית תומכת בה מספקות למדען גלאי רגיש לאיתור נקודות בעיתיות, שמולידות דווקא גילויים חדשים. ורוב התגליות של עובדות חדשות הן תגובה של שבירת כללי המשחק המוקדמים.
[עריכה] מדע תקני
לדעת קון, מדע תקני נוצר כאשר יש קונצנזוס לגבי תחום מדעי מסוים המקובל על קהילת מדענים, אשר מקבלת אותו כמודל מדעי. קהילה זו נמצאת במה שהוא הגדיר כפרדיגמה. זוהי תפיסה שונה משל פילוסופי מדע אחרים, קרל פופר למשל, שטוענים שמדע מתפתח כתוצאה מתאוריות מדעיות חדשות המרחיבות ומשפרות את קודמותיהן.
לדעת קון, אין אמת מידה משותפת להשוואה בין מושגים מפרדיגמות שונות. גם כאשר שתי פרדיגמות שונות משתמשות באותו מושג, כגון מסה, הן בהכרח משתמשות בו בתוך רשת מושגית שונה. מהפכות במדע, המביאות להחלפה של תאוריה אחת באחרת, נושאות אופי של מהפכה מחשבתית. ויכוח בין מדענים מפרדיגמות שונות נושא אופי של דיאלוג, שבו מנסה כל אחד מהצדדים לשכנע את השני. זאת בניגוד לאי הסכמה בין מתמטיקאים, למשל, שהדיאלוג ביניהם נושא אופי של ויכוח פרוצדורלי וטכני על תקינות ההוכחה. קון מדגיש שאין הוא טוען שמדענים מפרדיגמות שונות אינם יכולים להבין זה את זה, אלא שבניגוד למתמטיקה, למשל, אין שום דרך אובייקטיבית להכריע מי מביניהם צודק. זאת בגלל העדר אמת המידה המשותפת להשוואה בין המושגים שבהם הם משתמשים. במלים אחרות, לא קיימת שפה משותפת אובייקטיבית שאליה יכולים שני המדענים לתרגם את טענותיהם. בנוסף, מאחר שתפישת העולם שלהם נקבעת על ידי הפרדיגמה, הם גם אינם יכולים להכריע בוויכוח ביניהם על ידי פנייה ישירה לעולם הפיזי.
[עריכה] תקופות בהיסטוריה של המדע
קון טען כי בהיסטוריה של המדע אפשר להבחין בין שני סוגים עיקריים של תקופות:
- תקופה של מדע תקני: תקופה שבה המדענים עסוקים בפתרון חידות על פי התאוריה והכלים שמספקת להם הפרדיגמה, וב'תיקון' התאוריה המדעית והתאמתה.
- תקופה של מדע מהפכני: תקופה שבה מתחלפת הפרדיגמה השלטת.
טענה נוספת של קון היא שבתקופה של מדע מהפכני, החלפת הפרדיגמה המדעית היא תהליך אשר בעיקרו הינו סוציולוגי ודומה יותר להמרת דת. אף על פי כן, קון טוען שהחלפת הפרדיגמה נעשית באופן רציונלי, משום שבבחירה בין התאוריות המתחרות המדענים מחילים ערכים רלוונטיים ורציונליים כגון פוריות, פשטות, עקביות ודיוק. פילוסופים אחרים וסוציולוגים ביקרו את עמדתו זו של קון, באומרם שערכים כגון פוריות ופשטות הם עמומים וסובייקטיבים מטבעם, ויכולים אך לסתור זה את זה, ולכן החלפת הפרדיגמה היא תהליך לא רציונלי מטבעו.
קון הוא הפילוסוף הראשון שמתאר את המדע כפעילות קהילתית ולא כהתקדמות של יחידים, כפי שטענו פילוסופים של המדע לפניו כגון קרל פופר שטען כי התקדמות המד מגיע מהפרכה של תאוריות שגורות. לטענתו, המבנה הקהילתי של המדע מסביר את תהליכי השכנוע בפרדיגמה ואת הדבקות בה , כמו גם חלק מן התהליכים שמאפיינים מהפיכות מדעיות.
קון טוען כי המדע אינו בהכרח תמיד אובייקטיבי. זאת משום שישנם גורמים חיצוניים רבים העשויים להשפיע על קהילת המדענים ולהסיט אותה מן המסלול אל האובייקטיביות, לדוגמה: כוחו ומעמדו הכלכלי של המדען, מידת השפעתו בקהילה, נורמות חברתיות וכדומה.
קון טוען כי כל ניסוי אינו יכול לחלוטין להפריך או לאשש תאוריה כיוון שהתאוריה נסמכת על שורה של היפותזות נלוות בדבר אמצעי המדידה וראית עולם כדי להגיע לכדי ניסוי.
[עריכה] שלבי התפתחות המדע לפי קון
- פרה-פרדיגמה – שלב שבו הדיספלינה נמצאת, כל האלמנטים היו כבר קיימים, לא ממציאים יש מאין, דעות חלוקות, כווני חקירה שונים – אבל אין מסגרת שאומרת לנו מהו המדע שלנו.
- פרדיגמה - הברקה/גילוי הגיוני שבא לידי ביטוי ביצירת מופת מונוליטית.
- המדע תקני – מאוד מקובל לחבר את קון עם המושג "מהפכה" – כי הוא הכיר בכך שמהפכות מקפיצות את המדע, קון טוען כי המדע התקני מאוד משמעותי בהתפתחות המדע, ואפילו הלב של התפתחות המדע. מדוע? אנלוגיה: בקפיצה לרוחק אתה רץ ורץ עד לנקודה מסוימת בה אתה צריך לקפוץ – ככל שתהיה יותר קרוב לנקודה זו תגיע יותר רחוק – כלומר, אתה צריך מסגרת, נקודה לפרוץ אותה. "חגורת בטחון של המדע" (מושג שטבע פילוסוף המדע לקטוש) – אם לא היה מושג שקובע איך צריך ומה צריך לחקור, אז לא היה לנו מדע וגם לא היה סיכוי שתפרוץ מהפכה/משבר.
- אנומליה – אי התאמות: חריגות, סטיות. ככל שמדע יותר מתפתח כך נוצרות יותר אנומליות, משום שהטבע נוטה להתנגד למסגרת התיאורטית שמכתיבה הפרדיגמה.
- פתרונות אד הוק – בתגובה לאנומליות יש פתרונות שונים – פתרונות אד הוק – מבטלים את החריפות של השאלה, מטמיע את הגילויים החדשים שכביכול סותרים את הפרדיגמה או הקונספציה בתוכם. וכך הקונספציה הולכת ומתחזקת עד שקורה משבר.
- משבר – כשיש אי התאמות רבות מדיי (אנומליות), ופתרונות הד-אוק לא מצליחים לפתור את הסתירה אז יש משבר. למשבר יש השפעה פסיכולוגית עמוקה על קהילת המדענים ובדרך כלל ישנו קושי עצום בויתור על פרדיגמה שהתהוותה במשך זמן רב.
