מוטלי קרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מוטלי קרו
משמאל: וינס ניל, ניקי סיקס, מיק מרס, טומי לי
מקור	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות	1981—היום
ז'אנר	גלאם מטאל הבי מטאל
חברת תקליטים	אלקטרה רקורדס מוטלי רקורדס
חברי ההרכב	וינס ניל ניקי סיקס מיק מרס טומי לי

מוֹטלי קרוּ (Mötley Crüe) היא להקת רוק שיער אמריקאית.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] שנות השמונים

מוטלי קרו הוקמה ב-1981 בלוס אנג'לס לאחר שהבסיסט ניקי סיקס עזב את להקת לונדון שהייתה גם להקתם הראשונה של סלש ואיזי סטראדלין מגאנז נ' רוזס. אחד מחבריה של לונדון המליץ לסיקס על המתופף של להקת "סוויט 19", טומי לי.

מיק מארס טוען שהוא זה שהמציא את שם הלהקה, לאחר ששמע את אחד מחברי להקתו הקודמת "ווייט הורס" מכנה את חברי הלהקה Motley Crue (חבורה מגוונת). מארס רשם את הכינוי כשהוא מאיית את השם Mottley Krew, והלהקה שהוא הקים עם ניקי סיקס וטומי לי אימצה את השם מאוחר יותר, כשפגשו את מארס דרך מודעה שהוא פרסם בעיתון מוזיקה מלוס-אנג'לס. לשון ההודעה הייתה "רועש, גס, אגרסיבי, בלי שטויות" ותגובתו הראשונה של סיקס היתה: "אני לא מאמין! הנה עוד מישהו כמונו!". לאחר שהרשים בנגינתו את סיקס ולי, הם נפטרו מהגיטריסט הקודם. טומי לי פנה אל הסולן וינס ניל, שהיה חברו ללימודים, שסירב בתחילה להיבחן ללהקה והסכים להצטרף רק לאחר התפרקותה של להקתו הקודמת, רוק קנדי.

הארבעה ניגנו בהוליווד ובלוס-אנג'לס לזמן מה, ופגשו שם את אלן קופמן, המנג'ר הראשון שלהם. הסינגל הראשון של הלהקה היה "Stick to Your Guns / Toast of the Town", והאלבום הראשון היה Too Fast for Love, שניהם יצאו באופן עצמאי. הצלחתה של מוטלי קרו בסצנת המועדונים של לוס-אנג'לס (מכרה 20,000 עותקים) הביאה לה חוזה עם חברת התקליטים הגדולה אלקטרה רקורדס, והאלבום הופק והוצא מחדש שנה מאוחר יותר, ב-1982. ההנהלה החדשה כללה את דון מק'גי, שניהל גם את להקת קיס מאז הופעת-האיחוד שלהם ב-1996.

מוטלי קרו הייתה להקת שיער בכל רמ"ח אבריה, הן מבחינת המוזיקה והן מבחינת התדמית וההופעה החיצונית, אשר קיימה באופן מושלם את הסיסמה "סקס, סמים ורוק'נרול". לאחר שהופיעה ביו. אס. פסטיבל הלהקה סחפה את אמריקה בסערה, כשהיא מוכרת לא פחות בזכות אורח חיים פרוע ושימוש בלתי-נדלה באלכוהול וסמים מאשר בזכות המוזיקה- כיאה ללהקת שיער. העירוב שלהם בין סגנונות המטאל והגלאם רוק הפיק מספר אלבומים רבי-מכר במשך שנות השמונים.

אורח חייה ההרסני של הלהקה כמעט גרם להתפרקותה, החל בתאונת הדרכים של וינס ניל ב-1984 וכלה במותו הקליני וחזרתו לחיים של ניקי סיקס לאחר מנת יתר כתוצאה משימוש בסמים. הנהלת הלהקה שלחה את כל חבריה לגמילה (חוץ ממרס שנגמל באופן עצמאי) וכולם היו נקיים לאחר זמן קצר.

הלהקה הגיעה לשיא הצלחתה ב-1989 כשהאלבום החמישי Dr. Feelgood הגיע למקום הראשון ברשימת האלבומים הנמכרים בארצות הברית. אף-על-פי-כן, דון מק'גי פוטר מהלהקה באותה שנה.

עטיפת האלבום Dr. Feelgood

[עריכה] שנות התשעים

בתחילת העשור הלהקה סבלה מירידה בהצלחתה המסחרית בגלל סגנונה שהיה פחות פופולרי ובגלל עזיבתו הזמנית של ניל ב-1992, למרות שהאלבום שנשא את שמה מ-1994 עם הסולן החדש ג'ון קוראבי היה בין עשרת האלבומים הנמכרים בארצות הברית. האלבום לא עמד בציפיות המעריצים וכתוצאה מכך הלהקה ביצעה גל של פיטורים של אנשים שעבדו איתה.

לאחר שיחה בין ניל לבין שאר חברי הלהקה שהתקיימה בתיווך הסוכנים משני הצדדים, הוסכם "להשאיר את האגואים מחוץ לדלת" וההלהקה הקליטה את Generation Swine. האלבום הושפע מלהקות מטאל כמו ניין אינץ' ניילס ופנטרה וכלל חומר כבד יותר עם אלמנטים של פאוור מטאל ונגיעות אלקטרוניות. רק שלושה אלבומים בארצות הברית מכרו יותר ממנו אך האלבום בכל זאת נחשב לכישלון מבחינת המכירות, והלהקה עזבה את חברת "אלקטרה" שלא שיתפה פעולה כראוי לטענתם, והקימה חברת תקליטים משלה בשם Mötley Records.

בשנות התשעים מוטלי קרו הייתה כנראה מוכרת יותר בזכות הנשים שנישאו לחברי הלהקה, כשלי התחתן עם פמלה אנדרסון וסיקס עם דונה ד'אריקו, שתיהן שפנפניות-פלייבוי לשעבר וכוכבות סדרת הטלוויזיה משמר המפרץ. ניל לא נותר מאחור ונשא לאשה את היידי מרק, נערת-שער בפלייבוי לשעבר.

טרגדיה נוספת פקדה את הלהקה בשנות התשעים, כשבתו של וינס ניל, סקיילר ניל מתה מסרטן ב-1994. ניל ואשתו לשעבר תבעו מאוחר יותר חברת כימיקלים על השלכת חומרים מסרטנים ליד ביתם. זמן קצר אחר כך טומי לי נשלח לכלא לשישה חודשים, לאחר שהואשם בהכאת אשתו דאז פמלה אנדרסון.

ב-1998 הסתיים החוזה עם אלקטרה, מה שהפך את מוטלי קרו לאחת הלהקות היחידות בהיסטוריה עם בעלות מלאה על קטלוג ההקלטות המקוריות שלה, וב-1999 הלהקה שיחררה מחדש את כל האלבומים שלה בצירוף דמואים וקטעים נדירים, תחת הכותרת Crücial Crüe.

טומי לי עזב את הלהקה ב-1999 בגלל מתיחות רעה בינו לבין הסולן וינס ניל, והוחלף בידי רנדי קסטילו שתופף בכמה אלבומים של אוזי אוסבורן. קסטילו מת מסרטן ב-26 במרץ 2002. עמדת המתופף נשארה ריקה, כשהלהקה מפסיקה להקליט לאחר סיבוב ההופעות של 2002 שבוהלהקה קידמה את אלבומה האחרון, New Tattoo. המתופפת של להקת הול לשעבר, סמנתה מלוני, ניגנה עם הלהקה במהלך ההופעות.

[עריכה] שנות האלפיים

במשך שש השנים הבאות, סיקס ניגן בלהקות "58" ו"בריידס אוף דיסטרקשן", טומי לי ב"מת'ודס אוף מייהם" במקביל לקריירת סולו עצמאית, ווינס ניל הופיע על בסיס שנתי, בעיקר בשירי מוטלי קרו. מרס נכנס לבידוד ב-2001 כתוצאה מבעיות מחמירות בעמוד השדרה.

ב-2001 יצא ספר האוטוביוגרפיה רב-המכר The Dirt, שהציג את סיפורה של מוטלי קרו והציג אותה לדור חדש לגמרי מבחינת הלהקה. הספר נכלל ברשימת עשרת הספרים הנמכרים של העיתון ניו יורק טיימס והפך לסוג של "תנ"ך" בקרב רוקרים מכל קצוות העולם. ספר של טומי לי בשם "Tommyland" יצא ב-2004.

ב-2004 סיקס הודיע שהוא וניל חזרו אל האולפן לשם כתיבת חומרים חדשים, וב-2005 ארבעת החברים המקוריים הודיעו על הופעת איחוד שהחלה בסן חואן, פורטו ריקו לשם קידום אלבום האוסף הכפול החדש, Red, White & Crüe. הוא כולל את השירים המקוריים המועדפים על חברי הלהקה וגם שני שירים חדשים וחידוש לשיר קלאסי של הרולינג סטונס, Street Fighting Man. האלבום הגיע למקום ה-6 במצעד המכירות, והלהקה נאלצה להוסיף עוד 60 תאריכים לסיבוב ההופעות, שהיה אחד מהגדולים של 2005 והפתיע בכך אנשים רבים. הלהקה הופיעה גם באירוע ההתרמה המפורסם Live 8.