מיפוי לב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיפוי לב, בדיקה רפואית המצביעה על איכות העברת הדם של העורקים המובילים אל הלב. מטרת הבדיקה לזהות חסימות בעורקים הכליליים המספקים דם ללב.
המיפוי מבוצע באמצעות סימון שריר הלב בחומר רדיואקטיבי הפולט קרינת גמא שמזוהה על ידי מצלמת גמא .
החומרים שמשמשים למיפוי הם thalium 201 .tc99m sestamibi.tc99m tetrofosmin (תליום, טכנציום). החומר מוזרק לוריד תוך כדי מבחן מאמץ, עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב. האבחנה נעשית על ידי מבט בתמונה תלת ממדית בה אפשר לראות היכן נקלט החומר הרדיואקטיבי. דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא ולכן יעבור גם פחות חומר רדיואקטיבי. הדבר יתבטא בקליטה מופחתת של החומר באזור אותו מספק עורק זה.
המיפוי הוא בדיקה אמינה ובטוחה ומשמש כמסננת לפני צנתור כלילי.
