מלחמת רוסיה-תורכיה, 1774-1768
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלחמה הרוסית - תורכית (1768 - 1774) בין האימפריה הרוסית והאימפריה העות'מאנית.
מלחמה זו נבעה ממתחים פנימיים בפולין, בעת מאבק בין האצולה ובין המלך סטאניסלב אוגוסטוס פוניאטובסקי, חביבה לשעבר של הקיסרית יקתרינה השניה. במאבק זה היה המלך תלוי בתמיכת הכוחות הרוסיים.
חבורת קוזקים בשירות הרוסים נכנסה לעיירה בלטה בטריטוריה העותומנית, במהלך מרדף אחרי קבוצת פורשים פולנים. האימפריה העותומנית האשימה את הרוסים בביצוע טבח של נתיניה, תושבי העיירה, אשמה שנדחתה על ידי הרוסים.
לאור תקרית זו הכריז הסולטן התורכי מלחמה על רוסיה ב25 בספטמבר 1768.
התורכים יצרו ברית עם גורמי אופוזיציה פולנים. רוסיה נתמכה גם על ידי ממלכת בריטניה הגדולה, ששלחה יועצים לצי הרוסי.
ההתנגדות הפולנית נמחצה על ידי הגנרל אלכסנדר ואסילייביץ' סובורוב, שהועבר לאחר מכן לחזית התורכית. ב-1773 וב-1774 הוא ניצח במספר קרבות, זאת לאחר נצחונות ראשוניים בזירה של המפקד הרוסי פ. א. רומיאנצב. הנצחונות של הצי הרוסי בים התיכון הניבו נצחונות יבשתיים נוספים תחת פיקודו של הגנרל אלכסיי גריגורייביץ' אורלוב. יוון ולאחר מכן מצרים וסוריה מרדו כנגד השלטון העותומני, ונעזרו בעובדה כי הצי הרוסי השמיד כמעט לחלוטין את הצי העותומני.
בארץ ישראל התמרד שליט הגליל דאהר אל עומר כנגד השלטון המרכזי העותומני, ואף ניצח בקרב ימי גדול שנערך ב11 ביוני 1772. עומר, שנעזר בכוחות מצרים, ובסיוע של חיילים אלבנים שהובאו בספינות רוסיות, הצליח לכבוש אף את יפו ועזה בטרם הובס על ידי אחמד אל ג'זאר שליחו של הסולטן.
ב 21 ביולי 1774 חתמה האימפריה העותומנית הסכם בקוצ'וק קאינרי שלפיו ניתנה לחצי האי קרים עצמאות מן השלטון התורכי, ורוסיה פוצתה בסכום של 4.5 מליון רובל ושני נמלי מפתח שאיפשרו לה גישה ישירה אל הים השחור.
מלחמה זו הייתה רק חלק קטן מתהליך ההתפשטות של האימפריה הרוסית דרומה ומזרחה במהלך המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
