מסכת אבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מסכת אבות הנקראת גם פרקי אבות הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה. מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. מסכת זו מכילה חמישה פרקי משנה, ופרק נוסף של ברייתא, המכונה "קנין תורה". יש המבדילים בין "מסכת אבות" הכוללת חמישה פרקים לבין "פרקי אבות" הכוללת גם את הפרק השישי.

[עריכה] מיקומה של המסכת

הרמב"ם מסביר את מיקומה של המסכת בסדר נזיקין, בכך שראוי לדיינים ללמוד מידות טובות מן החכמים, ולכן באה מסכת אבות אחרי מסכת סנהדרין, שעניינה השופטים והמנהיגים הנותנים דוגמה אישית להמוני העם. טעם נוסף שהרמב"ם מביא הוא הצורך לכבד את דברי החכמים שקיבלו את חכמתם במסירה מדור לדור מהר סיני עד ימינו.

[עריכה] תוכן המסכת

בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת הלכות, ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות - ששים מסכתיות של הלכה" (שיר השירים רבה ו ט), וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת בתלמוד הבבלי. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר רבא: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות", כלומר - מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הכתוב בפרקי אבות (בבא קמא ל' עמ' א').

שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם, וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס לרש"י: "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה" פירוש אחר בשם הגר"א, על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.

מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה - התנאים, כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים במסכת נקבע בעיקר על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד אחרוני התנאים.

הפרק הראשון במסכת מדגיש את השתלשלות התורה שבעל פה - כל תנא או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד משה רבנו דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור.

הפרק החמישי מסודר בתחילתו על פי המספרים עשרה, שבעה, ארבעה, כך שכל משנה עוסקת בענין הקשור למספר המדובר בה.

הפרק השישי של פרקי אבות, אינו חלק מהמשנה כפי שנחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. הפרק הוא אוסף ברייתות העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ונקרא גם "קנין תורה", וצורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות בבית הכנסת בשבתות שבין פסח לשבועות ולהשלים בכך את שש השבתות הללו, וגם כדי להסמיך את ענייני קניין תורה לחג מתן תורה.

רבי עובדיה מברטנורא, מסביר מדוע המסכת מתחילה ממשה רבנו:

"אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת ע"פ מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולם מוסרים ומדות וחכמי העולם ג"כ חברו ספרים כמו שהמציאו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני".

הרמב"ם כתב הקדמה מיוחדת למסכת אבות המהווה ספר בפני עצמו הנקרא: "שמונה פרקים לרמב"ם".

[עריכה] מהדורה מדעית

מהדורה מדעית למסכת יצאה על ידי שמעון שרביט. המהדורה מבוססת על כתב יד קאופמן, ומתייחסת למאות עדי נוסח, החל מכתבי היד החשובים של המשנה וכלה בקטעי גניזה וכתבי יד של סידורים.

[עריכה] קריאתה ולימודה של מסכת אבות

המסכת נקראת בבית הכנסת בשבת. שרשי המנהג לקרוא את אבות בשבת הוא כבר מתקופת הגאונים. קיימים מנהגים שונים באשר להקיף הקריאה ולשבתות בהם נקראת המסכת.

[עריכה] מפרשי המסכת

למסכת אבות נכתבו באלף השנים האחרונות למעלה ממאתיים פירושים. סקירה מקיפה על הפירושים השונים נכתבה על ידי י' כהן (קרית ספר מ', תשכ"ד עמ' 104-117) סקירה קצרה וממצה של הפירושים הקדומים ערך ש' שרביט "מסכת אבות לדורותיה" בין הפירושים הקדומים

פירושו של ר' יעקב בן שמעון, מתלמידי רש"י (הפירוש נדפס בתוך "מחזור ויטרי")
פירוש המאירי (ר' מנחם בן שלמה המאירי)
פירוש מגן אבות לרשב"ץ (ר' שמעון בן מצמח דוראן, מאה 14)
פירוש הרמב"ם שנכתב כחלק מפירוש המשניות. המבא למסכת אבות של הרמב"ם נקרא בשם "שמונה פרקים לרמב"ם" והוא חיבור בפני עצמו.

דרך חיים למהר"ל
קנין תורה פירוש על פרק שישי במסכת אבות לרצי"ה

[עריכה] לקריאה נוספת

שמעון שרביט, מסכת אבות לדורותיה, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד
שמעון שרביט, לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006.
ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם, הוצאת שוקן.
יהודה שביב, בדרך אבות, הוצאת מכון צומת, 2006.
משה קודעי, שירי אבות, בהוצאת מכון משה. הספר מחבר בין מאמר החכם לבין תולדותיו, ע"פ העקרון שכל מאמר מייצג את המוטו של הכותב. בספר מצורף לכל משנה קטע שירה (בחריזה) המסכם את הדברים.