מסכת קינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מסכת קינים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קודשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שלושה פרקים, העוסקים בקינים שנתערבו זה בזה לעניין קורבנות העוף.

למסכת זו אין תלמוד בבלי (או תלמוד ירושלמי), אך היא מודפסת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי עם מסכתות מעילה, תמיד ומידות (דפים כ"ב,א-כ"ה,א בדפוס וילנה).

תוכן עניינים

1 פרקי המסכת ותוכנם במשנה
2 יסודות הדינים במסכת
3 מפרשי המסכת
- 3.1 המפרשים על הדף (בדפוס וילנה)
- 3.2 פירושים נוספים
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] פרקי המסכת ותוכנם במשנה

חטאת העוף - בסיס דיני תערובות קינים.
קן סתומה - דיני גוזלים פורחים.
במה דברים אמורים - דיני קינים מעורבים שהוקרבו.

[עריכה] יסודות הדינים במסכת

ישנם שני סוגי קורבנות עוף, חטאת ועולה. דם חטאת עוף ממוצה מעל חוט הסיקרא (שבמזבח העולה), ואילו דם עולת עוף ממוצה מתחתיו. בשל שוני זה, לכתחילה אין להביא עוף לקורבן כאשר יש ספק אם הוא הוקדש לעולה או לחטאת; גם בדיעבד, אם לא מיצה את דם הקרבן במקום הנכון, הקרבן פסול ויש להביא קרבן חדש.

התורה ציוותה על כמה אנשים (כגון יולדת ומצורע) להביא צמד קורבנות של עולה וחטאת מן העוף. צמד כזה, נקרא במשנה קן (בלשון המשנה קן היא נקבה). קן יכולה להיות מפורשת - ידוע איזה עוף מוקדש לחטאת ואיזה לעולה - או סתומה - ביד הכהן המקריב להחליט איזה מהעופות יהיה עולה ואיזה חטאת. מאידך, ברגע שעוף אחד מקן סתומה מוקרב לעולה, בן-זוגו נקבע להיות חטאת, ולהיפך.

המקרים המובאים במסכת באים להדגים איך למצוא את המספר המקסימלי של העופות שניתן להקריב לכתחילה (או של העופות שהוקרבו כראוי, בדיעבד), לאחר שהתערבבו.

	רבי אלעזר בן חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות
-- אבות ג, כג

[עריכה] מפרשי המסכת

מסכת זו נחשבת קשה יחסית, ולכן, בנוסף על מפרשי המשניות הרגילים (רמב"ם, ר' עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, וכו'), רבים פירשו את המסכת - כאשר חלק מהפירושים שונים בתכלית זה מזה בהבנת המסכת.