מסכת ראש השנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מסכת ראש השנה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות (אולם בתלמוד הבבלי היא חמישית- לפני מסכת יומא), במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים. המסכת עוסקת בפרטי ההלכות של לוח השנה העברי, קידוש החודש, הלכות תקיעת שופר, והלכות ברכות התפילה התלויות בהם.

[עריכה] שמות פרקי המסכת

ארבעה ראשי שנים
אם אינן מכירין
ראוהו בית דין
יום טוב

בעבר לא היה לוח שנה מסודר וקביעת הלוח הייתה עובדת לפי קביעה של חכמי ישראל. זהו נושאה המרכזי של המסכת. התורה נתנה לחכמי ישראל כוח לקבוע מתי יהיו החגים "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" מזה שכתוב תקראו אנחנו רואים שלפי איך שחז"ל קובעים את החודש נקבעים החודשים גם אם הם טעו. הלוח העברי נקבע על ידי שילוב בין שני גורמים. הלוח לפי הירח והלוח לפי השמש. המוסלמים קובעים את השנים שלהם לפי הירח, ומכיוון ששנת השמש ארוכה משנת הירח והעונות נקבעים לפי שנת החמה יוצא שהחגים שלהם כל הזמן זזים ולפעמים הרמאדן באמצע החורף ולפעמים באמצע הקיץ. הלוח היהודי עובד לפי הלוח של הירח כי הקב"ה הראה למשה את הירח שהתחדש ואמר לו כזה ראה וקדש כלומר כשהלבנה מתחדשת אתם תעשו ראש חודש. אך יש מצווה נוספת והיא לשמור ולדאוג תמיד שחג הפסח יצא בחודש האביב ולכן צריך לתאם בין שנת השמש לשנת הירח. שנת השמש ארוכה בכעשרה ימים על שנת הלבנה ולכן בממוצע בכל שלוש שנים מצטבר עודף של ימים ששווה לחודש ולכן בערך פעם בשלוש שנים עושים שנה מעוברת, כלומר שנה עברית שבה יש שלושה עשר חודשים כי חודש אדר הוא כפול. כידוע הירח נגלה בכדור הארץ בגדלים שונים לפי התאריך בחודש כאשר בתחילת החודש הוא נסתר לגמרי באמצע החודש הוא מלא ובסוף החודש שוב נסתר. החידוש של הירח נקרא הפעם הראשונה שבה רואים את הירח לאחר שהיא נעלמה ואז צריך לעשות ראש חודש. כאמור בעבר קידשו את החודש לפי הראיה ואז זה עבד כך: בית הדין הגדול היה יושב בירושלים בבית המקדש, וכל שני אנשים שראו את הלבנה בחידושה ורוצים להעיד שהם ראו היו עולים לבית המקדש לבית הדין. שם היו מפרידים ביניהם וחוקרים אותם על עדותם. אם יוצא שהם אמרו באמת אותו דבר וגם לפי החשבון האסטרונומי של בית הדין יכול להיות שהם באמת ראו את התחדשות הירח היו קובעים את ראש חודש לאותו היום (כמובן שאם הם היו באים באמצע החודש ומעידים לא היו מקשיבים להם כי ברור לבית הדין לפי החשבון שלא יכול להיות שעכשיו הם ראו את חידושה של הלבנה. לאחר מכן היו בית הדין מדליקים משואה גדולה על ראש ההר וכך היה עובר הקשר מנקודה לנקודה עד שהגיע לכל הגלויות שבית הדין קידשו את החודש וידעו מתי צריך לחגוג את החגים. מכיוון שהאפיקורסים רצו לבלבל את עם ישראל ולגרום להם לעשות את החגים במועדים הלא נכונים הם היו משיאים משואות משל עצמם כדי לבלבל את הגולה ולכן תיקנו בית הדין שישלחו שליחים לכל הגולה להודיע מתי התקדש ראש חודש כדי שידעו כולם מתי לעשות את החגים.

לתהליך זה של קידוש החודש ישנם פרטים רבים כגון האם העדים יכולים לחלל שבת כדי ללכת להעיד, מי יכול להעיד, כיצד מחשבים אם יכול להיות שתראה או לא, לאיזה חודשים מוציאים שליחים ולאיזה לא, האם לשליחים מותר לחלל שבת או לא, והמסכת עוסקת בשאלות אלו.

כמו כן עוסקת המסכת בסדר התפילות של ראש השנה וסדר התקיעה בשופר, מאיזה חיה צריך לקחת את הקרן, מה פוסל את הקרן מלהיות שופר, האם תוקעים בשופר בשבת, וכן עוד שאלות נידונות במסכת.