מסכת שביעית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכת שביעית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
במסכת מפורטות ההלכות לגבי איסור עבודת הקרקע בשנת השמיטה, שהיא כל שנה שביעית (לפי המנין כיום: כל שנה בלוח העברי שמתחלקת בשבע ללא שארית), החובה לנהוג קדושה בפירות שגדלו בשנה השביעית, איסור ספיחין: פירות שהחלו לגדול לראשונה בשנה השביעית, וכן דין שמיטת כספים ופרוזבול, המבטלים את כל החובות שאנשים חבים איש לרעהו בסוף כל שנת שמיטה.
על מסכת זו אין תלמוד בבלי, אלא תלמוד ירושלמי בלבד.
[עריכה] שמות פרקי המסכת
- עד אימתי (חורשין בשדה האילן)
- עד אימתי(חורשים בשדה הלבן)
- מאימתי
- בראשונה
- בנות שוח
- שלש ארצות
- כלל גדול
- כלל גדול
- הפיגם
- שביעית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משנה, מסכת שביעית מאתר "סנונית"
- תוספתא, מסכת שביעית מאתר "סנונית"
- תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית מאתר "סנונית"
מסכתות המשנה
מסכתות התלמוד הירושלמי
קטגוריות: משנה | תלמוד | קצרמר יהדות
