סינפסה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1. מיטוכונדריון
2. שלפוחית סינפטית המכילה מוליכים עצביים
3. קולטן עצמי
4. מרווח סינפטי דרכו מפעפע מוליך עצבי
5. קולטנים בתר-סינפטיים המופעלים על ידי המוליך העצבי
6. תעלת סידן
7. פליטת מוליך עצבי משלפוחית סינפטית המתמזגת עם קרום התא
8. משאבה לספיגה חוזרת של מוליך עצבי
סינפסה (Synapse; בעברית: מִסְנָף) היא אזור המפגש בין תא עצב לתא המטרה (תא עצב אחר, סיב שריר או בלוטה), ובו מתרחשים הליכים כימיים המעבירים מסרים מתא לתא. מכיוון שאין רציפות מבנית בין תא העצב לתא המטרה, נוצר מצב בו הולכה חשמלית אינה אפשרית במרבית המקרים, ובמקומה קיימת העברה כימית של הגירוי. ההעברה מתבצעת על ידי שחרור מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) אל המרווח הסינפטי וקליטתם בתא המטרה.
מקור המילה סינפסה ביוונית ופירושה - "חיבור".
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הסינפסה
הסינפסה מורכבת מהחלקים הבאים:
- קרום התא הקדם סינפטי (Presynaptic) - הוא מעביר את פוטנציאל הפעולה (אות חשמלי) לאורך האקסון, דבר הגורם לשחרור מוליכים עצביים למרווח הסינפטי.
- מרווח סינפטי (Synaptic Cleft) - אזור המפגש בין התאים, בו מתרחשת הסינפסה. במרווח הסינפטי עוברים המוליכים העצביים מהתא הקדם סינפטי לתא הבתר סינפטי. גודל המרווח הסינפטי הוא 500-200 אנגסטרם.
- קרום התא הבתר סינפטי (Postsynaptic) - בו נקלטים המוליכים העצביים על ידי קולטנים (רצפטורים) שנמצאים על קרום התא.
- שלפוחית סינפטית - אברון הנמצא באקסון ובו נאגרים המוליכים העצביים. השלבים בחייה של שלפוחית סינפטית דומים לאלה של פחית משקה. ראשית היא מיוצרת באתר יעודי וממולאת במוליכים עצביים מסוג מוגדר. השלפוחית המוכנה מובלת אל אתרי אחסון מתאימים. בשעת הצורך היא מובלת משם אל אתרים פעילים על קרום התא, שם היא מתמזגת עם הקרום ומשחררת את תכולתה למרווח הסינפטי. מנגנון מיחזור מתוחכם מייצר מחדש את השלפוחית מקרום התא, וחוזר חלילה.
- Presynaptic Dense Prolection - האתר הפעיל של קרום התא הקדם סינפטי.
[עריכה] סוגי סינפסות
- סינפסה אקסו-אקסונית: סינפסה בה אקסון יוצר סינפסה על אקסון אחר.
- סינפסה אקסוסומטית: סינפסה בה אקסון יוצר סינפסה על גוף התא.
- סינפסה אקסודנדריטית: סינפסה בה אקסון יוצר סינפסה על דנדריט.
[עריכה] סינפסה מעוררת ומעכבת
[עריכה] סינפסה מעוררת
סינפסה מעוררת (סינפסה אקסיטטורית) היא סינפסה המדרבנת את יצירת המתח החשמלי, באמצעות פתיחת תעלות יונים בדנטריט(בעיקר ליוני נתרן), דבר הגורם לשינוי בהפרש הפוטנציאלים בין שני צידיי הממברנה. בסינפסה זו המסר החשמלי עובר לאורך האקסון וגורם לשחרור נוירוטרנסמיטורים בקצה האקסון.
[עריכה] סינפסה מעכבת
סינפסה מעכבת (סינפסה אינהיביטורית) היא סינפסה המונעת את העלאת המתח החשמלי של הדנדריט, באופן שמנטרל את פעילות הסינפסה המעוררת שנמצאת על אותם נוירונים.
ניתן להבחין בין שני מנגנוני עיכוב עיקריים:
- מנגנון עיכוב קדם סינפטי - במנגנון עיכוב זה, הנוירוטרנסמיטר המעכב מקטין את הכמות המשתחררת מהנוירוטרנסמיטר המעורר.
- מנגנון עיכוב אחר סינפטי - במנגנון עיכוב זה, הנוירוטרנסמיטר המעכב משנה את חדירות קרום התא הבתר סינפטי ופותח תעליות ליונים של אשלגן או כלור בעיקר, שיוצאים מהתא כלפי חוץ, דבר הגורם לכך, שפוטנציאל המתח של קרומית הדנטריט ישאר נמוך או לא יתעורר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אוניברסיטת יוטה, מסיבת מאוס - כיצד משפיעים סמים שונים על פעילות הסינפסות (בפלאש)
