עדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה. עדות נמסרת במקרים אחדים:
- במשטרה, במסגרת חקירה של אירוע.
- בבית המשפט, כניסיון לבירור האמת במסגרת ההליך המשפטי.
- במחקר היסטורי, לשם תיעוד המאורעות הנחקרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עדות בבית משפט
עדות בבית משפט ניתנת על-פי דיני הראיות.
עד מעיד בבית משפט על כל מה שקלט במישרין בחושיו (ראיתי את... , שמעתי קול נפץ..., חשתי חום רב... ). העד רשאי להעיד עובדות אלה בלבד. התרשמותו, דעותיו ומסקנותיו של העד מאותן עובדות פסולות בדרך כלל כראיה, בהיותן "עדות סברה".
עדות של עד מומחה, כגון רופא, פסיכולוג, שמאי וכד', שונה מעדות רגילה, מאחר ובית המשפט רשאי לקבל את המסקנות של המומחה העולה מהממצאים שלפיו.
[עריכה] עדות שמיעה
עדות שמיעה, או "עדות מפי השמועה", משמעה דברים ששמע אדם מפי אחר. עדות מפי השמועה אסורה על פי דיני הראיות, למעט חריגים מסוימים, שכן האדם ששמע את הדברים אינו יכול להיחקר לגבי אמיתות תוכנם. צד להליך משפטי אינו רשאי להביא עד שיספר על דברים ששמע מפי אחר ולא קלט אותם בעצמו באופן בלתי אמצעי. החריגים הנם, עדות על דברים שאמר אדם בעת אירוע אלימות. לדוגמה, אדם מוכה צועק "פלוני, מדוע אתה מכה אותי". אמירה זו תהיה קבילה גם אם תובא על ידי האדם ששמע אותה. כמו כן, אמירות המלוות מעשה או אמירות שנאמרות בעת אירוע מרגש, גם הן קבילות במידה ואדם כלשהו יעיד לגבי עצם אמירתן. הרציונל הוא שאמירות כאלה אינן חשודות כאי אמירת אמת עקב הנסיבות בהן הן נמסרות.
[עריכה] עד במשפט העברי
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
