עול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עול (בכתיב חסר:עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד. העול עשוי על פי רוב משני מוטות, העליון הרחב מונח על עורף הבהמה, המוטות מחוברים ביתדות. לעול מחוברים מוסרות, מושכות ושאר אביזרי רתמה למשיכת עגלה, מחרשה וכדומה. כפי הנראה, היה העול עשוי מעץ, בגלל שעול ברזל היה גורם סבל רב לבהמה.
העול נזכר כבר בתורה: "פרה תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול" (במדבר, י"ט,ב'). לפי ספר דברים (כ"ב, י'), כשחורשים בשתי בהמות הרתומות לאותו עול, אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו, משום שכוחם שונה ורתימה משותפת עלולה להסב להם צער.
מסופר במשנה שבשעת הבצורת, כאשר סדקי העץ של העול התייבשו, השקיעו את כלי הבקר במים, כדי שהסדקים יתמלאו.
ספרות חז"ל מבחינה בין עול של בהמה יחידה לבין עול של שני בהמות, הנקרא צמד: "מכר את הצמד, לא מכר את הבקר. מכר את הבקר, לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר: הדמים מודיעין" (מסכת בבא בתרא, פ"ה). כלומר, כשאדם מוכר לחברו בקר, אין משמעו שהוא מוכר לו בסכום כסף זה גם את הצמד, שהינו העול לשתי הבהמות. לפי ספרי פרשת האזינו, כבר שהיה הבקר עגל, הרגילו אותו בנשיאת עול קל. אף על פי משהתבגר ונעשה לשור, "קרטע ושבר את העול".
