עלי אופקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי אופקי 1675-1610 (Ali Ufki), או ויצ'יץ' בובובסקי (Wojciech Bobowski)[1], מוזיקאי פולני ומתרגם בשרות האימפריה העות'מאנית. תרגם את התנ"ך לתורכית עות'מאנית, הלחין מזמורי תהילים עות'מאניים וכתב ספר דקדוק של התורכית העות'מאנית. יצירותיו המוזיקליות הן החשובות ביותר במוזיקה העות'מאנית של המאה ה-17.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
בובובסקי נולד בלבוב - פולין, אשר באותה תקופה הייתה חלק מהאיחוד הפולני ליטאי. הוא גדל במשפחה פרוטסטנטית ומאוחר יותר פצח בקריירה של מוזיקאי כנסייה. בשנת 1633, הוא נפל בשבי קרימאים טטרים תוך כדי אחת מפשיטותיהם התכופות לאורך הגבול.
מכיוון שהייתה לו השכלה מוזיקלית, נמכר בובובסקי לחצר הסולטן מורד הרביעי (מאוחר יותר שירת תחת אברהים הראשון ומהמד הרביעי), שם המיר את דתו לאסלאם, קיבל את השם עלי אופקי ( علي افقي), ושירת כמתרגם, אוצר ומוזיקאי בהרמון הסולטן. לצד פולנית ותורכית, שלט אופקי ב-16 שפות נוספות, ביניהן: ערבית, צרפתית, גרמנית, יוונית, עברית, איטלקית ולטינית.
בסביבות שנת 1657, זכה אופקי בחירותו במהלך מסע למצרים. לאחר מכן שהה אופקי במצרים זמן מה. סביר להניח כי גם עלה לרגל למכה. לאחר שיצא לחופשי, הפך אופקי לאחד המתרגמים החשובים ביותר באימפריה העות'מאנית.
[עריכה] עבודותיו
[עריכה] תרגום התנ"ך
אופקי, נוצרי אשר המיר את דתו לאסלאם, התעניין מאוד בנושאים דתיים. בנסיון להביא להבנה הדדית בין הדתות הוא תרגם את הדוקטורינה האנגליקנית לתורכית עות'מאנית וכתב הסבר על האסלאם בלטינית. תרגום התנ"ך לתורכית בידי אופקי, היה עד תחילת המאה ה-21 התרגום היחיד השלם בשפה זו ונחשב לאחת מפסגות יצירותיו. למרות שפורסם תרגום חדש בשנת 2002, עדיין יש כאלו המשתמשים בו.
[עריכה] תהילים
כמי שגדל במשפחה פרוטסטנטית, הכיר אופקי את שירת התהילים הצרפתית. לעובדה זו הייתה השפעה רבה בהלחנתו 14 מזמורי תהילים. בקובץ קטן זה של מזמורים, הידוע בשם מזמורלר ( Mezmurlar ) ופורסם בשנת 1665, השתמש אופקי במנגינות מקוריות מתוך ספר מזמורים שוויצרי קלויניסטי קדום. הוא סיווג אותם לפי מערכת המקאם התורכית ותרגם את הטקסט לתורכית עות'מאנית. למשקל הפואטי הצרפתי מספר מאפיינים אשר השפיעו על הלחנת המנגינות במשקלים אסימטריים, משקלים אשר דומים יותר למשקלים המשמשים במוזיקה התורכית מאשר משקלים אירופאים אחרים.
[עריכה] אנתולוגיות מוזיקליות
אחד מהשגיו הכבירים של אופקי הוא פרסום שתי אנתולוגיות בכתב יד של מוזיקה עות'מאנית הידועות בשם "Mecmûa-i Sâz ü Söz" (אוסף יצירות כליות וקוליות). באוספים אלו התיעוד היחיד של מאות יצירות מוזיקליות. כמו כן, הופיעו בהן בפעם הראשונה יצירות מוזיקליות עות'מאניות בתיווי חמשה מערבי. אוסף זה אשר נוצר לפני התמורה התרבותית של שלהי המאה ה-17 בתורכיה, הועלם מהמדינה על מנת שלא ישפיע על הלכי המחשבה המוזיקלית שם. האוסף כולל מעל ל-300 דפי תיווי אשר כתוב מימין לשמאל ו-195 יצירות- 145 בז'אנר פשרווים ו-40 בז'אנר הסמאעי. כמו כן מכיל הספר עוד יצירות רבון, מהן דתיות, חילוניות ושירים עממיים מסורתיים. נראה כי אופקי כתב את הספר לשימושו האישי, על פי הקדמתו, אשר ניכרת בה משום הנבואה:
"ספר זה הוא כבני, תוצר חיי ועמלי,
חושש אני כי לכשאמות, יפול לידי בורים.
תחינתי לפניך, אלי, מי יתן ויפול בידי ידידים,
אשר יזכרו את מחברו בנדיבות"
רק שני עותקים שרדו מן האוסף: אחד נמצא בספריה הלאומית הצרפתית והשני בספריה הלאומית הבריטית.
[עריכה] עבודות אחרות
בשנת 1666, כתב אופקי ספר דקדוק של השפה התורכית העות'מאנית. כמו כן הוא תרגם לשפה זו עבודות מאת הוגו גרוטיוס וקומניוס.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ >(ידוע גם בשמות אלברטוס בובוויוס, עלי ביי וסנטורי עלי אופקי)
[עריכה] לקריאה נוספת
- .Walter Feldman, Music of the Ottoman Court, VWB, 1996
- Behar, Cem. Ali Ufki ve Mezmurlar. Pan Yayıncılık.
- Neudecker, H. (1996). "Wojciech Bobowski and his Turkish grammar (1666)". Dutch Studies in Near Eastern Languages and Literatures, 2, pp. 169–192.
- Neudecker, H. (2000). "Ordinal numbers in Bobowski’s Turkish Bible translation (1662–1664)." Folia Orientalia, 36, pp. 219–225.
- Agnieszka Bakalarz, Polaków odkrywanie Arabii Saudyjskiej, Księgarnia Akademicka 2005, str. 57–62
- F.Siarczyński, Wiadomość o Woyciechu Jaxie z Bobowej…, "Czasopism Naukowy Księgozbioru Ossolińskich", 1/1, Lwów 1828
