פלסטרינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה (Giovanni Pierluigi da Palestrina) (1525 - 1594) מלחין איטלקי.
פלסטרינה נולד בעיר קטנה בשם פלסטרינה שליד רומא. קרוב לארבעים שנה הוא בילה ברומא, והשקיע את כל הכישרון וכל הידע שלו בשירות בזיליקות חשובות: סן פייטרו, סן ג'ובאני, אין לוטרנו וסנטה מריה מג'ורה. כישרון המוזיקלי של פלסטרינה התגלה יחסית מוקדם. כבר מגיל צעיר מאוד הוא שר במקהלה, ומגיל תשע-עשרה כיהן כנגן העוגב ומנהל המקהלה בקתדרלה בפלסטרינה (שגם העניקה לו את שמו). ב-1551 עבר לרומא במקום שבו התמנה לתפקיד מנהל מקהלת הילדים בקפלה ג'וליה סן פייטרו. במהלך כהונתו שם פרסם ב-1554 את ספר המיסות הראשון שלו, שבו מוזכר האפיפיור יוליוס השלישי בתור פטרונו. ב-1555 פלסטרינה התקבל כחבר במקהלת האפיפיור בקפלה הסיסטינית, אך גורש משם (מכיוון שהיה נשוי, דבר שלא היה מקובל על חבר במקהלת האפיפיור) כשהאפיפיור החדש החיל על המקהלה את תקנון הפרישות. פלסטרינה עבר לכהן כמנהל מוזיקלי בכנסיות אחרות ברומא. מ-1571 התמנה מחדש לתפקיד הקפלמיסטר בקפלה ג'וליה סן פייטרו ונשאר שם עד מותו.
פלסטרינה נחשב לאחד מגדולי המלחינים של תקופת הרנסאנס. פסגת הישגיו היא המיסות שלו, שמספרן יותר ממאה. הבולטות ביניהן: "מיסה של האפיפיור מרצ'לו", " Assumpta est Maria" ואחרות. רוב המיסות של פלסטרינה מבוססות על שירה גריגוריאנית; לא פעם השתמש המלחין בבסיס השירה העממית.
חוץ ממיסות פלסטרינה כתב יותר מ-180 מוטטים, אחד המוכרים מסוג זה הוא: “Stabat Mater” . בניגוד לדעת הרוב, הגורסת שפלסטרינה מהוא מלחין של מוזיקה כנסייתית דתית בלבד, חשוב לציין, שהוא הלחין יותר ממאה מדריגלים חילוניים, אשר נושאם היה האהבה, שהיה אופייני מאוד לתקופתו (תקופת הרנסאנס).
ב-1551 יצא לאור ספר המדריגלים הראשון שלו וב-1584 יצא לאור הספר השני.
המועצה הדתית טענה שסגנון ההלחנה הפוליפוני מעוטר מדי, וכי מורכבות המוזיקה מטשטשת את מילות התפילה במקום להבליט אותן. הפוליפונייה הקולית של פלסטרינה מקבלת מאפיינים חדשים: הקרמת קולות יוצרים אנכיות הרמונית מה שיוצר אקורדים פוליפוניים אשר נותנים אפשרות טובה להעביר את המסר הטקסטואלי באופן יותר מוהר. נוסף על כך, פלסטרינה השתמש בשיטות שהיו מאוד חדשניות בתקופה אשר גבלו בתורת הקונטראפונקט, שיטה אשר אחרים רבים כמו יוהן סבסטיאן באך ערכו בה שימוש נרחב.
