פרויקט חבקוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרויקט חבקוק, היה פרויקט של הצי הבריטי במלחמת העולם השנייה.
מטרת הפרויקט הייתה הקמתה של נושאת מטוסים שלא ניתן להטביעה. הצי הבריטי החל בפרויקט זה לאחר שהצוללות הגרמניות הטביעו אוניות בריטיות רבות באוקיאנוס האטלנטי.
הרעיון בבסיס הפרויקט היה לבנות נושאת מטוסים עשוייה קרח. שם הפרויקט - "חבקוק", על שם הנביא חבקוק, הוצע על ידי הלורד מאונטבטן לווינסטון צ'רצ'יל.
אורך נושאת המטוסים המתוכננת היה 600 מטרים, ומשקלה היה אמור להיות 2,000,000 טון. נושאת המטוסים הייתה אמורה להיבנות מ- 280,000 לבני קרח. מאוחר יותר הוצע לבנות אתה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. התערובת קרויה על שם יוזם פרויקט חבקוק - פייק. מתקן קרור בלב הספינה היה אמור למנוע ממנה להימס בשמש.
בשל השוקע (עומקה של הספינה מפני הים ועד לתחתיתה של הספינה) של נושאת המטוסים היא לא הייתה אמורה להיות מסוגלת להיכנס למרבית הנמלים. המהירות הצפויה של הספינה הייתה אמורה להיות 10 קשרים (18 קמ"ש), והיא הייתה אמורה להיות מונעת על ידי 26 מנועים חשמליים. החימוש המתוכנן של הספינה היה אמור להיות 40 תותחים דו-קניים, והיה אמור להיות עליה מקום ל-150 מטוסי הפצצה.
על פי התוכניות לא ניתן היה להטביע את החבקוק, בשל היותה למעשה קרחון הצף בזכות המשקל הסגולי של הקרח שממנו הוא עשוי.
הפרויקט תוכנן לעלות 70 מיליון דולר, ולהשלמתו נדרשה עבודתם של 8,000 עובדים במשך כ-8 חודשים. בשל העלות הגבוהה לא יצא הפרויקט אל הפועל, על אף ההצלחה בבניית דגם ניסיוני של הספינה, אשר נוסה באגם לואיז ובאגם פטרישיה, באלברטה, קנדה (דגם שגודלו 18 על 9 מטרים).
