קינג קרימזון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קינג קרימזון (באנגלית: King Crimson, "מלך ארגמן") היא להקה שהוקמה על ידי הגיטריסט רוברט פריפ והמתופף מייקל גיילס בשנת 1968. הלהקה הייתה בין הלהקות הראשונות ששילבו רוק ומוזיקה קלאסית, ומשום כך נחשבת לאחת הלהקות החשובות בתחום הרוק המתקדם. למרות שהרכב החברים בלהקה השתנה פעמים רבות במהלך תקופת פעילותה, היא המשיכה להופיע ולהקליט במשך שנים רבות. למעשה, פריפ הוא היחיד שהיה חבר הלהקה במשך כל שנות פעילותה, והוא היה האחראי לרוב הפיטורים של חברי הלהקה השונים. עם זאת, פריפ הכריז כי הוא אינו רואה את עצמו כמנהיג הלהקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] ההתחלה
רוברט פריפ ומייקל גיילס החלו לדון בהקמת הלהקה בנובמבר 1968, מעט לפני שהתפרקה הלהקה קצרת הימים "גיילס, גיילס ופריפ". להקה זו הייתה גרסה משופרת לקינג קרימזון. אלבומם היחידי הוא סוג של יצירת מופת מודרנית. ראויים לציון דיקלומיהם של פריפ והבסיסט פיטר גיילס בין השירים. המוזיקאי הראשון שצורף ללהקה היה גרג לייק, שתיפקד כזמר ובסיסט. לאחר מכן צורפו גם התמלילן פיטר סינפילד והמלחין איאן מקדונלד, וכך נוצר ההרכב הראשון של קינג קרימזון.
בתחילת ינואר 1969 החלה הלהקה לפעול ולהתאמן. בהמשך השנה הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, In the Court of the Crimson King, שנחשב לאחד האלבומים החשובים והמשפיעים ביותר ברוק המתקדם. אחרי הוצאת האלבום יצאה קינג קרימזון לסיבוב הופעות ברחבי אנגליה וארצות הברית. במהלך הסיבוב הופיעה הלהקה יחד עם זמרים ולהקות רבות, כגון איירון באטרפליי, ג'ניס ג'ופלין, הרולינג סטונס ופליטווד מק. למרות האלבום וסיבוב ההופעות המוצלח, נוצרו מתחים וסיכסוכים בין חברי הלהקה, בעיקר בשל חילוקי דעות אמנותיות, ובעקבותיהם עזבו מייקל גיילס ואיאן מקדונלד את הלהקה לטובת קריירת סולו. לאחר מספר שנים, ב-1976, הקים מקדונלד את להקת Foreigner.
[עריכה] שנות ה-70
בהרכב הלהקה חלו שינויים רבים בשנים אלו. פריפ, סינפילד ולייק, חברי הלהקה שנשארו לאחר פרישתם של גיילס ומקדונלד, המשיכו לעבוד והוציאו את הסינגל Cat Food/Groon במרץ 1970. במשך הזמן הם עבדו על חומר לאלבום השני של קינג קרימזון, In the Wake of Poseidon. באלבום זה השתתפו גם נגן כלי הנשיפה מל קולינס והבסיסט פיטר גיילס. באפריל עזב גרג לייק והקים את להקת אמרסון, לייק ופאלמר (ELP), ובכך השאיר את קינג קרימזון ללא זמר, עד שהבסיסט גורדון האסקל, שהצטרף ללהקה לקראת העבודה על האלבום השלישי Lizard, לקח על עצמו את תפקיד הסולן. אנדי מקאלו השתתף באלבום החדש כמתופף, ובשיר אחד מהאלבום השתתף גם ג'ון אנדרסון מלהקת יס. רגע לפני הוצאת האלבום Lizard עזבו האסקל ומקאלו, וקינג קרימזון נותרה במצב האבסורדי של להקת רוק ללא זמר, בסיסט ומתופף.
פריפ החל לבחון מוזיקאים על מנת להרחיב את הלהקה. המתופף איאן וולאס והזמר בוז בארל נבחרו, ומאחר שלא נמצא בסיסט שעמד בדרישות של פריפ, החליט פריפ ללמד את בארל לנגן בבס. באמצע סיבוב ההופעות הארוך שאליו יצאה קינג קרימזון, יצא האלבום Islands ב-1971. בסוף השנה עזב את קינג קרימזון אחד מחבריה הראשונים, פיטר סינפילד. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בשנה הבאה, מתוך כוונה לפרק את קינג קרימזון אחריו. הקלטות מתוך סיבוב ההופעות הזה נערכו יותר מאוחר לאלבום Earthbound.
מעט אחרי סיבוב ההופעות החל פריפ לחפש שוב נגנים חדשים. הראשון שהצטרף היה נגן כלי ההקשה ג'יימי מור. אחריו הצטרף הזמר והבסיסט ג'ון ווטון, מכר של פריפ מהקולג' שבו למד. ווטון היה מועמד גם להרכב הקודם של הלהקה, אך לבסוף לא התקבל. כעת, כאשר קינג קרימזון התחילה מההתחלה, ניתנה לווטון ההזדמנות. אחרי ווטון הצטרף לקינג קרימזון המתופף של להקת יס, ביל ברופורד, מה שנראה כשגיאה בקריירה של ברופורד בעיני אחדים. ברופורד עזב את יס, שהייתה אז להקה בעלת פוטנציאל גדול להצלחה מסחרית, לטובת קינג קרימזון, שהייתה ידועה כלהקה לא צפויה ובעלת היסטוריה של חוסר יציבות. ברופורד עצמו היה מעוניין בקריירה יותר אמנותית, וקינג קרימזון נראתה לו יותר מתאימה. לבסוף הצטרף גם הקלידן ונגן כלי המיתר דייוויד קרוס. החזרות של ההרכב החדש התחילו בסוף 1972, ובשנה שלאחר מכן שוחרר האלבום Lark's Tongues in Aspic. לאחר הוצאת האלבום הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה, אירופה וארצות הברית.
התקופה הזאת של קינג קרימזון הראתה התקרבות לסגנון ההבי מטאל שהחל להתפתח באותו זמן. נגינת הגיטרה של פריפ הייתה חזקה ואגרסיבית, וחטיבת הקצב של הלהקה (התופים והבס) הית עוצמתית במיוחד.
ג'יימי מור עזב את הלהקה בתחילת 1973, ובמשך סיבוב ההופעות החלו חברי הלהקה שנותרים להכין חומר לאלבום הבא, Starless and Bible Black. בתחילת 1974, העבודה על האלבום הסתיימה. רוב האלבום הוקלט בהופעות חיות מ-1973, ורק שני שירים מלאים (The Great Decevier ו-Lament) הופקו באולפן הקלטות, עובדה שהדגישה את הצורך של הלהקה לנגן בצורה חיה. פריפ הרגיש שהקלטות באולפן לא מסוגלות להמחיש של האווירה והאנרגיה של הופעות חיות. אלבום הופעות נוסף, 'USA', הוקלט לאחר זמן קצר אך לא שוחרר עד לשנה הבאה.
בינתיים, דייוויד קרוס הרגיש שמקומו בלהקה מיותר מעט. תפקיד כלי המיתר היה חשוב יותר בתקופה הקודמת של קינג קרימזון, אך משהשתנתה המוזיקה של הלהקה והפכה ליותר אגרסיבית ורועשת, הוא לא מצא את מקומו בה. הוא עזב את קינג קרימזון, והלהקה נותרה עם שלושה נגנים. שנים אחר כך סיפר קרוס שפריפ לא נהג לבלות עם שאר חברי הלהקה, ואילו ווטון וברופורד היו חברים טובים ומאוחדים במיוחד, כך שהוא נשאר בודד.
בקיץ 1974 הקליטה הלהקה את אלבומה הבא, 'Red', שנחשב גם הוא לאחד האלבומים החשובים ביותר של קינג קרימזון בפרט וברוק המתקדם בכלל. השתתפו בו, בנוסף לחברי הלהקה, גם רובין מילר (באבוב), מארק צ'ריג וחברי הלהקה לשעבר מל קולינס ואיאן מקדונלד, שניהם בכלי נשיפה. האלבום לא לווה בסיבוב הופעות, מכיוון שמעט אחרי יציאתו הודיע פריפ במפתיע ש-"קינג קרימזון הפסיקה להתקיים". נראה היה שהאלבום Red היה סופה של הלהקה. למעשה, הוא היה רק סופה של תקופה מסוימת של קינג קרימזון.
[עריכה] שנות ה-80
בתחילת 1981, פריפ וברופורד החלו לשקול את הקמת להקה חדשה, שתיקרא Discipline ("משמעת"). השניים חיפשו בסיסט ללהקה החדשה, אך לא מצאו במשך זמן רב, עד שפגשו את טוני לוין. לוין היה ידוע בעבודה שלו עם פול סיימון, ג'ון לנון, יוקו אונו, פיטר גבריאל (ג'נסיס) ועוד אמנים, ופריפ בחר בו ללהקה.
במשך הזמן, הזמין פריפ את הגיטריסט אדריאן בלו, שניגן עם פרנק זאפה, דייוויד בואי ועוד. פריפ מעולם לא עבד בעבר עם גיטריסט נוסף באותה להקה, ולכן מהלך זה סימן את הרצון של פריפ ליצור מוזיקה שונה מקינג קרימזון. בלו, מצידו, הוחמא מההזמנה והצטרף ללהקה מיד בתום סיבוב ההופעות של הטוקינג הדס שבו השתתף.
בזמן החזרות וההקלטות הראשונות של הלהקה, החל פריפ להבין שבעצם הוא מקים מחדש את קינג קרימזון, למרות ההחלטה לקרוא ללהקה בשם אחר. שאר חברי הלהקה הסכימו, וקינג קרימזון נולדה מחדש. ההרכב הזה של הלהקה הוציא טרילוגיה של אלבומים: Discipline, Beat ו-Three of a Perfect Pair. בלו היה הזמר וכתב את המילים כמעט לכל השירים בשלושת האלבומים, וכך היה לתמלילן הראשון של קינג קרימזון שגם הופיע איתה ונחשב לחלק מהלהקה.
הגרסה הזאת של קינג קרימזון הזכירה קצת בסגנונה את סגנון הגל החדש של שנות ה-80, כנראה כתוצאה מחברותו של בלו בלהקת הטוקינג הדס, שנחשבה לאחת ממייסדות הסגנון.
לאחר השלמת הטרילוגיה, התפרקה קינג קרימזון למספר שנים נוספות. פריפ החל בתהליכים משפטיים נגד מנהל הלהקה והיה עסוק בהם רוב הזמן.
[עריכה] שנות ה-90
בשנת 1994 קינג קרימזון הוקמה מחדש כשישייה, יחד עם שני מוזיקאים נוספים שהצטרפו להרכב משנת 1981. טריי גאן הצטרף וניגן בבס ונגן כלי ההקשה פאט מסטלוטו. הרכב זה הוציא מספר אלבומים באמצע שנות ה-90: Vroom, Thrak ו-ThraKaTTak. הסאונד החדש של קינג קרימזון נשמע כמו שילוב של תקופת Discipline והאלבום Red. אולם מכיוון שהחזרות וההופעות בהרכב המורחב הזה היו יקרות, ההרכב התפרק.
בסוף שנות ה-90, חברתו של פריפ, Discipline Global Mobile, הפעילה לייבל ידידותי לאמנים והפיקה את הפרויקטים הצדדיים של קינג קרימזון, שנקראו ProjeKcts. החברה שיחררה גם מוזיקה של אמנים אחרים שהיו קשורים לחברי קינג קרימזון. ב-1998 החברה יצרה את מועדון האספנים של קינג קרימזון, שירות שאיפשר לרשומים בו לקבל מדי חודשיים הקלטות נדירות מהופעות חיות של הלהקה.
[עריכה] המוזיקה
פריפ תיאר את קינג קרימזון כ-"דרך לעשות דברים" ו-"ניסיון לארגן אנרכיה". במשך תקופה של כ-35 שנה, ואין ספור שינויים בהרכב, תזמור וצורת הלהקה, קינג קרימזון שמרה על סוג של קביעות בחזון המוזיקלי שלה, ביחס ללהקות ארוכות ימים אחרות.
[עריכה] השפעות
שורשי המוזיקה של קינג קרימזון נבעו במידה מסוימת מהרוק של שנות ה-60, ובמיוחד מהאסיד רוק והרוק הפסיכדלי. ההרכב הראשון של קינג קרימזון ניגן גם שירים של דונובן והביטלס.
עם זאת, לעומת להקות כמו הביטלס או הרולינג סטונס שיצרו בעיקר צורה מתוחכמת יותר של הרוק האמריקאי, קינג קרימזון ניסתה לשוות למוזיקה שלה גוון אירופאי. במידה רבה קינג קרימזון עזבה את השורשים של הרוק האמריקאי שנבעו מהבלוז והחליפה אותם במוזיקה סימפונית אירופאית מודרנית.
המלחין הקלאסי גוסטב הולסט הוא המשפיע העיקרי על המוזיקה של קינג קרימזון. הגלגול הראשון של הלהקה ניגן את הקטע Mars מתוך The Planets, יצירתו של הולסט, כחלק רגיל מההופעות. השפעות המוזיקה הקלאסית על קינג קרימזון מחשיבות אותה לאחת הלהקות הראשונות והחשובות שיצרה רוק סימפוני.
[עריכה] אילתור
החל מתחילת פעילותה, ההופעות של קינג קרימזון כללו אילתורים. האילתורים באו לידי ביטוי גם בקטעים מסוימים באלבומי האולפן (כמו למשל 21th Century Schizoid Man), אבל בעיקר בהופעות החיות, שרובן כללו לפחות קטע אילתור אחד, שבו הלהקה פשוט התחילה לנגן ולקחה את המוזיקה לאן שרצתה. הדוגמה הקדומה ביותר לאילתורים של קינג קרימזון היא החלק האמצעי והארוך של השיר Moonchild מהאלבום הראשון, שבו הקטעים המולחנים הם רק הבסיס לאילתורים. בניגוד לרוב האילתורים ברוק, קטעי האילתור של קינג קרימזון מבוססים על בלוז רק לעתים נדירות, והם מגוונים במיוחד.
[עריכה] דיסקוגרפיה
- In the Court of the Crimson King (1969)
- In the Wake of Poseidon (1970)
- Lizard (1970)
- Islands (1971)
- Larks' Tongues in Aspic (1973)
- Starless and Bible Black (1974)
- Red (1974)
- Discipline (1981)
- Beat (1982)
- Three of a Perfect Pair (1984)
- Vroom (1994)
- Thrak (1995)
- The ConstruKction of Light (2000)
- Happy With What You Have to Be Happy With (2002)
- The Power of Believe (2003)
[עריכה] קישורים חיצוניים
