שלמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה המלך בנו של דוד המלך, והאחרון במלכי ממלכת ישראל המאוחדת. קורותיו של שלמה המלך מסופרות בספר מלכים. הוא בנה את בית המקדש הראשון בירושלים, ובימיו הגיעה ממלכת ישראל המאוחדת לשיאה.
לפי המקרא, שלמה נחשב לחכם מכל אדם. דוגמה לחוכמתו מובאת בסיפור משפט שלמה.
המסורת היהודית מייחסת לשלמה שלושה מספרי התנ"ך:
- ספר משלי, המכיל פתגמים וחכמת חיים.
- מגילת קהלת, מגילת פילוסופיה והגות.
- שיר השירים, מגילת אהבה (לא ברור האם בין איש לאישה או בין ה' לעמו).
המילה 'לשלמה' מופיעה בכותרתם של שני מזמורים בספר תהילים (ע"ב וקכ"ז), ועל כן יש המייחסים לו את כתיבת שני המזמורים הללו.
תוכן עניינים |
ימי מלכותו
לפי המסופר בתנ"ך ירש שלמה ממלכה גדולה מאביו והצליח לשמור על מרבית שטחה, למעט ארם דמשק, שמרדה בו והצליחה להשתחרר משלטונו. הוא גם הוסיף לממלכה את ממלכת חמת, ואת תדמור ששכנה במדבר, כנראה כפיצוי עצמי לאובדן דמשק ודרך המסחר שעברה בה.
על פי אותו מקור, ימי מלכותו של שלמה התאפיינו בשלום ובשלווה כמתואר בציטוט מספר מלכים א', פרק ה', פסוק ה': "וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, מדן ועד באר- שבע, כל ימי שלמה.".
לפי האגדה שלמה פיקד על מערכת מסועפת של קשרי מסחר עם ארצות אחרות:
- כל ארצות אסיה הקטנה
- חלק מארצות מזרח אפריקה
- תרשיש (נוהגים לזהותה עם העיר טרסוס באנטוליה או המושבה הפניקית טרטסוט בספרד)
- ממלכת אופיר
- ממלכת שבא שהתקיימה ככל הנראה באזור תימן המודרנית.
בעת שמלך בישראל פיתח את הארץ בבנייה. מפעלו החשוב ביותר היה בניית בית המקדש הראשון בירושלים, שבנייתו החלה בשנה הרביעית למלכותו ושנמשכה 7 שנים. המקדש נבנה מאבני גזית וצופה בעצי ארז. אורכו של מקדש שלמה היה 35 מטר ורוחבו 10 מטרים.
המקדש היה רק חלק ממכלול של בניינים בהם נכללו גם בית יער הלבנון, אולם העמודים, אולם המשפט וארמון המלך. לצורך בניית המקדש כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור, שסיפק לו אומנים, בנאיים מומחים וארזים מלבנון. נוסף לכך שלח שלמה גם אנשים משלו לכרות עצים ביערות הלבנון ולחצוב אבנים.
כדי לממן את תנופת הבנייה בירושלים הוטלו מסים כבדים על הארצות הכבושות ועל בני ישראל. גם נקבע מס עובד שקבע חובה לעבוד 4 חודשים בשנה בשרות המלך. מס העובד והמיסים הגבוהים שהוטלו עוררו תרעומת רבה בקרב השבטים וביחוד בשבט אפרים, והדבר עורר לבסוף מרד גלוי שנכשל ובעקבותיו יתכן כי מס העובד בוטל לגבי ישראל והמשיך להיות מוטל רק על האוכלוסייה הכנענית.
נשות שלמה
שלמה כרת בריתות שלום עם רוב העמים בדרך של התחתנות. על פי המסופר בספר מלכים, היו לשלמה שבע מאות נשים ושלוש מאות פלגשים. ולעת זקנותו הן היטו את לבבו להקים במות לעבודת אליליהם בירושלים. על פי המסופר הוא הקים לכולן במות בהר הזיתים, דבר שלפי ספר מלכים היה החטא, בגללו נקרעה ממלכת ישראל מעל בנו.
ביקורת המקרא בעניין שלמה המלך
אימפריית שלמה המלך מבוקרת לפרקים, לפי גישת ביקורת המקרא. הטענה היא כי לא נמצאו ראיות ארכיאולוגיות לקיומה של אימפריה עברית, בסדר הגודל והפאר המתואר בתנ"ך, בתקופה האמורה. כמו כן לא נמצאו תימוכין חיצוניים אחרים, כדוגמת כתבים ועדויות ממלכות שכנות, על קיום האימפריה. זאת למרות שניתן היה להניח קיום עדויות או רישומים חיצוניים, לאימפריה כה גדולה, שהביאה, לדוגמה, עצים מממלכת צור וצידון הפניקית וקיימה מסחר אף עם ממלכת שבא. כמו כן אין ראיות ארכיאולוגיות לקיום ממלכה מאוחדת ושיתוף בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל בתקופת בית ראשון.
למרות היעדר ראיות, מקובל במסורת היהודית לראות בדמותו של שלמה המלך את השריד הממלכתי האחרון לקיום הממלכה המאוחדת, ולכן כדמות משמעותית במיתוס היהודי.
בתרבות ימינו
שלמה מופיע גם כדמות באמנות המודרנית. היצירה הידועה ביותר העוסקת בשלמה היא המחזמר שלמה המלך ושלמי הסנדלר.
לקריאה נוספת
- ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2006.
ראו גם
 |
דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. סיבת ההגנה היא: השחתות חוזרות. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה. |
