שמואל ירושלמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל ירושלמי (נולד ב-1972), משורר ואיש-ציבור ישראל.
תוכן עניינים |
חייו
ירושלמי נולד בעיר בילה צרקווה באוקראינה, והיגר לישראל בספטמבר 1988. בשנותיו הראשונות בארץ, היה ציוני והחזיק בדעות ימניות. במהלך השנים 1989-90 למד בכולל של חב"ד בירושלים. השינוי בתפיסותיו הפוליטיות חל במהלך 1993-94 בהשפעת תהליך אוסלו וההתעניינות בתרבות הערבית בכלל והפלסטינית בפרט, שהחלה באותה תקופה להיווצר בקרב הציבור הישראלי. מאז, ירושלמי מתנגד עקבי לציונות. פעיל למען מהפכה מרקסיסטית-לנינית הכלל-עולמית. פעיל בפורום הקומוניסטי הישראלי, קבוצה של פעילי המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שממשיכים להיות נאמנים לרעיון הסובייטי, ואשר פרשו מהמפלגה בשל חילוקי דעות על רקע אידיאולוגי. כמו-כן, פעיל בארגוני שמאל נוספים, וביניהם הפורום האזרחי של מפלגת חד"ש.
יצירתו
החל לעסוק בשירה ב-1998, בהשפעת תהליכים פוליטיים וחברתיים הפוקדים את העולם, אשר עוררו בקרבו של ירושלמי רצון לתת להם ביטוי ספרותי אישי. מדי שנה תחת קולמוסו של ירושלמי יוצאים לאור מאות שירים חדשים. עיקר הנושאים בהם מתמקד ירושלמי ביצירתו השירית, הם מרקסיזם-לניניזם, איכות הסביבה והיסטוריה (בעיקר תבוסת הנאצים במלחמת העולם השניה ותולדות המאבק המעמדי).
ירושלמי כותב שירה בעברית, ומפרסם אותה בעיקר באינטרנט. חלק מיצירותיו תורגמו לאנגלית ולשפות נוספות.
אחד הנושאים המרכזיים אליהם מתייחס ירושלמי בשיריו, ולקידומם מפנה את מירב כוחותיו, הוא רעיון הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל תושביה בלתי-ציונית, המעניקה שיוויון זכויות מלא לכל התושבים, ללא הבדלי דת או מוצא.
בנוסף לשירה, עוסק ירושלמי בכתיבת מאמרים בנושאי סוציאליזם וניתוח מאורעות היסטוריים מתקופות שונות.
אוסף גלויות של ירושלמי
אחד הדברים בנוסף לשירה, המייחדים את שמואל ירושלמי, זה היותו אספן גלויות אחד הגדולים בארץ. באיסוף גלויות, ירושלמי החל לעסוק כבר בראשית שנות השמונים, בהיותו בן-9-10, עוד הרבה לפני הגירתו לישראל. מאז נאספו על-ידיו עשרות אלפי גלויות בכל הנושאים הקיימים בעולם, החל בגלויות עם נופי ערים ואתרים ארכיאולוגיים, וכלה בגלויות עם רפרודוקציות של יצירות אמנות מכל העולם.
עיקר אוספו של ירושלמי, מורכב מגלויות ישראליות וסובייטיות, שחלקן הביא עמו בעת עזיבתו את ברית-המועצות.
מיד לאחר הגעתו לארץ ובמשך כעשר שנים הבאות, ניסה לארגן מוזיאון לגלויות. במסגרת זאת, בינואר-פברואר 94 ערך שביתת-רעב יחיד מול הכניסה הראשית לבניין עיריית באר-שבע, בדרישה לקבל סיוע למימוש הרעיון. במהלך אותה שביתה, מספר פעמים אנשי הביטחון של העירייה מנעו מירושלמי כניסה לבניין כדי לנסות להיפגש עם ראשי העיר.
מאז הגיעה ארצה, קיים למעלה ממאה וחמישים תערוכות גלויות והרצאות בנושא - בבתי-ספר, מועדוני קשישים ומוסדות ציבור וחינוך אחרים, הן במגזר יהודי והן ערבי.
