תל"י
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכנית תל"י (תגבור לימודי יהדות) היא תוכנית חינוכית ייחודית המשותפת למשרד החינוך ולקרן תל"י. היא מבוססת על רצונם של הורים ומחנכים לתגבר את לימודי היהדות בבית-הספר על-ידי העשרת תוכנית הלימודים הרשמית בתכנים יהודים-ציונים נוספים.
חינוך תל"י שואף לעצב אישיות רחבת אופקים, פלורליסטית והומניסטית שעולמה מורכב הן מרבדי התרבות היהודית והן מרבדי התרבות הכללית.
חינוך תל"י נולד כתוצאה מיוזמה חינוכית, שהחלה לפעול בשנת 1976. קבוצת הורים ירושלמיים ביקשה ליצור מסגרת חינוכית חדשה לחינוך ילדיהם, מסגרת אשר תעמיד את העיסוק בזהות היהודית-ישראלית-מודרנית של הלומד במרכז הווייתו. מסגרת זו נועדה לשמש כאלטרנטיבה לשתי מסגרות החינוך האחרות שעמדו אז לפניהם - מערכת החינוך הממלכתי הכללי ומערכת החינוך הממלכתי-דתי. בשנה זו הוקם בית הספר הראשון בגבעה הצרפתית בירושלים. בעשור השנים שאחרי הקמת בית-ספר תל"י הראשון, הועתקה התוכנית שיזמו ההורים הירושלמיים בעשרה יישובים נוספים בארץ. וכך, ממענה לבעיה מקומית, התפתחה היוזמה והפכה לתפיסת עולם ולמפעל חינוכי רחבים יותר, בעלי יומרה לאומית וכלל ארצית בתחום החינוך היהודי במדינת ישראל. קבוצת המייסדים הצליחה לרתום את משרד החינוך למפעלה ולצרפו אליה כשותף, ובמקביל לכך להקים, בשנת 1987, גוף ארגוני-חינוכי, שתפקידו להעניק סיוע כלכלי ופדגוגי לבתי-ספר שכבר היו משולבים ביוזמה. גוף זה נקרא "קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י". בשנת הלימודים תשס"ז, הקיפה המערכת החינוכית של תל"י 68 בתי-ספר ועשרות כיתות גן ברחבי הארץ המשרתים קרוב ל-30,000 תלמידים.
[עריכה] אידאולוגיה חינוכית
שורשיו האידאולוגיים של חינוך תל"י נעוצים בהגות החינוכית של משפחות קונסרבטיביות שיזמו ופעלו להקמת בית ספר תל"י הראשון בירושלים. חזונם החינוכי שילב הקניית הרגלים של קיום מצוות (כגון ברכות, תפילות, מצוות בין אדם לחברו( בגילאים הצעירים, לימוד ביקורתי של המקורות בגילאים בוגרים יותר ויצירת הווי ואקלים בית-ספרי המזמנים חוויות רוחניות, אסתטיות ודתיות רבות משולבות עם חינוך למעורבות חברתית ועיסוק במצוות בין אדם לחברו. במהלך השנים, המגע עם אוכלוסיות שונות ומגוונות והרצון להפוך לתנועה חינוכית רחבה ומשפיעה יותר הביאו את חינוך תל"י להתנתק מזיקה תנועתית כלשהי, להפוך למסגרת חינוכית פלורליסטית ופתוחה לביטויים שונים ורבים של זהות יהודית ולאמץ גישה חינוכית "מכוונת קהילה" המציעה כלים לעיצוב זהות יהודית-ישראלית-מודרנית, עבור קבוצות רחבות המחפשות "שביל זהב" בין אורתודוקסיה דתית לחילוניות אידאולוגית נטולת מטען יהודי משמעותי.
