שיחה:זמן גאולוגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הזמן הגיאולוגי הוא קצב התרחשותם של המאורעות הגיאולוגים הוא איטי מאוד והזמן הגיאולוגי הוא כה ארוך עד שקשה לנו לתפוס אותו בתודעתנו." חסר פסיק/נקודה אחרי "הגיאולוגים", או שאני מפספס משהו?
בן הטבע, רצוי ליצור ערך ובו הפניות לכל העידנים הגיאולוגיים לפי סדרם. עשה זאת בערך זה או בערך לוח הזמנים הגיאולוגי, כדי שאפשר יהיה לראות את התמונה המלאה וכדי שאפשר יהיה למצוא אותם. כרגע אפשר לקבל את כל העידנים, לפי סדר האלפבית, באמצעות לחיצה על "דפים מקושרים לכאן" בערך זה או בערך לוח הזמנים הגיאולוגי. דוד שי 08:20, 15 ינו' 2004 (UTC)
- להצמיד את הנוסחאות למרכז או שמאלה.
- להוסיף את ההסתייגות מהנוסחה: היא נכונה כאשר בשלב הראשון לא היה חומר היעד, אלא רק חומר המוצא. זה לא נכון במקרה החשוב של פחמן 14. אז צריך לתקן אותה. ### לחשב את התיקון - ולרשום אותו כנוסחה. למעשה, אם יש S מחומר המוצא ו- D מחומר היעד, ובראשית התהליך כלל חומר המוצא תופס חלק F מתוך כלל החומר, אז צריך להשוות בין חומר המוצא שיש לבין F מתוך כלל החומר (S+D).
- זה אומר שצריך גם לתקן את החישוב לגבי פחמן 14 - צריך לברר איזה אחוז הוא תופס באויר, ולהסביר על הלכידה ועל קוצר הזמן של מחזור הפחמן בגופים חיים, בדרך כלל.
- להפריד את פחמן 14 - יש לו זכות קיום כערך בפני עצמו.
- שיניתי את זמן מחצית החיים של פחמן 14, אך במקומות שונים הוא מופיע באופן שונה. למשל, ב- http://www.bgu.ac.il/html/dover/news/1054197838.shtml מדובר על 2730 שנים, , ב- http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-18658,00.html מדברים על 5717 שנים, ב- http://www.bgu.ac.il/~azmon/Exam2001.htm מדברים על 5730.
להוסיף את הטקסט על המחזור של פחמן 14. זה טקסט שצריך להפריד לדף נפרד.
[עריכה] ראשי פרקים על מחזור פחמן 14
- היינון בשכבות העליונות של האטמוספירה הופך לפחמן 14.
- קצב היינון קבוע, ככל שקרינת השמש קבועה, וזה - עד כמה שידוע לנו, קבוע.
- קצב ההתפרקות קבוע, והוא אופייני לכל חומר (זמן מחצית החיים).
- העירבוב של האטמוספירה (שכבות עליונות עם תחתונות) הוא מהיר מאד, יחסית לקצב ההתפרקות.
- מכאן שהיחס בין פחמן באויר לפחמן 14 הוא קבוע לאורך העידנים. הוא גם קבוע בכל העולם, כי העריבוב של האטומוספירה בכל העולם הוא מספיק מהיר.
- באויר יש כחצי אחוז פחמן דו חמצני.
- הצמחים הירוקים עושים תהליך שנקרא פוטו-סינטזה, ובמהלכו הם קושרים פחמן דו-חמצני יחד עם מימן מהמים, ומשחררים חמצן.
- מרגע הפוטוסינטזה נכנס הפחמן לתחום האורגני. עד עכשיו הוא התערבב עם שאר הפחמן באטמוספירה, ולעיתים היה בשכבות הגבוהות, ולעיתים בנמוכות, וריכוז הפחמן 14 היה קבוע - משיווי משקל של התפרקות וספיגת הקרינה המייננת (להעלות את נושא השיווי משקל בשלב מוקדם יותר). עתה הוא קשור לצמח ויישאר בביוספירה, ולכן לא יקלוט קרינה מייננת, ולא יגדל מספר הפחמן 14, רק יקטן בגלל ההתפרקות הרדיו-אקטיבית.
- השלב הבא - מעבר בין אורגניזמים שונים. חשוב להדגיש שהוא קצר למדי. אוכלי עשב או אוכלי כל ולאדמה או לטורפים, אולי עוד כמה סבבים קטנים (חולדות יאכלו את הגופות של הטורפים, טורפים אחרים יאכלו אותן ועוד קצת, אך לא יותר מדי שנים). תוך שנים ספורות הפחמן יכנס לאדמה, למשל בתוך עצמות של אחת החיות.
- דוגמאות לקוצר השלב הזה: כל שכבות הפחם הן ישירות שכבות של עצים או צמחים אחרים (וצמחים אלה לא מגיעים לגיל גבוה מאשר 4000 שנים), כל שריד של פיל או קרנף או כל חיה אוכלת עשב אחרת ממוטה אכלה עשב או פירות, בדרך כלל בני אותה שנה (עשב חד שנתי, פירות מהשנה הנוכחית), ומתה תוך פחות ממאה שנים.
עכשיו יש שרידי אורגניזם עם פחמן 14 קבור באדמה, והפחמן 14 רק ממשיך ומתפרק.
- מבחינה מתמטית, כשמדברים על ריכוזים, מספיק טוב לדבר על ממוצעים.
מייק 19:57, 23 ינו' 2004 (UTC) חוששני שהדף דורש ניסוח מחודש, וסליחה על התוקפנות, אין לי כרגע זמן לנימוסים.
זמן איננו קצב.
זמן גיאולוגי איננו קצב התרחשות.
מאורעות אינם גיאולוגים אלא אולי גיאולוגיים.
גם בתוך הזמן הגיאולוגי יש סדרי-גודל שונים, וזה מקשה עוד יותר על התפיסה האינטואיטיבית כפי שנאמר נכונה ברשימה.
חסר לגמרי הגורם (המובן מאליו למחבר, אבל דורש פירוט לקורא) של סטרטיגרפיה (שיכוב), היינו העובדה ששכבות סלע מצטברות לעתים קרובות זו מעל זו, כאשר ככל שהשכבה היא עליונה יותר היא מאוחרת יותר. כל הנושאים של המאובנים ושל הרדיואקטיביות ושל הפאליאומגנטיזם אינם אלא עזר לסטרטיגרפיה.
במאמר כפי שהוא עכשיו נאמר בטעות כי הגיל היחסי של סלעים נקבע לפי דרגת ההתפתחות האבולוציונית של המאובנים שבהם, ואילו למעשה ההפך הוא הנכון: אנחנו מסיקים על ההתפתחות האבולוציונית לפי גיל המאובנים, וזה נקבע לפי מצב השכבות: עליונה או תחתונה יותר. וכאן עוד קושי פסיכולוגי: בכיתה על הלוח אנחנו רושמים את המוקדם למעלה ואת המאוחר למטה. ואילו בגיאולוגיה (וגם בארכיאולוגיה) נרשם בחתך האנכי בקרקע - הקדום למטה והמאוחר למעלה.
בקיצור: אולי המאמר מציג טוב את הנושא הספציפי של שעונים רדיואקטיביים, שהם פרט אחד (חשוב, אבל רק פרט) בנושא הזמן הגיאולוגי. אבל כל המבואות אינם משביעים רצון. אולי כדאי לשנות את שם המאמר ל"שעונים גיאולוגיים", ולהשאיר רק את החלק הדן בכך.
אני ממליץ לפנות אל איתמר פרת ולבקש מאמר טוב יותר על הזמן הגיאולוגי בכלל.
והערה לעורכים: מה שכן מצא חן בעיני במאמר הוא שכתוב גיאולוגיה ביו"ד אחרי הגימ"ל. וכך צריך לתקן גם בכל יתר המאמרים וההפניות: גיאוגרפיה וגיאופיזיקה וכיו"ב.
- בעניין הכתיב: הכתיב הנכון הוא גאולוגיה. ראו דיון מקיף בCategory talk:גאוגרפיה. דוד שי 23:50, 1 דצמ' 2004 (UTC)
