דון ג'ובאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דון ג'ובאני

כרזת הסרט "דון ג'ובאני" משנת 1979
מלחין	וולפגנג אמדאוס מוצרט
ליברטיסט	לורנצו דה פונטה
סוגה	"דרמה מבודחת" (דרמה ג'וקוזו, dramma giocoso)
מספר מערכות	2
שפה	איטלקית
שנה	29 באוקטובר, 1787
מקום התרחשות העלילה	סביליה
זמן התרחשות העלילה	המאה ה-17
תפקידים
דון ג'ובאני: Don Giovaani, בריטון, או בס בריטון; אציל צעיר ורודף שמלות. דונה אנה: Donna Anna, סופרן; גברת המאורסת לדון אוטאביו. דון אוטאביו: Don Ottavio, טנור. דון פדרו: Don Pedro, באס; מפקד סיביליה (ה"קומנדטורה"), אביה של דונה אנה. דונה אלווירה: Donna Elvira, סופרן; אדונית העיר בורגוס, ננטשה על ידי דון ג'ובאני. לפורלו: Leporello, באס; משרתו של דון ג'ובאני. מאזטו: Masetto, באס; המאהב של צרלינה. צרלינה: Zerlina, סופרן; נערה ממעמד האיכרים. מקהלה: איכרים, משרתים, שדים.

דון ג'ובאני (איטלקית: Don Giovanni), היא אופרה אשר הולחנה על ידי וולפגנג אמדאוס מוצרט, בעת שהותו בדירה שכורה בפראג; באותה דירה הוא כתב שתי אופרות: ד'ון ג'ובאני ונישואי פיגארו. מספרה ברשימת קכל K.527, והיא הוצגה לראשונה ב-29 באוקטובר, 1787.

לאופרה שתי מערכות, והיא מוכרת כאחת מיצירות המוזיקה הקלאסית היפות והחשובות מעולם. ההכנסה הכספית שהביאה למוצרט הייתה מן הגדולות ביותר שקיבל מעודו, הודות לפופולריות הרבה שזכתה לה. בפראג מוצרט נהנה מיחסם הטוב של תושבי המקום כלפיו, וביטוי שלו ביחס אליהם התפרסם: "Meine Prager verstehen mich" (הפראגים שלי מיטיבים להבינני).

ביצירה זו, החל מסביבת השנה שנכתבה והלאה עד מותו, ניכר הצפי לקראת המוות, במיוחד לאחר אבל על מות אמו, אנה מריה מוצרט (מתה ב-1778), מות אביו, ליאופולד מוצרט (מת ב-28 במאי, 1787), ומות התינוק אשר ילדה לו אשתו קונסטנצה.

כאחת מאופרות רבות אשר התבססו על אגדת דון חואן, האופרה של מוצרט נחשבת מעל ומעבר לכל השוואה. האופרה שייכת לז'אנר הדרמה ג'וקוזו, "דרמה מבודחת"; עלילה דרמטית המוצגת דרך תמונות קומיות. בהפקה המקורית, השחקנים תמרנו בין רצ'יטטיב מדובר לבין שירת אריה, אך רוב ההפקות המודרניות משתמשות ברצ'יטטיב יבש (seco) לפי שיטתו של מוצרט.

הפילוסוף הדני סרן קירקגור כתב חיבור ארוך בספרו "או - או", בו הוא (או לפחות אחד הדמויות המגולמות בשמותיו הספרותיים) יוצא להגנת הטענה, שדון ג'ובאני היא יצירת האמנות היפה ביותר מאז ומעולם. הסצנה המסיימת, הפינאלה, שבה דון ג'ובאני מסרב להתחרט על חטאיו, הופיע כנושא שיחה באמנות ובפילוסופיה אצל סופרים רבים, כולל ג'ורג' ברנרד שו, שביצירתו "אדם ועל-אדם" עשה פרודיה על האופרה (עם אזכור ברור למוזיקה של מוצרט בסצנת הסיום בין דון ג'ובאני לקומנדטורה).

האופרה זכתה לגרסה קולנועית בשם "דון ג'ובאני" בשנת 1979, בבימויו של ג'וזף לוזי. מכיוון שמנעד ואופי התפקיד הראשי ביצירה הוא בס בריטון, התפקיד בוצע הן על ידי זמרי באס והן על ידי זמרי בריטון. חלק מהזמרים הבולטים אשר גילמו את דון ג'ובאני לאורך הדורות, בהצגותיה הרבות, היו זמרי הבס צ'זרה סייפי, אציו פינצה וסמואל ריימי, וזמרי הבריטון ברין טרוול, תומס המפסון, בו סקובהוס ורוד גילפרי.