הון תרבותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הון תרבותי הוא מונח שטבע הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Pierre Bourdieu), כדי להסביר כיצד הבדלים תרבותיים מביאים לשעתוק של הריבוד החברתי הקיים.

בספרו 'Forms of Capital' מרחיב בורדייה את מושג ההון מעבר למושג הכלכלי המציין חליפין חומריים, וכולל בו צורות לא-חומריות ולא כלכליות של הון, הון תרבותי או הון סימבולי. הוא מסביר כיצד ניתן להשיג סוגי הון, לערוך בהם חליפין ולהמיר אותם בסוגי הון אחרים. מכיוון שהמבנה והחלוקה של ההון מייצגים גם את המבנה הפנימי של העולם החברתי, בורדיה טוען כי הבנת הסוגים השונים של ההון יתרמו להבנת המבנה והתפקוד של העולם החברתי. הוא טען כי החברה יכולים להיות ממופים כמרחב דו-ממדי על פי שני צירים: ציר ההון התרבותי/ סימבולי וציר ההון הכלכלי. זהו רעיון המרחב החברתי הדו-ממדי שלו.

המונח 'הון תרבותי/ סימבולי' מציין את האוסף של הכוחות הלא-כלכליים כמו רקע משפחתי, מעמד חברתי, השקעה ומחוייבות לחינוך, משאבים שונים וכדומה המשפיעים על הצלחה אקדמית.

בורדייה מבחין בין ארבע צורות של הון סימבולי:

[עריכה] הון סימבולי ממוסד

למשל השכלה פורמלית; מספק תעודות אקדמיות והסמכות היוצרות 'תיעוד על יכולת תרבותית המעניקות לאוחז בהן ערך קונוונציונלי, קבוע וחוקי ביחס לכוח'. אסמכתאות אקדמיות אלה יכולות לשמש ככלי המרה בין הון תרבותי לכלכלי. 4. הון חברתי ההון החברתי מכיל את המימד של המשאב האנושי שבארגון. מעבר לאנשים עצמם מדובר גם על הקשרים והאינטראקציות ביניהם. ההון החברתי מקיים רשת שכל השותפים לה מרוויחים ממנה. ההון החברתי נותן מנוף לארגון דרך עזרה הדדית, שיתופי פעולה, אמון בין האנשים, תקשורת והעברת ידע בין העובדים. הרעיון של ההון החברתי הוא שהשלם גדול מסכום חלקיו. להון החברתי חשיבות רבה ביזמות החברתית במיוחד שבשלבים הראשונים בהם בונים את התשתית לארגון וזקוקים לגיוס משאבים רבים ומסוגים שונים.

5. התועלת בהון חברתי כאשר יזם חברתי גיבש לעצמו את הרעיון לפרויקט הוא ניגש לעצם הקמתו אך פעמים רבות נמצא היזם המתחיל עם רעיון גדול אך ללא האמצעים ליישם אותו. כאן ניתן לראות את חשיבותו של ההון החברתי והקשרים שיש לאותו יזם. פעמים רבות אין את הידע כיצד להקים ולנהל את הפרויקט שלו. אם היזם אינו בא מהרקע של ניהול עליו להשתמש בקשרים שיש לו על מנת למצוא אדם בעל הכישורים המתאימים שיסייע לו בכך. כמו כן לאנשים שיש לו קשרים איתם יש קשרים עם אנשים אחרים וכך מרחיב היזם את מעגל המשאבים שיכולים להיות שימושיים לו. כמו כן אנשים בעלי מקצועות, כישורים ומשאבים שונים יכולים כל אחד לתרום ממקומם להקמתו ולצמיחתו של הארגון. ההון החברתי משפיע על הצמיחה של כל הסביבה בה מתרחש – אם זו סביבה בין-ארגונית ואם זו קהילה שיש בה עזרה עצמית ומכאן שיפור באיכות החיים. ההון החברתי יעיל לצבירת ידע, זירוז יצירה של ידע חדש בארגון באמצעות העברת מידע, מקדם למידה של השייכים לארגון, מאפשר נגישות לזיהוי הזדמנויות וחידושים בארגון.

6. דוגמאות של רשתות חברתיות בהשגת משאבים וידע הון חברתי מלכד – מתייחס ליחסים בתוך קבוצות הומוגניות ומחזק את הקשרים החברתיים שבתוכן. כגון: בני משפחה, חברים קרובים, קבוצה הפועלת יחד באופן קבוע (מקהלה, קב' כדורסל...). כמו כן בהון החברתי המלכד נמצאות קבוצות אפיון הומוגניות כגון קבוצות מיעוט אתני, תפיסות פוליטיות, גזע וכד'. ההון החברתי המלכד מסייע ביום-יום החל מתמיכה וקבוצת השתייכות וכלה בהיעזרות בקישורים של אנשים קרובים והקשרים שלהם על פני שכירת השירותים. הון חברתי מקשר - מתייחס ליחסים בין פרטים וקבוצות שונות, שאינן שוות בכוחן ובנגישותן למשאבים. כלומר, קשרים שיש עם בעלי כוח וסמכות שונים (ח"כים, בעלי הון, חברי מועצה וכד'). הון חברתי מגשר- מתייחס ליחסים בין ומחזק את הקשרים ביניהן כדי שהפרט יוכל לשתף פעולה גם עם גופים שאינם שייכים לקבוצה שלו. יוצר את הרשתות החברתיות בין ארגונים שונים ומאפשר פיתוח וצמיחה מעבר ליחסים האישיים שיש לחברי הארגון ושותפות בין ארגונים.

7.ממדי ההון החברתי מימד המבנה - הממד המבני של הון חברתי, מיוחס ליכולת של יחידים ליצור קשרים עם אחרים בתוך הארגון. זה נעשה דרך ערוצי מידע אשר מפחיתים את כמות הזמן וההשקעה הנדרשת לאיסוף המידע. יש חשיבות למיקומו של האדם בתוך הארגון, עם מי יש לו קשרים ומה טיבם. מימד היחסים - פיתוח הון חברתי אינו יכול להתבסס רק על יצירת קשרים. חשוב להבטיח שייווצרו גם יחסי אנוש (אמון,נורמות, מחויבות, כבוד, חברות והזדהות) על מנת להרוויח מהקשרים האישיים. המימד הקוגניטיבי - תקשורת משמעותית מחייבת קיום של שיתוף בין החברים בהחלפת דעות וידע חברתיים בשילוב עם שפה, חזון, נורמות וקודים משותפים.

היכולת של יחידים ליצור קשרים בארגון (מימד המבנה) מהווה קרקע ליצירת יחסי אנוש (מימד היחסים) ומהווה קרקע להחלפת דעות ושיתוף בידע מתוך הבנה משותפת (המימד הקוגניטיבי).

8. איך מודדים הון חברתי קיימת חשיבות רבה למדידת ההון החברתי על מנת לבחון במה משתמשים יותר ומה אפקטיבי יותר לארגון. זאת על מנת לכוון את ההשקעה והאנרגיות למקום שיתן באופן המרבי לארגון. אך קשה למדוד הון חברתי כיוון שהרשתות החברתיות בנויות של בסיס אמון ויחסים הדדים בים חברי הקבוצות השונות. אלו הם דברים מופשטים מאוד אשר קשה לכמת למדידה. בנוסף, קיימות הגדרות מגוונות של הון חברתי ולכן יש צורך ביותר מאופן מדידה אחד. קיימים מספר משתנים היכולים להיות סמנים להון חברתי והם:  רמת ההתנדבות = עד כמה מעורבים המתנדבים בארגון ומחויבים לו, הטרוגניות ומגוון בין מתנדבים יכול לתרום לארגון ידע וכישורים רבים.  כמות הקשרים = חשובה לצמיחתו של הארגון. מגוון גדול של קשרים מאפשר מגוון מקורות לגיוס משאבים ומקורות ידע. מגוון משאבים ומקורות ידע מביא לצמיחה והקמת מיזמים חדשים.  משך זמן הקשר ותדירותו = עד כמה עקבי הקשר ומהי עוצמתו. האם קשר קצר טווח או המשכי ומה עומקו והתרומה ממנו.

[עריכה] הון סימבולי מחופצן (Objectified)

למשל אחזקת אוספי אומנות; מיוצג על ידי טובין תרבותיים - חפצים חומריים כגון ספרים, ציורים, מכשירים או מכונות. ניתן להעריך אותם הן חומרית, כהון כלכלי, והן סימבולית כהון מחופצן.

[עריכה] הון סימבולי חברתי

כלומר גישה אל רשת קשרים אנושית לשם תמיכה ועזרה;

[עריכה] הון סימבולי מופנם/מגופן (Embodied)

מצוי בתוך האדם, והוא מייצג את ידיעותיו, יכולותיו, ערכיו וטעמו התרבותי. הון מגופן יכול לגדול על-ידי השקעת זמן בשיפור עצמי ובלמידה. כאשר הון מגופן נטמע באדם, הוא הופך להביטוס ואינו יכול להיות מועבר בצורה מיידית. כלומר - ההון המגופן הוא מערך התנהגויות (נימוס, דיבור, הליכות וכיו"ב) וטעם (בביגוד, חברים, אוכל, תחביבים וכיו"ב) של אדם, המעידים על מי שהוא, מהיכן בא, איפה התחנך. סוג ההון הסימבולי האחרון, שלא כמו שלושת הראשונים, נרכש רק בתהליך ארוך ומורכב, בעצם במשך כל מהלך חייו של האדם. הפנמת הערכים התרבותיים מתרחשת בעיקר בגיל הילדות, בתהליך החיברות (סוציאליזציה)של האדם, ורק בצורה כזו אותם ערכים יהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו. למעשה, סוג ההון הזה הוא המפריד בין מי שנולד למעמד הגבוה לבין מי שהתעשר במהלך חייו וטיפס בסולם המעמדי. ניתן לרכוש טובין סימבוליים רק אם היחיד שרוכש אותם מצויד במערכי-הערכה מנטליים נכונים, ומבין את משמעויות הטובין הללו. זאת מכיוון שסמלים הם תמיד קודים מסוג זה או אחר, ויש תמיד לפענח אותם.

בהמשך לכך טען בורדייה כי בנוסף על צורת הכוח הפיסי, והכוח הכלכלי, קיימת צורת כוח שלישית חזקה ובעלת-השפעה – הסימבולית. כוח סימבולי אליבא דבורדייה כולל שימוש בסמלים ובקונספציות, רעיונות ואמונות לשם השגת מטרה. ברמה החברתית הכללית פועל הכוח הסימבולי במסגרת שדה מוגדר שנקרא 'תרבות'. ההגיון התרבותי הוא של פעולה לשם יצירה והענקה של לגיטימציה לשם הנצחת המבנה המעמדי, שהוא מערכת קיימת של אי-שוויון. האמצעים הסימבוליים בהם תשתמש התרבות לשם העברת מסריה עמוסים בקודים ובסמלי, ואלה יבטיחו את הימצאותה של ההוויה התרבותית השלטת באופן שוטף במסגרת הסביבה הפיזית של בני-האדם שחיים את התרבות על מגמותיה.