אומנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אומנות (אֻמָּנוּת, להבדיל מאָמָּנוּת - אמנות) היא מלאכה הנעשית על-ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו (אֻמָּן, להבדיל מאָמָּן).
[עריכה] אומנות ביהדות
בהתאם להלכה חובה על האב ללמד את בנו אומנות (לאו דווקא באופן אישי, ניתן גם באמצעות מורה שהוא שליחו של האב). חובה זו וחשיבותה מפורטים בתלמוד הבבלי (מסכת קידושין, כ"ט/א):
- האב חייב בבנו: למולו, לפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות. ויש אומרים: אף להשיטו במים. ר' יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות, מלמדו ליסטות. "ליסטות" סלקא דעתך? אלא: כאילו מלמדו ליסטות.
כלומר, לשיטת התוספתא המצוטטת בגמרא, האב חייב ללמד את בנו למקצוע. אחרת, אדם חסר מקצוע, וחסר יכולת להרוויח את לחמו בדרכים המקובלות (והלגיטימיות, לשיטת בעל התוספתא), יהפוך לשודד. הדבר נכתב בקשר למצוות שמתקיימות בבן, אך מוטלות על האב - כלומר, לדעת רב יהודה (שמביא את התוספתא), רכישת מקצוע היא מצווה, וחשובה בדיוק כמו ברית מילה, פדיון הבן ולימוד תורה.