כרם אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

[עריכה] החווה החקלאית

מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם".

השטח נרכש ב-1851 על ידי ג'יימס פין, ששימש כקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19, וכלל גם מחצבה, גת וקולומבריום.

פין היה נוצרי אדוק, חובב תנ"ך ודובר עברית שוטפת. הוא הוקסם מארץ הקודש ומהיהודים היושבים בה, אותם ראה כעם הנבחר. את "כרם אברהם" רכש כדי להקים בו חווה חקלאית ברוח תנ"כית למען יהודי ירושלים. יוזמתו עוררה חשדנות רבה בקרב היהודים, שחששו כי בכוונתו להשפיע עליהם להתנצר ברוח המיסיון שרווחה אז. פין הצליח לשכנע את היהודים בטוהר כוונותיו ואף הקים עבורם בית כנסת במקום (הראשון מחוץ לחומות!). במשך שנים ארוכות פעלה החווה והצילה יהודים רבים מרעב.

את קורות חייו, ובהם מידע רב על "כרם אברהם", העלה פין על הכתב בספר אוטוביוגרפי שכתב בעברית (!), בשם "עתות סופה".

[עריכה] השכונה

לפני שעזב את הארץ בשלהי המאה ה-19 מכר פין לפועליו את הקרקע, והם הקימו עליה את שכונת כרם אברהם. שכונה זו נחבאת היום בצל סמטאותיה של שכונת גאולה, אך ניתן לזהותה על פי המשותף לרחובותיה, הקרויים כולם על שם נביאי תרי עשר. מבנה החווה החקלאית עודנו קיים (וכך גם הקולומבריום שבמרתפו). הוא שוכן ברחוב זכריה ומשמש כבית ספר לבנות חרדיות.

השכונה נידונה בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה.