קולומבריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קולומבריום - מתקנים ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו. מהשוואה למבנים דומים בעולם הגיעו ארכיאולוגים רבים למסקנה שהמבנים שמשו לגידול יונים. גם כיום מגדלים בחברות מסורתיות יונים בגומחות דומות. המבנים ברחבי העולם הם על פני הקרקע, בניגוד למבנים התת קרקעיים שנמצאו בישראל.

הכינוי ניתן למתקנים אלו על ידי ארכיאולוגים - מילה שמשמעותה המילולית (בלטינית: Columba) שובך יונים.

[עריכה] קולומבריום בישראל

רוב מתקני הקולומבריום בישראל נמצאו בשפלת יהודה. הם חצובים בסלע קירטון שנפוץ באזור. בחלק מהמתקנים ישנם סידורים מיוחדים ששימשו כנראה למתיחת חבלים.

קיימות, עם זאת, שלוש דעות נוספות על השימוש במתקני הקולומבריום שנמצאו בארץ והן:

1. הקולומבריום שימש לאחסנת אפר מתים - בכל גומחה הייתה נתונה צנצנת ובה אפר מתים. הטענה נדחתה משום ששריפת מת אינה נפוצה בתרבות היהודית. במרשה (בית גוברין) בה נמצאו מתקני קולומבריום רבים אמנם הייתה תרבות צידונית שבה התקיים מנהג שריפת הגופה, אך מערת קבורה שנמצאה באתר מעידה דווקא על קבורה במערות ולא על שריפת המת. בנוסף לכך, בתרבות זו שריפת גופה התבצעה רק מתוך פולחן- אם האדם הועלה כקרבן. המספר הגבוה של הגומחות במרשה לא סביר לאור הפעמים המעטות בהן נדרשו גומחות לאיחסון אפר מתים בתרבות הצידונית.
2. הקולומבריום שימש לגידול דגים - הגומחות שמשו להטלת ביצים.
3. הגומחות שנמצאו במערות המסתור שימשו לאחסון מזון ושתייה בימים הקשים של המרד הגדול.