אבן העזר (מקום)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן העזר הוא אתר מקראי בקרבת ראש העין וכפר קאסם של היום, שלפי השערת ארכיאולוגים נערכו בסביבתו שני קרבות חשובים, שבשני שבהם נשבה ארון הברית.
לפי ספר שמואל א', פרק ד', יצאו בני ישראל למלחמה בפלשתים, כשהם חונים במקום המכונה "האבן העזר" ואילו הפלשתים חונים באפק. מן הטקסט לא ברור אם הייתה זו מלחמת מגן נגד תוקפנות פלישתית או להיפך, אך ככל הנראה הייתה ההתנגשות תוצר של נסיונם של יושבי הר אפרים להתנער מן הדומיננטיות הפלישתית.
בקרב הראשון הובסו בני ישראל ואיבדו כארבעת אלפים איש. כדי לתקן את תוצאות הקרב הם נשאו עמם לקרב השני את ארון הברית ממקום שבתו בשילה, שם שכן ככל הנראה בית-מקדש ראשון קדום. רוחם של הפלשתים נפלה, אך הם התעודדו בקריאה "התחזקו והיו לאנשׁים פלשׁתים פן תעבדו לעברים כאשׁר עבדו לכם והייתם לאנשׁים ונלחמתם," יצאו והביסו את בני ישראל פעם נוספת והפעם מפילים מישראל "שלושים אלף רגלי" ואף שובים את ארון הברית. הידיעה על האסון ועל מות בניו, חפני ופנחס, מביאה למותו של עלי. שמואל מוזכר בתחילת הסיפור, אך לא במהלכו, דבר המצביע על כך שהקרב נערך לפני הפיכתו של שמואל לכהן גדול.
ככל הנראה הוליד הקרב את חורבנה של שילה ובית המקדש הקדום ששכן בה. חורבן המקום בו משערים ששכנה שילה (חרבת סילון בהר המרכזי) מתוארך לאמצע המאה האחת עשרה לפני הספירה, ומקובל לייחס את חורבנו לפלשתים. הקרב באבן העזר נחשב לנקודת מפנה במאבק בין ישראל לפלשתים ומסמן ככל הנראה את ראשיתה של תקופה בה הצליחו הפלשתים לחדור מזרחה, אל עומק נחלת אפרים ובנימין ולהגביר את שליטתם בישראל. מקום בשם "אבן העזר" מוזכר פעם נוספת בשמואל א', פרק ז', כאבן זכרון לנצחון של בני ישראל על הפלשתים במועד מאוחר יותר, אך ככל הנראה אין קשר בין שני המקומות.
