ויקיפדיה:מזנון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוכים הבאים למזנון! | ארכיון דיונים | |
המזנון משמש לדיונים כלליים, קביעת מדיניות וקבלת החלטות כלליות בלבד.
לפתיחת דיון חדש, לחצו כאן. |
[ עריכה ] | |
דיוני מדיניות עיקריים | ||
|
||
המזנון במיזמים עבריים נוספים: ויקימילון - ויקיספר - ויקיציטוט - ויקיטקסט - ויקיחדשות |
[עריכה] תפיסה ותפישה
המלים תפיסה ותפישה בגדול מציינות דברים שונים, (לדוגמה תפיסה ממשית ותפישה של רעיון), למרות שבחלק מהמילונים יש בלבול ובחלקם תפישה זו צורה אחרת לכתוב תפיסה. הבעיה היא שלא תמיד מתייחסים לכך (לרוב כותבים תפיסה).
האקדמיה ממליצה לכתוב תפיסה בסמ"ך: סורי אם הלינק הזה לא עובד טוב על דפדפנים אחרים (לא IE), אצלי באופרה העמוד נראה מעפן.
מה דעתכם:-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת OhadAston ששכח/ה לחתום.
- על פי הדף שקישרת אליו, המילים תפיסה ותפישה בקטן מציינות את אותו הדבר, למרות שיש כאלו שמשתמשים בהן בהקשרים שונים. לכן לא המילונים מתבלבלים אלא המפרידים. גדי אלכסנדרוביץ' 10:29, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני בעד תפיסה ופריסה, וזניחה של וריאציות השין השמאלית (תפישׂה ופרישׂה). דוד שי 11:48, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אין לי דעה פסקנית או העדפה ברורה בעניין שלפנינו. אקבל את הכרעת הרוב. וירצי • שיחה 12:15, 3 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שהמקום הטוב ביותר לנהל את הדיון הוא בבוט ההחלפות. בכל אופן, מכיוון שהאקדמיה ממליצה על "תפיסה" ומכיוון שמדיניות לא אחידה בנושא גורמת לבלבול אצל הקוראים, כדאי ללכת על תפיסה. גדי אלכסנדרוביץ' 12:24, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני בעד תפיסה ופריסה, וזניחה של וריאציות השין השמאלית (תפישׂה ופרישׂה). דוד שי 11:48, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני משתמש ב"תפישה" עבור רעיון ו"תפיסה" עבור דבר ממשי. כמו כן, המצב שונה לגמרי עבור פריסה ופרישה. פריסה היא חלוקת משהו לפרוסות ואילו פרישה היא כמו לפרוש מפה (לפתוח מפה) או לפרוש (deploy) את הכוחות בשטח (למשל: את ה-D9ים סביב הבית של עמנואל (-: ). בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 12:56, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני עם האביר. Yonidebest Ω Talk 13:14, 3 באפריל 2007 (IDT)
- זו בדיוק הבעיה. ההפרדה המלאכותית בין תפיסה ותפישה קיימת כיום, אבל היא רחוקה מלהיות קונצנזוס (ומנוגדת לגישת האקדמיה), ולכן אם אין מדיניות ברורה ואחידה בעניין יווצר בלבול. גדי אלכסנדרוביץ' 13:43, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בנוסף לתפישה ופרישה יש גם שערה (במובן סופה). בברכה. ליש 14:21, 3 באפריל 2007 (IDT)
- הבעיה היא שלא כולם משתמשים בתפישה ולרוב משתמשים בתפיסה גם כשיש (כביכול) לעשות ההיפך.--אוהד אסטון (שיחה) 15:43, 3 באפריל 2007 (IDT)
- נכון; ומכיוון שלא באמת יש לעשות ההפך אלא רק כביכול, עדיף לא לעשות את זה בכלל. גדי אלכסנדרוביץ' 15:45, 3 באפריל 2007 (IDT)
- גם אני בעד לאמץ את החלטת האקדמיה--אוהד אסטון (שיחה) 18:52, 3 באפריל 2007 (IDT)
- ואני בעד ההבחנה. אם כבר יש לנו שני איותים, אפשר לנצל אותם. עופר קדם 22:32, 3 באפריל 2007 (IDT)
- הם לא משמעותיים, בקושי משתמשים בצורה "תפישה" גם כשצריך, בוטים לא יכולים לטפל בזה והשימוש בתפיסה למשהו מופשט הוא שימושי ואף נכון. האקדמיה גם המליצה לאחד ולדעתי יש סיבה.--אוהד אסטון (שיחה) 01:19, 4 באפריל 2007 (IDT)
- ואני בעד ההבחנה. אם כבר יש לנו שני איותים, אפשר לנצל אותם. עופר קדם 22:32, 3 באפריל 2007 (IDT)
- גם אני בעד לאמץ את החלטת האקדמיה--אוהד אסטון (שיחה) 18:52, 3 באפריל 2007 (IDT)
- נכון; ומכיוון שלא באמת יש לעשות ההפך אלא רק כביכול, עדיף לא לעשות את זה בכלל. גדי אלכסנדרוביץ' 15:45, 3 באפריל 2007 (IDT)
ראו גם:
- ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון11#תפיסה ותפישה
- שיחה:ברוך שפינוזה#תפיסה לעומת תפישה יות ≈שחייה≈ 18:14, 3 באפריל 2007 (IDT)
אלו הן שתי מילים שונות. ההפרדה קיימת, ומדובר בניסיון איחוד מלאכותי, ולא להפך. המתעתק • שיחה 22:08, 5 באפריל 2007 (IDT)
- לא יודע לגבי זה, במילון אבן שושן שברשותי כתוב כי תפישה זו צורת כתיבה אחרת ל תפיסה. וכמו שכתבתי, מעט מאוד אנשים משתמשים בתפישה בשין.--אוהד אסטון (שיחה) 05:56, 6 באפריל 2007 (IDT)
- ובכן ראו פיסוק/פישוק, פריסה/פרישה, תפיסה/תפישה: ראשית, כתוב שם שהחלטת האקדמיה נגנזה, ואין היא מחייבת את השימוש ב"תפיסה"; שנית, האם מישהו באמת מסוגל לכתוב "סימני פישוק"? גם כאשר ש שמאלית תנ"כית מתחלפת בס חז"לית/מודרנית, נוצרות מילים חדשות, ולא בהכרח מדובר בגרסת כתיב חדשה בלבד. ואגב, 56 אלף מופעים בגוגל זה לא כל כך מעט, כולם במשמעות של "תפישה" ולא של "תפיסה". המתעתק • שיחה 13:53, 6 באפריל 2007 (IDT)
- השאלה היא כמה פעמים מופיעה המילה תפיסה בסמ"ך במשמעות של תפישה. ההחלטה נגנזה, אך נותרה המלצה.--אוהד אסטון (שיחה) 11:24, 7 באפריל 2007 (IDT)
- ובכן ראו פיסוק/פישוק, פריסה/פרישה, תפיסה/תפישה: ראשית, כתוב שם שהחלטת האקדמיה נגנזה, ואין היא מחייבת את השימוש ב"תפיסה"; שנית, האם מישהו באמת מסוגל לכתוב "סימני פישוק"? גם כאשר ש שמאלית תנ"כית מתחלפת בס חז"לית/מודרנית, נוצרות מילים חדשות, ולא בהכרח מדובר בגרסת כתיב חדשה בלבד. ואגב, 56 אלף מופעים בגוגל זה לא כל כך מעט, כולם במשמעות של "תפישה" ולא של "תפיסה". המתעתק • שיחה 13:53, 6 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] כתבה בנענע
אולי מישהו כבר שם את הקישור הזה, אני לא ראיתי, אז אני נוהג לפי המנהג המקומי, ומפרסם במזנון קישור חיצוני לכתבה על ויקיפדיה.[1]--Metalholic 10:18, 3 באפריל 2007 (IDT)
- הסקר שלהם מעצבן. אהח... כרגיל, באינטרנט הכל מותר.--שמעון נעים 10:52, 3 באפריל 2007 (IDT)
- תודה על הקישור. הוא משכנע אותי במשהו שכבר מזמן חשדתי בו: שויקיפדיה:הומור מזיק לנו. אין לתת במה להשחתות, גם משעשעות. הדף הזה הופך למטרה נכספת של כל מיני טמבלים. כדאי שנשנה את מטרתו ונכלול בו רק יציאות משעשעות שלנו בדפי השיחה, ולא של משחיתי ערכים למיניהם - הם אינם ראויים לבמה הזו. odedee • שיחה 10:58, 3 באפריל 2007 (IDT)
- לא הבנתי איך מהקישור הבנת שהדף הזה מזיק לנו. גדי אלכסנדרוביץ' 11:07, 3 באפריל 2007 (IDT)
- כי ברור ממנו שהדף הזה זוכה לתשומת לב שהיא מעבר לקהילת הוויקיפדים, ועכשיו שהוא מתפרסם בעתונות, הכתבה כמעט מבקשת מהקוראים להתחרות מי מצליח להשחית יותר מצחיק, כך שיצליח להיכנס להיכל התהילה שבנינו שם למשחיתים. בשביל מה זה טוב? השחתה זה לא דבר מצחיק. משחית חושב שהשחתה זה מצחיק ומגניב. לוויקיפד זה אמור להקפיץ פיוזים, לא להגיד "אוי, זו השחתה ממש טובה, כדאי לשמור עליה למען הדורות הבאים". odedee • שיחה 11:29, 3 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שאתה מגזים בהערכה שלך להשפעה של הכתבה הזו. אני די משוכנע שמי שלא הלך להשחית כבר כך, לא יעשה זאת גם עכשיו, ואילו מי שרצה להשחית לא היה צריך את הכתבה. מה שהיא כן עשתה הוא להגביר את החשיפה של ויקיפדיה, הן עבור המשחיתים והן עבור הלא-משחיתים. גדי אלכסנדרוביץ' 12:22, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני לא. אני מתייחס אליה כאינדיקטור. אין כל סיבה לחשוב שרק העיתונאי החרוץ הזה גילה את הדף הזה. odedee • שיחה 12:48, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים עם גישתו של odedee. דוד שי 12:52, 3 באפריל 2007 (IDT)
- המשאל בתחתית מאמר זה מראה חוסר יכולת לקבל בסבר פנים יפות כותבים חדשים. גם מי משחית יכול לקבל הודעה מנומסת שאולי תוביל אותו לפעילות תורמת בעתיד. דרור 12:59, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בחייך, דרור, מה זאת הנחמדות-יתר הזאת? למה שנקבל בסבר פנים יפות משחיתים?! עם כל הכבוד לילדים בני 14 שנכנסים לערך על בן גוריון וכותבים שם "אבי המלך היה פה", יש לנו מספיק כותבים איכותיים גם בלעדיהם. את המשחיתים יש להעיף מפה קיבינימט, ואם את נענע זה מצחיק שאנחנו מתייחסים לעבודה שלנו כאן ברצינות- שיהיה להם לבריאות.--Metalholic 15:03, 4 באפריל 2007 (IDT)
- איך בדיוק ה"משאל" מראה את זה? ומה תגובתך קשורה לדיון? לגופו של דיון, אני מציע לאמץ את המלצותיו של עודד לגבי מה ייכלל ומה לא בדף ההומור. מגיסטר 13:10, 3 באפריל 2007 (IDT)
-
- הדיון יוצא מהמאמר וזה לקח נוסף שאני מציע ללמוד מהמאמר (שים לב לאופציות במשאל - "לא תרמתי" או "מחקו לי". מדוע אין אופציה "כתבתי ערך אנציקלופדי טוב"?). לגופו של דיון אני מסכים עם עודדי. דרור 13:37, 3 באפריל 2007 (IDT)
- ואני חשבתי שאני יחיד בדעתי בעניין דף ההומור הממש לא מצחיק הזה. גם לא שמים שם השחתות לא מצחיקות, גם חוזרים על השחתות מצחיקות שכבר היום ועכשיו הם כבר לא מצחיקות וגם זה מעודד ילדים להשחית. חוץ מזה, אם את אחד באפריל אי אפשר לחגוג ואת פורים אי אפשר לחגוג, למה שנחגוג כל יום עם דף ההומור...? Yonidebest Ω Talk 13:17, 3 באפריל 2007 (IDT)
- כאן אתה צודק. אם אין כאן מקום לבדיחות אחד באפריל, אין גם מקום לדף הזה. לצערי, זה אומר בעיקר רעות עלינו. גדי אלכסנדרוביץ' 13:42, 3 באפריל 2007 (IDT)
-
- המשאל של "נענע" מראה בעיקר מה הם חושבים על הקוראים שלהם. עוזי ו. 20:53, 3 באפריל 2007 (IDT)
- המשאל בתחתית מאמר זה מראה חוסר יכולת לקבל בסבר פנים יפות כותבים חדשים. גם מי משחית יכול לקבל הודעה מנומסת שאולי תוביל אותו לפעילות תורמת בעתיד. דרור 12:59, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים עם גישתו של odedee. דוד שי 12:52, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני לא. אני מתייחס אליה כאינדיקטור. אין כל סיבה לחשוב שרק העיתונאי החרוץ הזה גילה את הדף הזה. odedee • שיחה 12:48, 3 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שאתה מגזים בהערכה שלך להשפעה של הכתבה הזו. אני די משוכנע שמי שלא הלך להשחית כבר כך, לא יעשה זאת גם עכשיו, ואילו מי שרצה להשחית לא היה צריך את הכתבה. מה שהיא כן עשתה הוא להגביר את החשיפה של ויקיפדיה, הן עבור המשחיתים והן עבור הלא-משחיתים. גדי אלכסנדרוביץ' 12:22, 3 באפריל 2007 (IDT)
- כי ברור ממנו שהדף הזה זוכה לתשומת לב שהיא מעבר לקהילת הוויקיפדים, ועכשיו שהוא מתפרסם בעתונות, הכתבה כמעט מבקשת מהקוראים להתחרות מי מצליח להשחית יותר מצחיק, כך שיצליח להיכנס להיכל התהילה שבנינו שם למשחיתים. בשביל מה זה טוב? השחתה זה לא דבר מצחיק. משחית חושב שהשחתה זה מצחיק ומגניב. לוויקיפד זה אמור להקפיץ פיוזים, לא להגיד "אוי, זו השחתה ממש טובה, כדאי לשמור עליה למען הדורות הבאים". odedee • שיחה 11:29, 3 באפריל 2007 (IDT)
- לא הבנתי איך מהקישור הבנת שהדף הזה מזיק לנו. גדי אלכסנדרוביץ' 11:07, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעניני הומור אני אמנם אינני מומחה אלא רק חובב ובכל זאת: הדף הזה ברובו איננו מצחיק בגלל שיש שם השחתות והומור פנימי. למעשה הדברים היחידים שבאמת מצחיקים שם הם טעויות בתום לב או ניסוחים הזויים בסגנון של "לתרומתם ההיסטורית של הביטלס לא הייתה חשיבות רבה, אלמלא הייתה המוזיקה שלהם כל-כך טובה." (עכשיו, זה מצחיק). קהילה שיוצאת למלחמת עולם על מתיחת אחד באפריל לא באמת יכולה ליצור הומור פנימי איכותי. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 13:46, 3 באפריל 2007 (IDT)
- שתי הערות:
- זכותו של צ'כלברה להצטנע, אבל בתוקף סמכותי אני מכתיר אותו למומחה בכיר לענייני הומור.
- דרור, ה"משאל" שראית בדף של "נענע" מופיע שם כבר יותר משנה, בכל דף שעוסק בוויקיפדיה. זו דרך משונה שלהם למתוח ביקורת על כך שבוויקיפדיה יש בקרת איכות. בנסיבות מצערות, להם אין מומחה להומור, ולכן הם ממחזרים אותה בדיחה עלובה כבר בפעם העשירית. דוד שי 17:07, 3 באפריל 2007 (IDT)
-
-
- לעניין המשאל - ברגע שהם לא יכולים (בעתיד או כבר עכשיו) לאמר "אמת דיברתי" - המשאל שלהם הוא כבר לשון הרע (וויקיפדיה בהחלט יכולה לשמוח לקבל "תרומה" של 50,000 ש"ח לכל יום פרסום). דרור 11:52, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מומחה בכיר? קטונתי. קהילה יקרה, תנו לי מנדט ואני מבטיח לנקות את ויקיפדיה:הומור מכל שייר של חוסר-הומור. את עשרת הארכיונים המשעממים אצמצם לשלושה של הפנינים האמיתיות. בחרו צ'כלברה - למען עתיד ילדנו! 18:49, 3 באפריל 2007 (IDT)
-
- בעד דוד שי 20:07, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעד :-) Yonidebest Ω Talk 21:12, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעד שמעון נעים 21:13, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעד. חג שמח, ינבושד.
- בעד אליזבט •• שיחה 21:27, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעד סתם עומר • שיחה 22:07, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעד שטול הירוחמי 23:34, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעדMort 00:32, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד דניאל צבי 01:05, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד רנדום 04:13, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד סע לשלום, המפתחות בפנים. אליבאבא 09:57, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד דרור 11:52, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד May the force be with you! --Golf Bravo 12:33, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד ולדעתי הוא התכוון שהשוורץ יהיה איתך! רותם - עשו לי שמח! 12:39, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד חגי אדלר 14:56, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד יונתן שיחה 15:04, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בעד ----sir kiss • שיחה 17:04, 4 באפריל 2007 (IDT) אכן, למען עתיד והומור(שחור)לילדינו!
-
-
- שתי הערות:
- הסקר הזה אפילו לא מצחיק, אם כבר איןציקלופדיה עושה את העבודה כמו שצריך, אבל נענע סתם משועממים, בטח זה שכתב את הכתבה הוא איזה אחד מתוסכל שכתב ערך על אמא שלו ומחקו לו. זה רק מראה שוויקיפדיה היא לא רפובליקת בננות.--אוהד אסטון (שיחה) 14:42, 4 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ערך מומלץ אקראי
הצעה: בדומה לכפתור ערך אקראי בסרגל הניווט להוסיף כפתור ערך מומלץ אקראי שיקח את הקורא לערך מומלץ אקראי. Liransh 16:38, 3 באפריל 2007 (IDT)
- היה פעם דף מיוחד לזה, שפס מהעולם רק שעות מעטות אחרי שנוצר. כדי שתתאפשר אופציה כזו יש לפנות אל המפתחים בבאגזילה. ערן 17:27, 3 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] קריטריונים לערכי סופרים/משוררים ישראליים צעירים
התעוררו לאחרונה מספר דיונים על ערכים העוסקים בכותבים ישראליים צעירים, שפרסמו ספר אחד (ולפעמים גם זה לא). ברוב המקרים, את הערך העלה כנראה הסופר עצמו (כאנונימי) או מישהו שקיבל את המידע מהסופר; הערכים מכילים במקרים רבים מידע ביוגרפי ו/או פירוט יתר של כל פרסום שהוציא הסופר/משורר בכתב-עת או באינטרנט. וזאת כאשר אין ערכים על סופרים ומשוררים מוכשרים (כגון שרון אס, למשל) שאין להם 'לובי' כזה. האם לא הגיע הזמן ליצור איזה קריטריון בסיסי של חשיבות עבור סופרים ומשוררים? או שעדיף לקבל את העובדה שכל סופר/משורר יזכה לערך ולנסות להקטין את כמות המידע הביוגרפי הטפל שנכנס לערכים אלה? רונן א. קידר 17:23, 3 באפריל 2007 (IDT)
- כמה הערות:
- גיל הסופר לא משנה לענין חשיבותו האנציקלופדית.
- קיים קריטריון של פרסום שני ספרים בהוצאה מוכרת, כדי להיחשב סופר. זה קריטריון של ארגון הסופרים שמקובל גם בוויקיפדיה.
- לעתים ספר אחד יכול להפוך את כותבו לאדם הראוי לככב בכל אנציקלופדיה ולפעמים יש גרפומנים שכותבים עשרות ספרים חסרי ערך (התוועדתי לאחד כזה בוויקיפדיה הרומנית), כך שבכל מקרה צריך להפעיל גם שיקול דעת ולעתים דרושה הצבעה.
- בברכה. ליש 17:30, 3 באפריל 2007 (IDT)
- בעיני יש מקום לכולם (גם לך, אגב). יחסיות האמת 17:42, 3 באפריל 2007 (IDT)
- הכוונה בעיני היא ל'צעירים' במובן של 'חדשים בתחום'. הגיל לא משנה. טענתך השנייה לא נכונה: קריטריון 'שני ספרים בהוצאה מוכרת' מוכר לי היטב אך אינו מיושם כלל בוויקיפדיה, שיש בה ערכים רבים על משוררים וסופרים שהוציאו ספר אחד בלבד או לא הוציאו ספר כלל (סיון בסקין, אלמוג בהר, יחזקאל נפשי, יחזקאל רחמים, מתי שמואלוף, עודד כרמלי ועוד); קשה לומר שכולם הם מקרים יוצאי דופן. ל'יחסיות' - הבנתי את עמדתך, ואם תתקבל אקבל אותה; אבל אין מקום לטעון שיש מדיניות מקובלת כשהמדיניות היא בעצם 'כולם מתקבלים'. רונן א. קידר 17:49, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אפילו בספר הטלפונים לא מקובל הקריטריון "יש מקום לכולם" - נדרשת בעלות על טלפון. לעצם השאלה: קשה לקבוע קריטריון, ואני מסכים עם ליש שצריך שיקול דעת ולעתים הצבעה, אבל יש לי הצעה נוספת: לפתוח קטגוריה:משוררים מתחילים וקטגוריה:סופרים מתחילים, שבה יהיו אלה שחלפו פחות מחמש שנים מיום שפרסמו את ספרם הראשון, ועדיין לא זכו להכרה כללית. גם כאן יידרש שיקול דעת (האם רון לשם הוא סופר מתחיל? כנראה שלא), אבל פחות. דוד שי 18:03, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים שקשה לקבוע קריטריונים 'חדים' ושלעתים יש צורך בהצבעה; אבל אי-קיום קריטריונים כלל גורם לאי-בהירות. לדעתי יש לקבוע תנאי הכרחי (שבלעדיו לא יועלה ערך על סופר/משורר לוויקפדיה); תנאי כמו 'הוציא לפחות ספר אחד בהוצאה מוכרת' הוא תנאי סביר, שנראה לי מקביל לתנאי 'בעל טלפון', ובמקביל לקבוע תנאי מספיק - כזה שאם מישהו עומד בו, אין סיבה להעמידו להצבעת מחיקה (נניח: פרסום שלושה ספרים בהוצאה מוכרת או זכייה בפרס חשוב או כהונה כעורך של כתב עת שהתקיים לפחות שלוש שנים והוציא לפחות עשרה גיליונות). אז נשמור את ההצבעות רק למקרי הביניים. אני מתנגד לקטגוריות של 'סופרים מתחילים' וכו' כי זה כר פורה לוויכוחים נוספים. רונן א. קידר 18:15, 3 באפריל 2007 (IDT)
- לשמואלוף יש ערך ולליכטש אין?!? שוב דופקים את האשכנזים! --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 18:44, 3 באפריל 2007 (IDT)
- אפילו בספר הטלפונים לא מקובל הקריטריון "יש מקום לכולם" - נדרשת בעלות על טלפון. לעצם השאלה: קשה לקבוע קריטריון, ואני מסכים עם ליש שצריך שיקול דעת ולעתים הצבעה, אבל יש לי הצעה נוספת: לפתוח קטגוריה:משוררים מתחילים וקטגוריה:סופרים מתחילים, שבה יהיו אלה שחלפו פחות מחמש שנים מיום שפרסמו את ספרם הראשון, ועדיין לא זכו להכרה כללית. גם כאן יידרש שיקול דעת (האם רון לשם הוא סופר מתחיל? כנראה שלא), אבל פחות. דוד שי 18:03, 3 באפריל 2007 (IDT)
- הכוונה בעיני היא ל'צעירים' במובן של 'חדשים בתחום'. הגיל לא משנה. טענתך השנייה לא נכונה: קריטריון 'שני ספרים בהוצאה מוכרת' מוכר לי היטב אך אינו מיושם כלל בוויקיפדיה, שיש בה ערכים רבים על משוררים וסופרים שהוציאו ספר אחד בלבד או לא הוציאו ספר כלל (סיון בסקין, אלמוג בהר, יחזקאל נפשי, יחזקאל רחמים, מתי שמואלוף, עודד כרמלי ועוד); קשה לומר שכולם הם מקרים יוצאי דופן. ל'יחסיות' - הבנתי את עמדתך, ואם תתקבל אקבל אותה; אבל אין מקום לטעון שיש מדיניות מקובלת כשהמדיניות היא בעצם 'כולם מתקבלים'. רונן א. קידר 17:49, 3 באפריל 2007 (IDT)
לא נעים לומר, אבל את רוב זריזי העט הצעירים, שמתכנים "משוררים מתחילים", תוכלו למצוא בעוד חמש שנים בדפי הזהב של היחצני"ם, של העיתונאים, של הפרסומאים וכו'. כולל השמות שנזכרו כאן לעיל, כולם או חלקם. זה מצער, זה מתסכל, בעיקר את "המשוררים המתחילים", או "החדשים בתחום", ופחות את מי שמתלבט איך לכתוב עליהם ערך.Alosha38 05:51, 4 באפריל 2007 (IDT)
- הבעיה איננה נמצאת רק בתחום השירה. מפעם לפעם נפתח בוויקיפדיה ערך, על-ידי בעל הדבר או מישהו מחסידיו, שכל כולו רצון לקבל הכרה ציבורית. בחירתה של ויקיפדיה למטרה זו היא סוג של מחמאה, אלא שפעמים רבות המתפרסמים החדשים - משוררים, פוליטיקאים, עסקנים - אינם בררנים במיוחד. ראוי ליצור קטגוריה מיוחדת לאישים אלה, שתשקף את העובדה שעיקר פרסומם איננו בהיותם משוררים או סופרים, אלא בעצם היותם מפורסמים (אף שלדרגת ידוענים לא הגיעו. בעבר הצעתי את השם קטגוריה:התיזו מים בשלולית, אך הצעתי לא התקבלה בשמחה, אולי משום שאין בה את כובד הראש הראוי לאנציקלופדיה. אני עדיין מחבב שם זה, אבל מציע עוד שתי חלופות: קטגוריה:שופוני (שוּפוּני - מילת סלנג לתיאורו של מי שאומר "סתכלו עלי") או קטגוריה:איסתרא בלגינא, על שם הביטוי הארמי "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" - שם המשקף שיש לנו עניין לא רק באיש, אלא גם בסביבה המגבירה את קולו. ואם תגידו: "הרי מי שיסווג לקטגוריה זו יבקש מיד שימחקו אותו מוויקיפדיה", אין לי אלא לצטט את לוי אשכול, שאמר "למה לריב כשאפשר בשקט להכניס חוקן". דוד שי 12:17, 4 באפריל 2007 (IDT)
- כל זה נכון, אבל נדמה לי שראוי שיהיו קריטריונים ברורים, או לפחות קווים כלליים לקריטריונים כאלה, לגבי notability. זה קיים בצורה מסודרת בוויקי האנגלית ונראה לי שיש מקום לכך, כי מה שקורה כרגע הוא שהמדיניות דה-יורה אינה תואמת את תוצאות הצבעות המחיקה דה-פקטו. די נמאס לי להשחית את זמני בדיונים, והייתי רוצה לדעת האם להתחיל לכתוב ערכים על מספר לא קטן של משוררים שלדעתי מגיע להם ערך (אבל הוציאו רק ספר אחד). אם אין מדיניות של 'שני ספרים', אז פשוט אתחיל בכך. רונן א. קידר 13:09, 4 באפריל 2007 (IDT)
- לדעתי יש מקום לכל סופר שכתב ספר אחד לפחות שיצא בהוצאה מוכרת. אני לא חושב שאפשר להגיע לאיזה כללים חד משמעיים לגבי הנושא, אם סופר רוצה לפרסם את עצמו בוויקיפדיה שיהיה לו לבריאות וכל זאת במידה והוא אכן תורם לוויקיפדיה והערך עליו הוא ערך שמתאים לוויקיפדיה. ביום מן הימים, סביר להניח שאחד הקוראים של הספר יגיע לאינטרנט וירצה לדעת מי זה פלוני אלמוני, ואם ויקיפדיה תספק את המידע - שיהיה בהצלחה.
אם זה לא מגיע למימדים שנושא בודד (כמו סופרים לא מוכרים) מתחיל להשפיע על ויקיפדיה (נניח 5% מהערכים הם על סופרים שאף אחד לא שמע עליהם), זה מצב אחר, וגם אז אולי זה יכול להיות מוצדק.--אוהד אסטון (שיחה) 14:53, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נושא המשוררים והסופרים המתחילים יוצא קצת מפרופורציה. משורר שפרסם ספר שירים ראשון ב-400 עותקים הוא כמעט חסר משמעות ציבורית, אבל הפולניוּת שלנו קופצת ואומרת "תנו לו ערך". זה קצת מוזר באנציקלופדיה שאין בה את הערך גליה מאור, אף שהשפעתה על השירה העברית עולה על זו של עשרה משוררים מתחילים גם יחד (מפני שגם משוררים זקוקים לכסף), ועוד לא אמרתי דבר על השפעתה על הכלכלה בישראל. כדברי הכותב האלמוני שלפני, "סביר להניח שאחד הקוראים של הספר יגיע לאינטרנט וירצה לדעת מי" זאת גליה מאור, אז בבקשה, סדרו נא את סדרי העדיפויות שלכם. נזכרתי: גם תרומתו של יהושע מאור (המו"ל של מחשבות) לשירה העברית עולה על זו של עשרה משוררים מתחילים גם יחד. דוד שי 15:23, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני הפלוני האלמוני שכתב את זה, פשוט עשיתי חלוקה דפוקה לפסקאות. אני לא אומר "תנו לא ערך", אלא אם כבר מישהו נתן - שיבושם לו. מחסור במידע מסויים בוויקיפדיה לא צריך להשפיע על חשיבותם של ערכים אחרים. מה שצריך להשפיע זה רק האם ראוי שיהיה להם ערך בוויקיפדיה, ללא קשר למחסור, גם אם זה בראשי ממשלות בישראל.--אוהד אסטון (שיחה) 22:59, 4 באפריל 2007 (IDT)
- ואגב, בשל בעיות עולם השירה הישראלי, חשוב לציין שאין כיום הוצאה "מכובדת" או "לא מכובדת". גם הוצאת מספר ספרים לא מעידה על נוטאביליטי. הוצאת כרמל שהיא מהמכובדות ביותר לוקחת כסף על הוצאת ספרי שירה וכמוה רוב ההוצאות המכובדות הותיקות. סיון בסקין היא ללא ספק משוררת שכן ראויה לערך, אף שהוציאה ספר אחד. יש משוררים שהוציאו עשרה ספרים, והם פשוט משלמים בקביעות להוצאות או בעלי קשרים טובים בקרנות שמממנות ספרי שירה. גם זכיה בפרס, אם היתה פעם איזשהו מדד, מעידה כיום על גרפומניה וחוסר רלבנטיות. כך שלא תמצאו כל שיטתיות לבדיקת משוררים חיים מלבד שימוש בשכל הישר. לגבי גליה מאור, עם כל הכבוד, אין לה כל השפעה על השירה העברית. ועוד חמישים שנה איש לא יידע מי היתה, בניגוד לדודו גבע או נתן זך. שמילה 18:30, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אני הפלוני האלמוני שכתב את זה, פשוט עשיתי חלוקה דפוקה לפסקאות. אני לא אומר "תנו לא ערך", אלא אם כבר מישהו נתן - שיבושם לו. מחסור במידע מסויים בוויקיפדיה לא צריך להשפיע על חשיבותם של ערכים אחרים. מה שצריך להשפיע זה רק האם ראוי שיהיה להם ערך בוויקיפדיה, ללא קשר למחסור, גם אם זה בראשי ממשלות בישראל.--אוהד אסטון (שיחה) 22:59, 4 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מוסדות חינוך בישראל
האם צריך לדעתכם להיות ערך על כל בית ספר ושאר מוסדות חינוך? כדי לקבוע מדיניות בנושא כדי שהצבעות מחיקה ותבניות חשיבות לא יחזרו שוב ושוב על ערכים כמו זה. H2O • שיחה 23:43, 3 באפריל 2007 (IDT)
- לדעתי אין צורך, מכיוון שרוב בתי הספר אינם כל כך מוכרים, והם מוכרים רק לסביבה שלהם, ויעניינו רק אותם ועוד אחדים, קהילת קוראים מצומצמת ביותר. תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 00:16, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שאין צורך להשקיע בערכים כאלה, אבל חבל למחוק אותם. זה יכול לעניין אנשים מסויימים. סתם עומר • שיחה 00:24, 4 באפריל 2007 (IDT)
- גם הספסל ליד הבית שלי וגו'. pacman • שיחה 00:25, 4 באפריל 2007 (IDT)
- יש לנו כבר ערך על עירוני א' ועירוני ב'? כי אם כן אני משוכנא שדוגמא של שני ערכים כאלו תעזור לי ולאחרים להבין האם צריך ערכים למוסדות חינוך. הידרו 00:27, 4 באפריל 2007 (IDT)
- גם הספסל ליד הבית שלי וגו'. pacman • שיחה 00:25, 4 באפריל 2007 (IDT)
- לדעתי, יש לכתוב ערך על כל מוסד חינוכי רשמי motyka • שיחה 00:44, 4 באפריל 2007 (IDT)
- למה רק על רשמיים? האם ניתן לפקידי משרד החינוך לקבוע לנו על מה נכתוב ערך ועל מה לא? עמית 00:51, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אז למה לא לכתוב ערך על חוג בישול בפתח תקווה? H2O • שיחה 01:10, 4 באפריל 2007 (IDT)
- פתח תקווה לא באמת קיימת. --אוהד אסטון (שיחה) 01:26, 4 באפריל 2007 (IDT)
- לא נכון, אני עכשיו בדיוק במצב-רוח פתח-תקוואי! רנדום 02:42, 4 באפריל 2007 (IDT)
- פתח תקווה לא באמת קיימת. --אוהד אסטון (שיחה) 01:26, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אז למה לא לכתוב ערך על חוג בישול בפתח תקווה? H2O • שיחה 01:10, 4 באפריל 2007 (IDT)
- למה רק על רשמיים? האם ניתן לפקידי משרד החינוך לקבוע לנו על מה נכתוב ערך ועל מה לא? עמית 00:51, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בהחלט לא.
- יש רק בתי ספר מעטים שיש מה לכתוב עליהם חוץ מעצם קיומם, או מידע שבעיקרו הוא בעל אופי פנימי או פרסומי. רק בתי ספר בעלי ייחוד היסטורי או רישמת בוגרים יוצאת דופן ראוי לערך. eman • שיחה • ♥ 03:00, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים עם עמנואל. --אורי • שיחה 03:03, 4 באפריל 2007 (IDT)
- גם אני. הקריטריון שהציע עמנואל הוא טוב: המוסד צריך להיות מוסד משפיע ומפורסם, כזה שאנשים מציינים בגאווה בקורות החיים שלהם - למד בתלמה ילין אומר משהו ולכן אנשים מציינים זאת, למד בתיכון שולה ברעננה - לא. odedee • שיחה 03:12, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני בעד קביעת מדיניות שתמנע כל פעם בלגן של חשיבות ומחיקה. H2O • שיחה 04:08, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני (כרגיל) מסכים עם עמנואל. יחד עם זאת, האם יש מתנדב אמיץ שמסוגל למיין את הערכים המופיעים בקטגוריה:בתי ספר לפי ההצעה שלו? עמית 09:28, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים עם עמנואל, ומצרף קריטריון נוסף - גם בתי ספר המצויים במבנה ארכיטקטוני יוצא דופן זכאים לערך (בשל המבנה). דרור 12:06, 4 באפריל 2007 (IDT)
- לדעתי ויקיפדיה צריכה להחליט האם היא אנציקלופדיה מכילה או לא מכילה. אם אינה מכילה - מה הטעם בעשרות ערכי כדרוגלנים חסרי ייחוד שאפשר לכנסם כולם תחת מטריית ערך אחת - כדורגלנים. או מתקני אפקוט הזוכים לפירוט מירבי, דוגמניות, משתפי תכניות טלביזיה, רבנים שהם למעשה מורים מן השורה והיריעה עוד ארוכה.
- דווקא בתחום מוסדות החינוך הוחלט לפתע על גישה בלתי מכלילה, על דקדקנות מירבית ועל בחינת כל ערך בזכוכית מגדלת תחת אמות מידה שונות. לדעתי כל מוסד חינוכי זכאי לערך, ובתנאי שזהו ערך הכולל מידע בנוסף על שם ומיקום המוסד. מלכת אסתר 12:12, 4 באפריל 2007 (IDT)
- כי זה מה שתפס את עיני ברגע זה, צריך לעשות את זה גם בתחומים נוספים. H2O • שיחה 17:34, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני מתנגד להצעה, ומזכיר שעל שינוי כזה במדיניות המחיקה להעשות בהצבעה בפרלמנט ברוב מיוחס של 60%. יחסיות האמת 00:16, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני מתנגד להתנגדות שלך - אין כאן שופם שינוי בשום מדיניות. השאלה הנידונת היא רק האם האמרה "זה בית ספר" היא מספיקה בכדי להוריד תבנית חשיבות מערך. דניאל צבי 23:09, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אני מתנגד להצעה, ומזכיר שעל שינוי כזה במדיניות המחיקה להעשות בהצבעה בפרלמנט ברוב מיוחס של 60%. יחסיות האמת 00:16, 5 באפריל 2007 (IDT)
- כי זה מה שתפס את עיני ברגע זה, צריך לעשות את זה גם בתחומים נוספים. H2O • שיחה 17:34, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים עם עמנואל, ומצרף קריטריון נוסף - גם בתי ספר המצויים במבנה ארכיטקטוני יוצא דופן זכאים לערך (בשל המבנה). דרור 12:06, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני (כרגיל) מסכים עם עמנואל. יחד עם זאת, האם יש מתנדב אמיץ שמסוגל למיין את הערכים המופיעים בקטגוריה:בתי ספר לפי ההצעה שלו? עמית 09:28, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני בעד קביעת מדיניות שתמנע כל פעם בלגן של חשיבות ומחיקה. H2O • שיחה 04:08, 4 באפריל 2007 (IDT)
- גם אני. הקריטריון שהציע עמנואל הוא טוב: המוסד צריך להיות מוסד משפיע ומפורסם, כזה שאנשים מציינים בגאווה בקורות החיים שלהם - למד בתלמה ילין אומר משהו ולכן אנשים מציינים זאת, למד בתיכון שולה ברעננה - לא. odedee • שיחה 03:12, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים עם עמנואל. --אורי • שיחה 03:03, 4 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] בעיה בעמוד ראשי - מקבץ ערכים לפסח?
לעמוד הראשי חזר הערך ß והכותרת נשארה "מקבץ ערכים לפסח". --שנילי • שיחה 07:28, 4 באפריל 2007 (IDT)
- תוקן. מגיסטר 07:44, 4 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מדיניות המחיקה
שמתי לב [[2]] שבהצבעה לגבי קביעת מדיניות המחיקה רוב האנשים היו בעד זה שידרש רוב של 65% בשביל לבצע מחיקה, ובכל זאת הוחלט שיהיה צורך ב55% בשביל לבצע מחיקה. איך זה יכול להיות? Liransh 15:38, 4 באפריל 2007 (IDT)
- כי על מנת לשנות מדיניות היה צריך אז 65% (היום 60%). אלה שהצביעו עבור 65% לא הגיעו ל65% מהקולות בהצבעה ואילו אלה שהצביעו 65% ו55% יחדיו - כן. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 15:41, 4 באפריל 2007 (IDT)
- לא רק - אם תחבר את ה-50% ו-55% ביחד ה-65% נמצא במיעוט - וזה המספר הרלוונטי, כי היו להצעה יותר מתנגדים מאשר תומכים. דובב 15:42, 4 באפריל 2007 (IDT)
- לו רק היה מוחלט שיש צורך ב-65 אחוזים כדי לא למחוק ערך...pacman • שיחה 15:43, 4 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] קטגוריה:התאבדות - למה היא נחוצה?
לאחרונה הוסרה הקטגוריה אסירים. האם הקטגוריה מתאבדים אינה שייכת לאותה מחלקה של אנשים שאין בקטלוגם קשר ממשי? חגי אדלר 21:03, 4 באפריל 2007 (IDT)
- כיוון שאי שם השתתפתי ביצירת ואיכלוס מערך קטגוריות זה, אז לפחות אבהיר את הרקע. בערך התאבדות החלו להיווצר בערך רשימות של מתאבדים לפי מקצוע/תחום עבודה וכד' כבר במהלך 2004. בעקבות התארכות הרשימות ב-11 ביוני 2006 נוצרו הקטגוריות הראשונות ע"י משתמש:Dalmozian והן אוכלסו די מהר כתחליף לרשימות בערך, בהתאם למדיניות החלפת רשימות בקטגוריות. DGtal 21:19, 4 באפריל 2007 (IDT)
- ולא ניתן היה לעשות זאת באסירים? פוליטיים, צווארון לבן, פליליים, רוצחים, פושעי מלחמה, על לא עוול בכפם, בטחוניים, עצורים, חטופים? חגי אדלר 21:26, 4 באפריל 2007 (IDT)
- זה מעודד אנשים להתאבד, אנחנו מבטיחים להם ערך בוויקיפדיה.--אוהד אסטון (שיחה) 10:00, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] הטילדה הרביעית
גליון חדש, עכשיו בהטילדה הרביעית! יוני ורותם - עשו לי שמח! 22:44, 4 באפריל 2007 (IDT)
- קראתי, אך לא אהבתי כלל. חבל שהפוליטיקה הוויקיפדית חילחלה לכתב-עת שאמור לייצג את כלל הקהילה. רנדום 22:49, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נמאס לי סופית. תכתבו אותו בעצמכם. אני גמרתי עם זה. רותם - עשו לי שמח! 22:50, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מי זה אתם? רנדום 22:51, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אתה ושכמותך, כנראה. רותם - עשו לי שמח! 22:52, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נא להרגע לפני שאני מתעצבנת. רנדום, בא לך לעזור בכתיבת המטילדה? סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 22:53, 4 באפריל 2007 (IDT)
- בוודאי. רנדום 22:55, 4 באפריל 2007 (IDT)
- או, מצויין. תשלח לרותם מייל בהול עם כתובת המסנג'ר שלך (אם אין לך אז תוריד) ותתחילו לדבר על רעיונות לגיליון הבא. אני בטוחה שתצליחו לעשות משהו יחד. סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 22:57, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אתה מוזמן לרכז את צוות הכותבים ולחשוב על רעיונות לכתבות, לכתוב את העיתון במשך שמונה שעות, לתרגם, לצלם, לראיין, לשלוח הודעות ולנדנד באופן כללי. אני מקווה שתהנה מהביקורת. וסקרלט - אני עם העיתון הזה גמרתי. אני מתרחקת כמו מאש מכל הריבים פה, והדבר האחרון שאני רוצה זה לריב פעם בשבועיים עם ויקיפד אחר שלא נראית לו דרך ההצגה של איזשהו מקרה בעיתון. לא שווה את העבודה והטרחה. רותם 23:00, 4 באפריל 2007 (IDT)
-
- אם את פורשת מהעיתון לא יהיה לי מה לקרוא. סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 23:01, 4 באפריל 2007 (IDT)
- שטויות, אל תתייחסי. כל הכבוד על ההשקעה!--אוהד אסטון (שיחה) 23:07, 4 באפריל 2007 (IDT)
- באמת רותם אל תתייחסי. קל להגיד "לא" על כל דבר (אולי חוץ מנוטלה), אבל אם לא מתקנים ומציעים תוכנית חלופית, ה"לא" כלל לא נחשב. והרשי לי לצטט לך משפט מקטע שהקריא לנו המאמן שלי היום לפני היציאה למוקדמות אליפות אירופה: "מנצחים הם אלו שמנסים, נכשלים וטועים, מפסידים הם אלו שמדלגים על הנסיון". נעה 23:26, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אני מתנצל קבל-עם ועדה בפני רותם, אם דברי פגעו בה - לא זאת היתה כוונתי. רנדום 23:18, 4 באפריל 2007 (IDT)
-
- בוודאי. רנדום 22:55, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נא להרגע לפני שאני מתעצבנת. רנדום, בא לך לעזור בכתיבת המטילדה? סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 22:53, 4 באפריל 2007 (IDT)
- אתה ושכמותך, כנראה. רותם - עשו לי שמח! 22:52, 4 באפריל 2007 (IDT)
- מי זה אתם? רנדום 22:51, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נמאס לי סופית. תכתבו אותו בעצמכם. אני גמרתי עם זה. רותם - עשו לי שמח! 22:50, 4 באפריל 2007 (IDT)
קראתי והשכלתי, תודה רבה אבי קדמי - בחש"ק 23:33, 4 באפריל 2007 (IDT)
- נהניתי לקרוא את העיתון בעריכתה של הוויקפדית המקסימה ביותר שהכרתי עד כה (בלי לגרוע ממקסימוּת השאר, כמובן :-) וירצי • שיחה 00:00, 5 באפריל 2007 (IDT)
- הרגע סיימתי לקרוא, יצא משהו-משהו. סתם עומר • שיחה 00:09, 5 באפריל 2007 (IDT)
- לכל הויקיפדים - מכיוון שזהו מקום בו איננו מקבלים כסף על תרומתנו, הדבר שנותר הוא הכבוד וההערכה לה אנו זוכים מהקהילה. אפילו אם משפט נראה כלא מעליב, קראו אותו פעמיים שלוש לפני לשמור אותו, נסו לראות איך הוא עלול להעליב משהו. יותר מדי פעמים אנשים מעולים פורשים בגלל דברים כאלו. אליזבט •• שיחה 00:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
- מדוע לא להקים רשימת תפוצה למגזין? אני חושב שאולי יהיה לו עניין לא רק לאנשים שפוקדים בקביעות את ויקיפדיה, אלה גם מתעניינים מבחוץ, עיתונאים וכו'. אפשר להקים קבוצת תפוצה ב-yahoo groups והמעוניינים בעדכון על טילדה חדשה יוכלו להצטרף ולקבל עדכון על כל טילדה. חוץ מזה, כל הכבוד, אחלה עבודה. -- • Itzike • שיחה 00:16, 5 באפריל 2007 (IDT)
- רותם (זה עם או בלי וו?), אל תיפול רוחך. זה הדבר לו אנו מחכים כל חודש בכליון עיניים, והנה זה בא. כל הכבוד. הצעת יעול בהמשך לקודמי. את רואה בשורת הקהילה בצד שמאל רווח קטן. זה בדיוק המקום להכניס לשם את "העיתון שלנו". את מפעילה, תוכלי לעשות זאת לבד. חגי אדלר 00:24, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אחלה של גליון! אפשר גם לעדכן את הבטאון בבלוג בו כל מי שמבקש נרשם לקלת עדכונים. בתפוז או ישראבלוג זה יהיה זמין יותר עבור רב הישראלים, לו ילכו על אופציה דומה. סה"כ עניין טכני, ככלות הכל.--שמעון נעים 00:27, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] עצה לחג (ולאחריו)
ראיתי בשם הרב חיים סבתו: "אם זוכה אדם בכבוד שנדמה בעיניו שאינו ראוי לו אל ימחה, אלא יידע שכנגד כך עתידים לביישו במידה שאינו ראוי לה. ועל כן יזכור שיש עודף בידו. וכשיביישו אותו בעלי קנאה ותחרות לא יכעס אלא ישתמש בעודף ותנוח עליו דעתו".
(כמובן שאין בכוונתי לרמוז שרנדום העיר בשל "קנאה ותחרות", או שאפשר לכבד את רותם בכבוד ש"אינה ראויה לו"...) עוזי ו. 01:12, 5 באפריל 2007 (IDT)
- משפט נפלא!
- לי אין אלא להוסיף את סוף הפסוק מדבריו של קונפוציוס (אותם תוכלו למצוא בדף המשתמש שלי): "להיות שליו גם כשאינך זוכה להערכה מאחרים- כך נוהג איש המעלה, הלא כן?".
- המשורר הרוסי הדגול אלכסנדר פושקין כתב על כך: "הו מוזה, הישמעי לצו של השמים: / קבלי באדישות גם "בוז" וגם "יחי" / בלא מורא עלבון ובלי בקש כפיים; / ועם טיפש אל תתווכחי." (אין לראות ציטוט זה כאילו בא לרמוז שמי מן הוויקיפדים הוא טיפש, השורה האחרונה הובאה לשם שלמות הציטוט.) מארק ברלין 13:34, 5 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שצריך לשים את המשפטים האלה בראש הדף, אולי יגרמו לאנשים לחשוב שנית לפני שמגיבים בלהט.--שמעון נעים 13:41, 5 באפריל 2007 (IDT)
- המשורר הרוסי הדגול אלכסנדר פושקין כתב על כך: "הו מוזה, הישמעי לצו של השמים: / קבלי באדישות גם "בוז" וגם "יחי" / בלא מורא עלבון ובלי בקש כפיים; / ועם טיפש אל תתווכחי." (אין לראות ציטוט זה כאילו בא לרמוז שמי מן הוויקיפדים הוא טיפש, השורה האחרונה הובאה לשם שלמות הציטוט.) מארק ברלין 13:34, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] כללים לכתיבת ערכים על חללי צה"ל
הועבר לשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים על חללי צה"ל#כללים לכתיבת ערכים על חללי צה"ל. דוד שי 20:01, 6 באפריל 2007 (IDT)
הדיון בנושא ממשיך, אנא ראו מספר דיונים ושאלות בדף השיחה של דף ההנחיות. בברכה, --אורי • שיחה 20:51, 7 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] האמנם?
לפני כשבועיים כתבתי את הקצרמר במתמטיקה נקודות אפס. הערך החזיק יפה ללא תבניות התראת מחיקה, איחוד בלה בלה. אני נכנס לדף המשתמש שלי ומתפלא לראות שהערך שלי לבש אדום. האמנם מותר לעשות זאת מבלי להתריע? לבקש? לייעץ? בדף השיחה של הערך, או אפילו שלי? האמנם? Yeled katan 02:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
- לפעמים. הערך לא היה כל כך מקצועי. לפעמים אין זמן לפנות ולתת הסברים מסבירי פנים למשתמשים שכותבים בתחומים לא להם. בשביל זה יש דלפק ייעוץ - אם נתקלת במשהו לא מובן - תשאל. לא צריך להתרגש. Yonidebest Ω Talk 02:15, 5 באפריל 2007 (IDT)
שלום! אני מקבל ביקורת זו כבונה, אני מניח שאתה כבר מבין שאני בעל השכלה תיכונית (כיתה ט'), הינך צודק כאשר אתה אומר "תחומים לא להם", אמנם אני לא מתמטיקאי, אבל בערכים כאלו פשוטים אין על מה להתווכח. אני מעריך שאתה ויקיפד ותיק ממני, הרי אני בסך הכל שבוע כאן, אבל בכל זאת הייתי שמח להתראה קצרה או משהו בסגנון, כי בכל זאת מצומצמות הן האפשרויות שלי לתרום, למרות שיש לי ידע רחב בתחום החלל, אך לא ידע אקדמאי אם זה מה שנחוץ על מנת לכתוב ערך שישרוד כאן. כל טוב! Yeled katan 02:24, 5 באפריל 2007 (IDT)
- ויקיפדיה פתוחה לכל, וכל תרומה נבחנת לפי ערכה, ולא לפי מספר התארים האקדמאיים שיש - או אין - לכותב. אנא המשך לכתוב! רנדום 02:26, 5 באפריל 2007 (IDT)
- כמו שאמר רנדום, ויקיפדיה פתוחה לכל. צריך רק לשים לב לא להכנס יותר מידי לעומק בנושאים שאינך מבין בהם. אני בטוח שיש הרבה ערכים שאתה יכול לכתוב גם בלי תואר אקדמי. אגב, יש לנו כמה משתמשים שכתבו ערכים מומלצים בהיותם בתיכון. Yonidebest Ω Talk 02:40, 5 באפריל 2007 (IDT)
- כמו שנכתב, הגיל וההשכלה לא משנה, מה שחשוב זה הערך עצמו.--אוהד אסטון (שיחה) 09:09, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] תרגום מכונה סטטיסטי
שלום
רציתי להפנות את תשומת לבכם אל הכתבה הבאה:
http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=449464&sid=127
ולשאול אם נראה לכם שהשירות הזה יבשיל וגם יכלול עברית בתרגום שלו אז נוכל לפרסם פה מאמרים מתורגמים מוויקיפדיה בשפות אחרות או שזה תרגום לא מספיק מדויק? כי אם נוכל הרי שמספר הערכים יוכל לזנק ליותר ממיליון וחצי ערכים אם נעתיק מוויקיפדיה האנגלית בלבד וזה יוכל לשמש גם את מיזמי ויקימדיה האחרים כמובן ובקיצור ישבור את מחסום השפה ויוכל לאפשר לנו לשפר את ויקיספר ולהקים ויקיברסיטה עברית. TM123
- תרגום מכונה לא יכול להיות ישים. גילגמש • שיחה 11:31, 5 באפריל 2007 (IDT)
- מניסיון שלי - נזקו של השירות החדש הזה של גוגל עולה על תועלתו. במנועי התרגום הישנים לפחות היה ברור מתי קרתה טעות. המשפט השגוי היה פשוט לא-קריא. במנוע החדש של גוגל אתה יכול לקבל טקסט קוהרנטי יחסית, ולא לדעת שהתרגום שגוי. DrorK • שיחה 11:33, 5 באפריל 2007 (IDT)
- וכדי לסבר את העין, הנה דוגמה קטנה מתוך הערך על ישראל בספרדית:
- מקור ספרדי:
- El conocimiento más antiguo que se tiene del nombre Israel data del año 1210 adC, grabado en la Estela de Merenptah (en un poema dedicado al hijo de Ramsés II, el faraón Merenptah), en el cual se cita a Israel asociado no a un lugar geográfico, sino a un pueblo o grupo de gente. Durante 3.000 años, el pueblo judío se ha seguido refiriendo a Israel como su patria, Tierra Santa o la Tierra Prometida, pese a que los romanos pasaron a denominarlo Palestina (provincia de Siria y Palestina) tras aplastar la Primera Revuelta Judía (66-73 dC).
- התרגום הסטטיסטי של גוגל (לאנגלית):
- The knowledge older than is had of the Israel name dates from year 1210 adC, recorded in the Wake of Merenptah (in a poem dedicated to the son of Rameses II, Merenptah Pharaoh), in which associate not to a geographic place is mentioned to Israel, but to a town or group of people. During 3,000 years, the Jewish town has continued itself referring Israel like its mother country, Earth Santa or the Promised Earth, although the Romans happened to denominate it Palestine (province of Syria and Palestine) after squashing the First Scrambled Bean (66-73 dC).
- DrorK • שיחה 11:43, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אכן מניח רעפים נוצרי. דרור 13:39, 5 באפריל 2007 (IDT)
- מניסיון שלי - נזקו של השירות החדש הזה של גוגל עולה על תועלתו. במנועי התרגום הישנים לפחות היה ברור מתי קרתה טעות. המשפט השגוי היה פשוט לא-קריא. במנוע החדש של גוגל אתה יכול לקבל טקסט קוהרנטי יחסית, ולא לדעת שהתרגום שגוי. DrorK • שיחה 11:33, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מצגת
מישהו הכין כבר מצגת מסודרת שתוכל לשמש להרצאות על ויקיפדיה (בבתי ספר, בתי אבות וכיוצא בזה)? יש מצגות כאלו באנגלית או גרמנית? חג שמח, הנדב הנכון 15:16, 5 באפריל 2007 (IDT)
- חיפוש מאוד מהיר בגוגל העלה את זה ואת זה. גם אני אשמח לראות מצגת בעברית. מור שמש 15:24, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אתה מתכנן הרצאה על הוויקיפדיה? דורית 15:28, 5 באפריל 2007 (IDT)
- הנה מצגת קצרה ששימשה אותי לפני כשנתיים בכנס "עתיד החברה בעידן של מידע פתוח" שהתקיים במכללת ספיר בשדרות. ועוד אחת, מהכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. כאן, לאחר שתבחרו את הדפדפן המתאים לכם ותלחצו על הכפתור "עידן התוכנה הקהילתית" תוכלו לראות צילום וידאו של המצגת (אם תהיה לכם סבלנות, אני המרצה האחרון). דוד שי 17:58, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אתה מתכנן הרצאה על הוויקיפדיה? דורית 15:28, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] תבנית:מועמד לערך מומלץ
הערכים המועמדים להמלצה כלולים כולם בתוך הקטגוריה קטגוריה:מועמדים לערך מומלץ, גם אלו שברשימת ההמתנה וגם אלו שבדף ההוספה למומלצים. אולם, התבנית "מועמד לערך מומלץ" שבהם מפנה לרשימת ההמתנה בשני המקרים - גם אם הערך לא שם. יש לתקן מצב זאת. בברכת פסח שמח וכשר, תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 18:39, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] הוספת שם הערך באנגלית כחלק מהפתיח
ראיתי כבר כמה דוגמאות בהם היה נהוג לכתוב אחרי שם הערך את תרגום שם הערך לאנגלית בצורה: שם הערך (באנגלית Article). לדעתי אין צורך בכך. ראשית, זו ויקיפדיה העברית. שנית, כל מי שנזקק לדעת איך מכונה הערך בשפות אחרות (ולא רק באנגלית) יכול פשוט להעביר את העכבר על הבינוויקי המתאים ובחלונית למטה תופיע המילה המקבילה. אביהו • שיחה 19:05, 5 באפריל 2007 (IDT)
- זה נכון רק חלקית. אם מדובר למשל בערך על סרט או פסטיבל שאינו ישראלי, ראוי להוסיף גם את השם בשפת המקור לפי דעתי (ודוגמאות רבות נוספות). דובב 19:07, 5 באפריל 2007 (IDT).
- אכן, במקרה של סרטים אני גם נוהג להוסיף את שם הסרט בשפת המקור במשפט הפתיחה. מור שמש 19:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
-
- גם בויקי האנגלית מקובל לנהוג כך כאשר מקור שם הערך הוא בשפה זרה. לדעתי הדבר מקל על הקורא בהגייה, זיהוי המונח ופשטות (אין צורך לעבור דרך הבינויקי). קרני • שיחה • מקטרת השלום 19:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
- גם אני מרוצה מהמצב הקיים. Gridge ۩ שיחה 19:15, 5 באפריל 2007 (IDT).
- תדירות אני חשה בחסרון השמות בשפת המקור מהטעמים שציין המשתמש קרני. וירצי • שיחה 19:17, 5 באפריל 2007 (IDT)
- זה לא המקרה שציין אביהו. אביהו דיבר על מקרה כללי. גם עתה נהוג להוסיף את השמות בשפת המקור. גילגמש • שיחה 19:18, 5 באפריל 2007 (IDT)
- נדמה לי שיש פה אי הבנה. אני מתכוונת לכך שאם סטודנטית צעירה לספרות, נניח, תפתח את הערך של הפילוסוף ג'ון לוק, היא תדע שלא הוגים את השם - look. כרגע ניתן לקרוא בטעות - לוּק, כי שם הערך לא כתוב בשפת המקור. וירצי • שיחה 19:26, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני חושב ששם הערך בשפת המקור (אדם, מקום, ספר, סרט ועוד) הוא, בדרך כלל, מידע אנציקלופדי ממדרגה ראשונה שיש לספקו לקורא בקלות בפתיח, ואין לצפות שיחפש מופעים נסתרים שלו. לא כל הקוראים הם ויקיפדים, שמכירים את הטריק של העברת העכבר על הבינוויקי (או בכלל מודעים לקיומו). מגיסטר 19:29, 5 באפריל 2007 (IDT)
- נדמה לי שיש פה אי הבנה. אני מתכוונת לכך שאם סטודנטית צעירה לספרות, נניח, תפתח את הערך של הפילוסוף ג'ון לוק, היא תדע שלא הוגים את השם - look. כרגע ניתן לקרוא בטעות - לוּק, כי שם הערך לא כתוב בשפת המקור. וירצי • שיחה 19:26, 5 באפריל 2007 (IDT)
- זה לא המקרה שציין אביהו. אביהו דיבר על מקרה כללי. גם עתה נהוג להוסיף את השמות בשפת המקור. גילגמש • שיחה 19:18, 5 באפריל 2007 (IDT)
- תדירות אני חשה בחסרון השמות בשפת המקור מהטעמים שציין המשתמש קרני. וירצי • שיחה 19:17, 5 באפריל 2007 (IDT)
- גם אני מרוצה מהמצב הקיים. Gridge ۩ שיחה 19:15, 5 באפריל 2007 (IDT).
- גם בויקי האנגלית מקובל לנהוג כך כאשר מקור שם הערך הוא בשפה זרה. לדעתי הדבר מקל על הקורא בהגייה, זיהוי המונח ופשטות (אין צורך לעבור דרך הבינויקי). קרני • שיחה • מקטרת השלום 19:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
-
- אכן, במקרה של סרטים אני גם נוהג להוסיף את שם הסרט בשפת המקור במשפט הפתיחה. מור שמש 19:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
ברור לי שאני מסתכנת באיבוד שארית שמי הטוב כאן, אבל לכאורה אני ויקיפדית (יותר משלושה חודשים), ואין לי מושג מה זה הטריק הזה של העברת העכבר...:-( אולי מישהו ירחם ויסביר? וירצי • שיחה 19:56, 5 באפריל 2007 (IDT)
- הצביעי בעכבר על כל אחד מהקישורים לשפות אחרות בשוליים הימניים של כל דף, ובשורת המצב בתחתית הדפדפן תראי את ה-url שזה אמור לפתוח, וזה כולל את שם הערך. פשוט וידידותי למשתמש... מגיסטר 20:02, 5 באפריל 2007 (IDT)
- וואללה! תודה רבה. וירצי • שיחה 20:07, 5 באפריל 2007 (IDT)
-
-
-
-
-
-
-
- ואל תשכחו שיש ערכים כמו יעקב פסנתיר שאין להם בינויקי. בברכה. ליש 19:35, 5 באפריל 2007 (IDT)
- ומה בכך? אילו יעקב פסנתיר היה פרסי, אז היה טעם לכתוב את שמו בפרסית. היות והוא רומני, טוב עשו שכתבו את שמו בא-ב לטיני. כל הדיון הזה מסתובב סביב אי ההבנה הבסיסית שיש הבדל בין "לכתוב באנגלית" לבין "לכתוב בא-ב לטיני", שמשותף לאנגלית, לגרמנית ולרומנית (ולעוד תריסרי שפות אחרות, חיות ומתות) 74.100.161.64 04:50, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ואל תשכחו שיש ערכים כמו יעקב פסנתיר שאין להם בינויקי. בברכה. ליש 19:35, 5 באפריל 2007 (IDT)
-
-
-
-
-
-
-
- וואללה! תודה רבה. וירצי • שיחה 20:07, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני חושב שרוב המגיבים כאן טעו בהבנת דברי אביהו: הוא לא התנגד לציון שם נשוא הערך בשפת המקור (לאו דווקא אנגלית), אלא מתנגד לציון שם אנגלי גם בערכים שאינם קשורים למדינות דוברות אנגלית. pacman • שיחה 19:33, 5 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים עם מגיסטר, בערכי תרופות, שם הערך באנגלית חשוב יותר מבעברית, כי גם בארץ זהו השם המופיע על גבי האריזה. הרבה פעמים שם הערך העברי הוא המצאה של כותב הערך. גלנוס 19:35, 5 באפריל 2007 (IDT)
- בוא לא נכבול עצמנו במסמרות. אם זה מביא תועלת להוסיף את השם בכתיב לועזי ו/או בשפה האנגלית אני לא רואה שום סיבה למה לא לעשות זאת. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 20:18, 5 באפריל 2007 (IDT)
-
- רק עכשיו חזרתי למזנון. ופקמן צדק. בניגוד למה שהתפתח כאן בדיון, ממש אין לי בעיה ואני אפילו בעד הוספת שם הערך באנגלית כשמדובר בערכים שיש להם קשר ישיר לשפה האנגלית. שמות סרטים, ספרים, אישית ומונחים שהגיעו אלינו מהאנגלית, אני בהחלט בעד. אני מדבר על ערכים שאין להם שום קשר לאנגלית. ממש הססתי אם לתת דוגמאות אבל כנראה שאין ברירה. יום רביעי של האפר מקורו ממש לא בארצות הברית או באנגליה. האפיפיור פאולוס הרביעי איננו Pope Paul IV, לאוניברסיטאות בפינלנד אין שם באנגלית והמוטו של אמסטרדם הוא ממש לא באנגלית, סוקרטס לא כתב ספרים באנגלית, ופליניוס הזקן לא כתב את תולדות הטבע באנגלית וזה רק מבחר קטן מדוגמאות שנתקלתי בהם בערכים בוויקיפדיה. אביהו • שיחה 21:15, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים לגמרי עם אביהו, ומנסה לנכש בעצמי אינגלוזים שצצים כפטריות אחרי הגשם. יש לי דוגמאות רבות בנוסף לאלו שנתן אביהו, אך הפעם ארחיק עדותי: במאמר באייל הקורא מובא קטע שבו פלוטארכוס מצטט את טיבריוס באנגלית. אין לכך לא טעם ולא ריח: או עברית או לטינית - או שפת היעד או שפת המקור. אין לנו צורך בשלבי ביניים. דוד 22:24, 5 באפריל 2007 (IDT)
- עם הנ"ל אני כמובן מסכים, ודומני שזו המדיניות מאז ומתמיד - שם/מונח זר, אם יצוינו בלע"ז, יהא זה בשפת המקור, שאינה בהכרח אנגלית. אם נתקלים במקרים החורגים ממדיניות זו יש לתקן. מגיסטר 23:45, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים לגמרי עם אביהו, ומנסה לנכש בעצמי אינגלוזים שצצים כפטריות אחרי הגשם. יש לי דוגמאות רבות בנוסף לאלו שנתן אביהו, אך הפעם ארחיק עדותי: במאמר באייל הקורא מובא קטע שבו פלוטארכוס מצטט את טיבריוס באנגלית. אין לכך לא טעם ולא ריח: או עברית או לטינית - או שפת היעד או שפת המקור. אין לנו צורך בשלבי ביניים. דוד 22:24, 5 באפריל 2007 (IDT)
- רק עכשיו חזרתי למזנון. ופקמן צדק. בניגוד למה שהתפתח כאן בדיון, ממש אין לי בעיה ואני אפילו בעד הוספת שם הערך באנגלית כשמדובר בערכים שיש להם קשר ישיר לשפה האנגלית. שמות סרטים, ספרים, אישית ומונחים שהגיעו אלינו מהאנגלית, אני בהחלט בעד. אני מדבר על ערכים שאין להם שום קשר לאנגלית. ממש הססתי אם לתת דוגמאות אבל כנראה שאין ברירה. יום רביעי של האפר מקורו ממש לא בארצות הברית או באנגליה. האפיפיור פאולוס הרביעי איננו Pope Paul IV, לאוניברסיטאות בפינלנד אין שם באנגלית והמוטו של אמסטרדם הוא ממש לא באנגלית, סוקרטס לא כתב ספרים באנגלית, ופליניוס הזקן לא כתב את תולדות הטבע באנגלית וזה רק מבחר קטן מדוגמאות שנתקלתי בהם בערכים בוויקיפדיה. אביהו • שיחה 21:15, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] כבוד אצל הגויים
רציתי להודיע, למי שזה מעניין אותו, שהתמונה תמונה:Golda Meir 03265u.jpg של גולדה מאיר, הפכה לתמונה מומלצת בוויקיפדיה באנגלית, וייתכן שתופיע בעמוד הראשי שלהם. קצת כבוד לאומי. תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 19:22, 5 באפריל 2007 (IDT)
- התמונה צולמה על ידי צלם של המגזין "יו אס ניוז אנד וורלד ריפורט" ואין לה כל קשר לישראל או לויקי העברית (פרט לנושאה). עיון ממושך בפרצופה של הגב' מאיר ז"ל לא מגלה איזה יופי מיוחד, תבונה או אהבת אדם, ואיני רואה את הכבוד בכך שתמונתה של הכושלת שבפוליטיקאים שלנו עד עתה תתנוסס כמזכרת לחרפתנו בויקינגלית. עם זאת, לו אני אהוד אולמרט, הייתי תולה אותה על קיר משרדי, ומדי בוקר וערב שואל את עצמי שתי שאלות - מה קורה למי שאומר "לא" לכל יוזמת שלום המופנית לעברו, ומה ראוי לו לראש ממשלה לעשות לאחר שהביא למלחמה כושלת, בין אם קבעה ועדת חקירה ממלכתית את אחריותו ובין אם לאו. אלמוג 19:29, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני לא מנסה להגן על גולדה, אבל לדעתי היו לנו ראשי ממשלה כושלים הרבה יותר ממנה. אולי צריך לפתוח משאל חדש אצלך :) אליזבט •• שיחה 20:12, 5 באפריל 2007 (IDT)
- לא נראה לי שגולדה כושלת יותר מאשר אהוד אולמרט. את מלחמת יום הכיפורים לפחות ניצחנו, במחיר כבד מאוד, אבל ניצחנו. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 20:15, 5 באפריל 2007 (IDT)
- זה כבוד לאומי זה? אני אראה לכם כבוד לאומי: בעמוד הראשי של ויקיפדיה הקוריאנית, נעשה שימוש בסמליל לוח השנה העברי לתיבת "היום בהיסטוריה" שלהם. והתאריך שנושא הסמליל, ט"ו בניסן, זכר ליציאת מצרים ולשפוך חמתך על הגויים, והכל ביד חזקה ובזרוע נטויה. כבוד או לא? מגיסטר 20:18, 5 באפריל 2007 (IDT)
- חחח... באמת כבוד :) חג שמח, ינבושד.
- כבוד למשתמש:נעמה מ. שהכינה את הצלמית! חגי אדלר 20:27, 5 באפריל 2007 (IDT)
- חחח... באמת כבוד :) חג שמח, ינבושד.
- זה כבוד לאומי זה? אני אראה לכם כבוד לאומי: בעמוד הראשי של ויקיפדיה הקוריאנית, נעשה שימוש בסמליל לוח השנה העברי לתיבת "היום בהיסטוריה" שלהם. והתאריך שנושא הסמליל, ט"ו בניסן, זכר ליציאת מצרים ולשפוך חמתך על הגויים, והכל ביד חזקה ובזרוע נטויה. כבוד או לא? מגיסטר 20:18, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ציטטו אותנו באתר "גבורה"
צל"ש יחידתי ליחידת הצמ"ה של פיקוד מרכז. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 20:15, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] קישורים פנימיים
לאחר שלושה חודשים ושבוע אני מעלה פה לראשונה נושא שטורד את מנוחתי קמעה (אבל ממש לא "קריטי"). אז אנא מכם - בעדינות. אני לא חסידה גדולה של שזירה "אינפלציונית" של קישורים פנימיים בערכים. כל מושג שמכחיל לפתע, ושיש לו זיקה הרת משמעות לנושא הערך, מתקבל אצלי בשמחה ובמאור פנים. אבל לעתים זה נראה כסוג של שעשוע - מעין ספורט מקומי, ומתקבלת אצלי תחושה כאילו הקוראים נתפסים בעינינו כמאותגרי ידע באופן חמור ביותר, בעוד שאולי אנחנו נתפסים בעיניהם ככאלה (ואולי גם קצת כטרחנים). לסיכום, קישורים פנימיים הם אחלה, והם צופנים בחובם אוצרות יקרים המעשירים את תהליך הלמידה של כל קורא באשר הוא - אבל רצוי, לדעתי, להפעיל שיקול דעת ולבחון היטב את הרלוונטיות של כל קישור פנימי למהותו של הערך הספציפי, לפני שנחפזים להכחילו. תודה עבור זמנכם. וירצי • שיחה 20:56, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני רואה בקישורים הפנימיים דווקא הזדמנות לדפדוף אסוציאטיבי (יתרון של אנציקלופדיה מקוונת על אנציקלופדיית נייר), ולא בהכרח גורם מחנך/מלמד. בפרפרזה על אמירתו של בנימין נתניהו: ירצו - יקליקו. לא ירצו - לא יקליקו. ערןב 21:01, 5 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים. חלק מהיופי של ויקיפדיה, הוא שלא כל מאמר עומד בודד וגלמוד, אלא ממנו אפשר להגיע לאחרים, לא רק בשביל להבין טוב יותר את אותו מאמר, אלא באופן כללי, כי "הממ.. מעניין מתי המציאו את זה", או כל דבר אחר. עופר קדם 21:10, 5 באפריל 2007 (IDT)
- הקישורים לא נועדו רק כדי לאפשר לקורא להגיע במהירות למידע שנחוץ לו (אם כי זאת באמת מטרתם העיקרית). הקישורים מאפשרים לרשת את הערכים לפי תוכנם. ערך שמקשר להרבה ערכים אחרים ושהרבה ערכים אחרים מקשרים אליו הוא צומת של מידע בתוך הרשת הזאת. המבנה הזה יכול לשרת הרבה ניתוחים סטטיסטיים, תוכנות שונות כגון מנועי חיפוש, מנגנונים לכריית מידע וכיוצא באלה. DrorK • שיחה 21:20, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני דווקא חושב שקישורים לא רלוונטים בעליל אינם אסתטים והופכים את הערך לעילג יותר. הכוונה היא לקישורים מתוך מילים טריוויאליות כגון הר, אוכל, אישה וכדומה, בערך ההעוסק בפילוסופיה למשל. קרני • שיחה • מקטרת השלום 22:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
- קרני, כיוונת לדעתי במדויק. ולערן, דפדוף אסוציאטיבי מציג זווית מעניינת שלא חשבתי עליה קודם. יש בזה משהו, אם כי לתחושתי, בעידן שבו אנו מופצצים במידע ובגירויים מכל הכיוונים האפשריים (לצד העובדה שאיני מסוגלת שלא להפוך כל אבן שנקרית בדרכי כדי לראות מה מונח תחתיה (כלומר: "לא רוצה - מקליקה" :-) היה נחמד מבחינתי לקבל מידע מקושר לתפארת, אבל בתחומים רלוונטיים לנושא הערך. תשובה זו מתייחסת גם לדבריו של עופר. באשר לדברי דרור: "המבנה הזה יכול לשרת הרבה ניתוחים סטטיסטיים, תוכנות שונות כגון מנועי חיפוש, מנגנונים לכריית מידע וכיוצא באלה" - כל אלה הם אמנם עניינים נכבדים, אבל אינם המטרות הראשיות של אנציקלופדיה, לטעמי. אם מכוונים לעברם מחטיאים דברים לא פחות חשובים. דומה הדבר לילד שמשתעשע בצעצוע חדש שנבנה בטכנולוגיה מפעימה מבחינתו, והוא כה נרעש ומלא התפעלות שאינו יכול להניח לו גם כשמוטב שבמקום לשחק אתו, פשוט יישב ויכין את שיעורי הבית המשעממים שנתנה המורה המעצבנת לתנ"ך. וירצי • שיחה 22:14, 5 באפריל 2007 (IDT)
- קרני: אסתטיקה זה כמובן עניין אישי, אבל לאור העובדה שלא מדובר בשינוי בטקסט, רק בהצגתו, קשה ליל הבין כיצד הערך הופך כדבריך ל"עילג יותר". שאלת ה"מקושר לתפארת" נוגעת לשאלה עמוקה יותר על מהות הידע והחשיבות מחד, ועל היתרון שבהגדלת הקישוריות וחוק מטקלף על ריבוי קישורים ברשתות מאידך. אני יכול להמליץ (שוב, נדמה לי) בהקשר זה על משהו שכתב קליי שירקי [3]. ערןב 22:19, 5 באפריל 2007 (IDT)
- זו טעות נפוצה לחשוב שוויקיפדיה היא רק אנציקלופדיה. זה ללא ספק מטרתה העיקרית, אבל יש לה גם מטרות ופונקציות חשובות אחרות: (1) מקור לטקסטים, לנתונים ולתמונות זמינים לשימוש בלי הפרת זכויות יוצרים. בחומר הזה אפשר להשתמש כבסיס ליצירות שונות ומגוונות, או לשלב אותו ביצירות. (2) סדנה לליבון סוגיות הקשורות במידע, באופן הצגתו, בארגון שלו ובאופן הפצתו (3) יצירת מאגר לשוני ענקי בפורמט ממוחשב במגוון שפות ובמגוון נושאים. כמות הידע שאפשר להפיק מהמאגר הזה על מבנים של שפות היא אדירה (4) מאגר שמאפשר אחזור מידע באופן ממוחשב, בנושאים שונים ובצורה נוחה ויעילה - וזו אחת ממטרות הקישורים. DrorK • שיחה 22:28, 5 באפריל 2007 (IDT)
- קרני: אסתטיקה זה כמובן עניין אישי, אבל לאור העובדה שלא מדובר בשינוי בטקסט, רק בהצגתו, קשה ליל הבין כיצד הערך הופך כדבריך ל"עילג יותר". שאלת ה"מקושר לתפארת" נוגעת לשאלה עמוקה יותר על מהות הידע והחשיבות מחד, ועל היתרון שבהגדלת הקישוריות וחוק מטקלף על ריבוי קישורים ברשתות מאידך. אני יכול להמליץ (שוב, נדמה לי) בהקשר זה על משהו שכתב קליי שירקי [3]. ערןב 22:19, 5 באפריל 2007 (IDT)
- קרני, כיוונת לדעתי במדויק. ולערן, דפדוף אסוציאטיבי מציג זווית מעניינת שלא חשבתי עליה קודם. יש בזה משהו, אם כי לתחושתי, בעידן שבו אנו מופצצים במידע ובגירויים מכל הכיוונים האפשריים (לצד העובדה שאיני מסוגלת שלא להפוך כל אבן שנקרית בדרכי כדי לראות מה מונח תחתיה (כלומר: "לא רוצה - מקליקה" :-) היה נחמד מבחינתי לקבל מידע מקושר לתפארת, אבל בתחומים רלוונטיים לנושא הערך. תשובה זו מתייחסת גם לדבריו של עופר. באשר לדברי דרור: "המבנה הזה יכול לשרת הרבה ניתוחים סטטיסטיים, תוכנות שונות כגון מנועי חיפוש, מנגנונים לכריית מידע וכיוצא באלה" - כל אלה הם אמנם עניינים נכבדים, אבל אינם המטרות הראשיות של אנציקלופדיה, לטעמי. אם מכוונים לעברם מחטיאים דברים לא פחות חשובים. דומה הדבר לילד שמשתעשע בצעצוע חדש שנבנה בטכנולוגיה מפעימה מבחינתו, והוא כה נרעש ומלא התפעלות שאינו יכול להניח לו גם כשמוטב שבמקום לשחק אתו, פשוט יישב ויכין את שיעורי הבית המשעממים שנתנה המורה המעצבנת לתנ"ך. וירצי • שיחה 22:14, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אני דווקא חושב שקישורים לא רלוונטים בעליל אינם אסתטים והופכים את הערך לעילג יותר. הכוונה היא לקישורים מתוך מילים טריוויאליות כגון הר, אוכל, אישה וכדומה, בערך ההעוסק בפילוסופיה למשל. קרני • שיחה • מקטרת השלום 22:11, 5 באפריל 2007 (IDT)
- הקישורים לא נועדו רק כדי לאפשר לקורא להגיע במהירות למידע שנחוץ לו (אם כי זאת באמת מטרתם העיקרית). הקישורים מאפשרים לרשת את הערכים לפי תוכנם. ערך שמקשר להרבה ערכים אחרים ושהרבה ערכים אחרים מקשרים אליו הוא צומת של מידע בתוך הרשת הזאת. המבנה הזה יכול לשרת הרבה ניתוחים סטטיסטיים, תוכנות שונות כגון מנועי חיפוש, מנגנונים לכריית מידע וכיוצא באלה. DrorK • שיחה 21:20, 5 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים. חלק מהיופי של ויקיפדיה, הוא שלא כל מאמר עומד בודד וגלמוד, אלא ממנו אפשר להגיע לאחרים, לא רק בשביל להבין טוב יותר את אותו מאמר, אלא באופן כללי, כי "הממ.. מעניין מתי המציאו את זה", או כל דבר אחר. עופר קדם 21:10, 5 באפריל 2007 (IDT)
חדשות רעות למי שמחפש כללי נצח, כאלה שאפשר להזין למחשב פשוט, והוא יחליט לפיהם: אין כללים פשוטים להחלטה על קישורים, ועל המורכבות כבר עמדו קודמי בדיון זה. יש לתת את הקישורים בתבונה, כך שתהיה בהם תועלת כלשהי. דוד שי 23:44, 5 באפריל 2007 (IDT)
- אחד הדברים הפחות מטרידים בעיני. למעשה אני מקליק סידרתי. דוד שי לדעתי סיכם את הדיון הזה בצורה טובה. הלינקים האלו לא מפריעים לאף אחד (אולי לשרת של ויקיפדיה שבודק אם הערך קיים, אבל הוא חיי עם זה טוב). אפשר לספור את הערכים שצריכים לקשר לכסא על אפס אצבעות (ותוסיפו לכך את התאריכים והשנים, שאין בכלל סיבה לקשר אליהם). לי בכלל זה מפריע בעיניים לראות טקסט בוויקיפדיה בלי הרבה קישורים. זה פשוט נראה לי רע בעיניים.--אוהד אסטון (שיחה) 09:04, 6 באפריל 2007 (IDT)
- א. מעניין איך שנינו קראנו משפט פשוט (של דוד שי) והבנו אותו אחרת. ב. לי מפריע בעיניים לראות טקסט מוצף בקישורים שלא ממין העניין, כי: 1. זה מסיח את הדעת 2. לעתים מדובר בעלבון לאינטליגנציה בסיסית 3. זה עושר השמור לרעת בעליו - טכנולוגיה מעולה המנוצלת להכברת מידע שאינו נחוץ או אף מיותר בתכלית, או לכל הפחות - לצורכי השעה הדוחקים (ר' הסעיף הבא) 4. בזבוז זמן. נ"ב: הקונספט של מרקור מילות מפתח הוא מבורך, אבל בלי המילים "השרירותיות". לא מוכרחים להגיש הכול עם כפית לפה. יש בעולם הזה עוד כמה אנשים נבונים מלבדנו פה...:-) וירצי • שיחה 14:24, 6 באפריל 2007 (IDT)
- 1. לא טענתי שצריכים להיות קישורים או לא מההודעה דוד שי, אלא שלקבוע כללים בנושא זו משימה לא ממש אפשרית. כשכתבי שמפריע לי לראות טקסט בלי קישורים התכוונתי שזה לא קשור לנושא, אלא לראות הרבה שחור בוויקיפדיה מאוד מפריע לי (אבל זה לא קשור לנושא סתם התרגלתי). 2. אני לא רואה מצב שבו שמים קישור לכסא וזה לא עלבון לפי ההנחה שלך, לעומת זאת, אני לא חושב שהקישורים בהכרח חייבים להוות עזרה למי שקורא את המאמר. אני אוהב ללחוץ עליהם, כי תמיד יש מידע שלא חשבתי להגיע אליו. למעשה אני תמיד מוצא את עצמי קורא עוד ועוד ועוד ועוד בוויקיפדיה רק בזכות הקישורים האלו, גם אם הם לא בהכרח קשורים לנושא. אני לא חושב שצריך להפגע מזה, זו לא כוונת המקשר. 3. אין דבר כזה מידע שאינו נחוץ. 4. כמו שכתבתי, אני לא חושב שזה עניין של חכמה או שכל, אלא פיתיוח מאוד מעניין של Wikimedia שעושה אחלה עבודה לדעתי.--אוהד אסטון (שיחה) 03:51, 7 באפריל 2007 (IDT)
- א. מעניין איך שנינו קראנו משפט פשוט (של דוד שי) והבנו אותו אחרת. ב. לי מפריע בעיניים לראות טקסט מוצף בקישורים שלא ממין העניין, כי: 1. זה מסיח את הדעת 2. לעתים מדובר בעלבון לאינטליגנציה בסיסית 3. זה עושר השמור לרעת בעליו - טכנולוגיה מעולה המנוצלת להכברת מידע שאינו נחוץ או אף מיותר בתכלית, או לכל הפחות - לצורכי השעה הדוחקים (ר' הסעיף הבא) 4. בזבוז זמן. נ"ב: הקונספט של מרקור מילות מפתח הוא מבורך, אבל בלי המילים "השרירותיות". לא מוכרחים להגיש הכול עם כפית לפה. יש בעולם הזה עוד כמה אנשים נבונים מלבדנו פה...:-) וירצי • שיחה 14:24, 6 באפריל 2007 (IDT)
-
-
-
- גם אני סבורה שאי אפשר לקבוע כללים ושטקסט שכולו שחור מפריע בעיניים וגם אני "מקליקה סדרתית", ודווקא משום כך אני מאמינה, כפי שכתבתי, שיש להפעיל שיקול דעת, וכפי שדוד כתב: "יש לתת את הקישורים בתבונה". כל דבר מוגזם עובר את גבול הטעם הטוב (כמו התחלת התמכרות למיזם הזה, שאותה יש לקטוע באיבה :-), ע"ע שביל הזהב. וירצי • שיחה 05:49, 7 באפריל 2007 (IDT)
-
-
אני טענתי בעבר, ואני חוזר ואומר, שבמידה רבה הקישורים מהווים גם הדגשה של מילים, ולא רק קישור. לכן התשובה (הלא חד משמעית) לשאלה אילו דברים יש לקשר, היא אם מישהו קורא טקסט על נייר ומנסה למרקר את מילות המפתח בטקסט, מה הוא היה ממרקר. אני הראתי אז איך אם לוקחים טקסט (חלק מהערך על איינשטיין), ומביאים רק את המילים שמהוות קישורים עדיין מתקבל משהו שאפשר להבין ממנו את עיקר הדברים. ואז גם מתגלים קישורים מיותרים, בדיוק כמו אלה שקרני נתן בדוגמה שלו. eman • שיחה • ♥ 12:56, 6 באפריל 2007 (IDT)
-
-
-
-
- לי הפריע בעבר עודף הקישורים, כל עוד הקישור היה מסומן בקו תחתי (מצאתי את זה מפריע לרצף הקריאה ויוצר דגשים במקומות לא נכונים). מרגע שגיליתי שניתן לבטל את הקו התחתי (ומאוחר יותר זה הפך לברירת המחדל), חדלו להפריע לי הקישורים. מגיסטר 19:54, 7 באפריל 2007 (IDT)
-
-
-
[עריכה] שאלה
אני יודע שקרן ויקימדיה במצב לא טוב מבחינה כלכלית, אך בכל זאת צריך לגבות כסף?
הרי כל הפואנטה של ויקימדיה ומיזמיה היא ליצור ולהפיץ תוכן חופשי. ואני אצטט "ויקימדיה היא איגוד ללא מטרות רווח המספק שירותי מחשוב ורשת (ביניהם ויקיפדיה, ויקימילון, ויקישיתוף, ויקיציטוט, ויקיספר, וויקיטקסט) על מנת ליצור ולהפיץ תוכן חופשי." או איך שרשום: "תארו לעצמכם עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי. זה מה שאנחנו עושים." ללא המשפטים הללו והרעיון שבהם לא היו מקימים את קרן ויקימדיה. האם זה שייך לכל הקרן או רק לויקיפדיה העברית? זה נשמע כמו בדיחה של 1 באפריל. אשמח לקבל תשובה. נדיב 21:59, 5 באפריל 2007 (IDT)
- זו הייתה הלצה של אחד באפריל. Yonidebest Ω Talk 22:01, 5 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] שימוש באותיות עבות, bold בלעז
בערך קבר רחל, כמו בעוד הרבה ערכים, יש ראו גם בו שם הספר מופיע באותיות עבות. האם זה צריך להיות הכלל בכל הערכים, לא צריך להיות כלל, או שיש סיבה מיוחדת לשימוש באותיות עבות בערכים ספציפיים. אני מתנגד לאותיות עבות באופן גורף. יעקב 08:33, 6 באפריל 2007 (IDT)
- אכן, את שם הספר בסעיף "ראו גם" אנחנו נוהגים לכתוב בוויקיפדיה העברית באותיות עבות (bold). נוהג נכון, לטעמי. החלופה תהיה מרכאות, אבל היא פחות עדיפה - כשמדובר בביבליוגרפיה. אלדד • שיחה 08:44, 6 באפריל 2007 (IDT)
- כוונתכם בסעיף לקריאה נוספת. אני מסכים, שם - ורק שם - שם הספר צריך להופיע באותיות מודגשות. חג שמח, ינבושד.
- אכן, כוונתי הייתה: "לקריאה נוספת". אלדד • שיחה 09:18, 6 באפריל 2007 (IDT)
- ויקיפדיה:ביבליוגרפיה - האם מישהו באמת קורא את זה? דניאל צבי 09:20, 6 באפריל 2007 (IDT)
- אולי כדאי לשנות את התבנית של "קישורים חיצוניים" כך ששם המאמר/ספר יהיה מודגש בה. קרני • שיחה • מקטרת השלום 12:25, 6 באפריל 2007 (IDT)
- ויקיפדיה:ביבליוגרפיה - האם מישהו באמת קורא את זה? דניאל צבי 09:20, 6 באפריל 2007 (IDT)
א. אין להגדיש את שם המאמר אלא את שם הספר, כמפורט בויקיפדיה:ביבליוגרפיה. ב. כמדומני שקרני התכוון בעצם לסעיף "לקריאה נוספת", שם, כפי שכבר ציינתי, הדבר כבר מיושם. ג. עכשיו אני כבר משוכנע שהדף ויקיפדיה:ביבליוגרפיה זוכה למעט מאוד מבקרים.
דניאל צבי 18:13, 6 באפריל 2007 (IDT)
- האם יש סיבה שאין נקודה לאחר רישום כל פרטי הפריט הביבליוגרפי? האם זוהי המוסכמה גם בעבודות בכלל, ולא רק בוויקיפדיה? אלדד • שיחה 18:26, 6 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] תחרות הכתיבה קרבה ובאה
אנא ראו בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תחרות הכתיבה/התחרות השלישית את התארגנות הכוחות לקראת ההכרזה הסופית והמסודרת על תחרות הכתיבה השלישית. מי שרוצה להשתתף - בין אם ככותב, כשופט או כמזכיר התחרות, כדאי שיתחיל להכין את עצמו לעניין. אשמח לשמוע על מתנדבים לתפקיד המזכיר כבר עכשיו. Harel • שיחה 15:35, 6 באפריל 2007 (IDT)
- ובכן, אחרי התארגנות מהירה, אני מכריז על פתיחתה הרשמית של התחרות (למעשה, רק השלב הטרומי שלה - גיבוש צוות השיפוט ומזכיר התחרות). ראו שם בדף. עדיין אפשר להציע הצעות לשיפור/שינוי הפורמט או פרטיו, זה הזמן. הפתיחה הרשמית של התחרות (פרסום מסיבי, איסוף מועמדויות) החל מיום העצמאות תשס"ז. Harel • שיחה 12:04, 7 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ערכים מומלצים - פעמיים
האם במועדים מיוחדים ייתכן וערך מומלץ שכבר הופיע בעבר בעמוד הראשי יופיע שוב שוב? לדוגמא - נניח ואחרי עבודה נוספת הערך ישראל במשחקים האולימפיים יהיה מומלץ ויהיה בעוד שלושה חודשיים בעמוד הראשי. האם יהיה אפשר להעלות אותו שוב לעמוד הראשי נניח בזמן האולימפיאדה ב-2008? (או ביום הפתיחה?). זו סתם דוגמא אחת, אני מניח שיש עוד הרבה דוגמאות. מה אתם חושבים? דובב 17:58, 6 באפריל 2007 (IDT).
- לדעתי ברור שכן. כמו מקבצי הערכים לימים מיוחדים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 18:06, 6 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ספירת העומר
מה דעתכם על הוספת מעיין "omer counter" לעמוד הראשי שיראה כל יום כמה ימים לעומר? סתם עומר • שיחה 18:04, 6 באפריל 2007 (IDT)
- מספיק שזה כתוב בתבנית של אירועים בלוח העברי. וגם שם אין צורך דוחק בזה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 18:06, 6 באפריל 2007 (IDT)
- בשנה שעברה נקבע שכותבים זאת, אבל רק בתיבת הלוח העברי. זה כבר כך. – rotemliss – שיחה 18:07, 6 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] המלצה: תוסף FF להצגת עברית תקינה
אני מניח כולם מכירים את הקטע המעצבן הזה שהעברית מופיעה כולה כקוד UTF בשורת הכתובת.. אז מצאתי סוף סוף תוסף ל FF שמסדר את זה. מומלץ! Locationbar²
גבע 00:21, 7 באפריל 2007 (IDT)
- זה חמוד, אבל לא אפקטיבי במיוחד - אי אפשר להעתיק ולהדביק כתובות (כלומר, אפשר, אבל מה שמקבלים הוא לא כתובת תקינה). גדי אלכסנדרוביץ' 00:26, 7 באפריל 2007 (IDT)
- לפני כמה ימים נוצר בmeta דף באשר לבעיות המרכזיות בשימוש במדיה ויקי עם פיירפוקס: m:Firefox bugs affecting MediaWiki. אם יש באגים מציקים במיוחד בשוע"ש אפשר לנסות להעלות אותם שם או בדף השיחה, וייתכן שתועבר בקשה רשמית מקרן ויקימדיה לקרן מוזילה כדי לזרז טיפול בהם. ערן 00:35, 7 באפריל 2007 (IDT)
- כאן לא מדובר בבעיה של פיירפוקס אלא של דפדפנים בכלל. מנגנון התוספים הנהדר של פיירפוקס מקל על ההתמודדות עם בעיות שכאלו, אבל גם הוא לא מושלם. גדי אלכסנדרוביץ' 00:37, 7 באפריל 2007 (IDT)
- למה מה שמקבלים לא כתובת תקינה? האותיות מופיעות בעברית כמו שצריך, גם בהדבקה וגם לפני ההעתקה. גבע 01:19, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אצלי זה עובד היטב, וזה נחמד מאוד. תודה רבה. odedee • שיחה 05:28, 7 באפריל 2007 (IDT)
- הממ. כשאני מעתיק את הכתובת לתוך ויקיפדיה זה עובד, אבל לא כשאני מעתיק לפורום חיצוני של phpBB. אולי הבאג אצלם. גדי אלכסנדרוביץ' 10:16, 7 באפריל 2007 (IDT)
- לפני כמה ימים נוצר בmeta דף באשר לבעיות המרכזיות בשימוש במדיה ויקי עם פיירפוקס: m:Firefox bugs affecting MediaWiki. אם יש באגים מציקים במיוחד בשוע"ש אפשר לנסות להעלות אותם שם או בדף השיחה, וייתכן שתועבר בקשה רשמית מקרן ויקימדיה לקרן מוזילה כדי לזרז טיפול בהם. ערן 00:35, 7 באפריל 2007 (IDT)
- עובד מצויין. תודה רבה, שימושי ביותר. מור שמש 06:01, 7 באפריל 2007 (IDT)
- עוד בעייה: עכשיו למשל הוא מראה את השורה הבאה בתור הכתובת: "http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:מזנון#.D7.94.D7.9E.D7.9C.D7.A6.D7.94:_.D7..." (קיצצתי את הסוף שלה כדי לא להעיק יותר מדי על המזנון). גדי אלכסנדרוביץ' 10:18, 7 באפריל 2007 (IDT)
- זה גם מה שרואים כשיוצרים קישור לפסקה מסויימת בערך, גם בלי התוסף הזה. למשל מייקל לואיס (דוגמן)#הופעותיו בטלוויזיה- כשמצביעים על הקישור, בשורת המצב למטה במקום "הופעותיו בטלוויזיה" כתוב ג'יבריש בסגנון שכתבת. אז הנחתי שזה "נורמלי". מור שמש 13:06, 7 באפריל 2007 (IDT)
האם מישהו מכיר תוסף דומה עבור האינטרנט אקספלורר? השומרוני הטוב • שיחה 16:30, 8 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] החלוקה של תיבות המשתמש בוויקיפדיה האנגלית
דווקא מאוד מאוד טובה, למרות שיש שם המון תיבות בניגוד לכאן (רק על פיצה יש שש תיבות), נראה לי כדאי לאמץ, לא?--אוהד אסטון (שיחה) 05:23, 7 באפריל 2007 (IDT)
- לא. כדאי לכתוב ערכים. odedee • שיחה 05:28, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אני לא חושב שכל מה שצריך לעשות בוויקיפדיה זה לכתוב ערכים או לשכתב, וויקיפדיה היא גם קהילה מעבר לאנציקלופדיה.--אוהד אסטון (שיחה) 06:07, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אוהד, עודדי מדבר כאן מנסיון מר שצברנו במרוצת הזמן. תיבות המשתמש גרמו למריבות נוראיות ולפרישה וחסימה של ויקיפדים מועילים עד שהפכו להיות כמעט טאבו. בדיוק מכיוון שויקיפדיה היא קהילה, וכקהילה היא מאוד עצבנית, שבירה ומשוללת חוש הומור וסובלנות, לא כדאי לעודד בה את תיבות המשתמש. גדי אלכסנדרוביץ' 10:11, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אני יודע שיש הרבה וויכוחים ופרישות, אבל אני בספק אם אלו נגרמו בגלל תיבות משתמש, אולי בגלל וויכוחים על ערכים וכיו"ב. לא יותר--אוהד אסטון (שיחה) 10:27, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אתה בספק, אבל אני לא בספק, ומבקש שתאמין לעודדי ולגדי. דוד שי 11:01, 7 באפריל 2007 (IDT)
- לא. היה ויכוח ארוך ומתיש ביותר שסבב בדיוק סביב מה שחלק מהמשתמשים כתבו בתיבות משתמש שלהם. זה נתון עובדתי שאינו מוטל בשום ספק. אם תתעקש אני אפנה אותך למהומה, אבל למה לפתוח פצעים ישנים? גדי אלכסנדרוביץ' 11:57, 7 באפריל 2007 (IDT)
- כמובן שזה תלוי, בשביל זה יש את פינת התיבות של צ'כלברה. אני מניח שאתה מדבר על מה שחלק מהשמתמשים כתבו בדף המשתמש שלהם, בין אם זה באמצעות תיבת משתמש או סתם בטקסט. אני סבור כי האנשים גרמו לכך ולא תיבות המשתמש, וגם אם אילו לא היו קיימות, היו מוצאים דרך אחרת להגיע לוויכוחים חסרי משמעות.אם יש לך קישור למהומה אשמח לראות.--אוהד אסטון (שיחה) 12:30, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אני יודע שיש הרבה וויכוחים ופרישות, אבל אני בספק אם אלו נגרמו בגלל תיבות משתמש, אולי בגלל וויכוחים על ערכים וכיו"ב. לא יותר--אוהד אסטון (שיחה) 10:27, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אוהד, עודדי מדבר כאן מנסיון מר שצברנו במרוצת הזמן. תיבות המשתמש גרמו למריבות נוראיות ולפרישה וחסימה של ויקיפדים מועילים עד שהפכו להיות כמעט טאבו. בדיוק מכיוון שויקיפדיה היא קהילה, וכקהילה היא מאוד עצבנית, שבירה ומשוללת חוש הומור וסובלנות, לא כדאי לעודד בה את תיבות המשתמש. גדי אלכסנדרוביץ' 10:11, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אני לא חושב שכל מה שצריך לעשות בוויקיפדיה זה לכתוב ערכים או לשכתב, וויקיפדיה היא גם קהילה מעבר לאנציקלופדיה.--אוהד אסטון (שיחה) 06:07, 7 באפריל 2007 (IDT)
- למרות שאני לא מסכים עם כל הדברים כאן, החלטתי לרדת מהעניין לאור בקשתכם.--אוהד אסטון (שיחה) 12:51, 7 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] תנאי לערך מומלץ - מקורות ואסמכתאות
ככלל, רצוי מאוד שבכל ערך יהיו הפניות למקורות (references) עליהם הסתמך הכותב, קל וחומר כשמדובר בערכים מומלצים. אני מציע אפוא כי בחירת ערך למומלץ תיעשה, בין היתר, בתנאי שהוא כולל אסמכתאות ומקורות מהימנים, שאינם בעצמם ערכים בוויקיפדיה. בברכה, שמחה 16:03, 7 באפריל 2007 (IDT)
- הקריטריון הזה מופיע בין הקריטריונים להמלצה מקדמת דנא (שזה סוף 2004, כידוע). עוזי ו. 21:09, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אומנם כתוב "עליו להיות מדויק מבחינה עובדתית ולכלול הפניות למקורות חיצוניים המאששים את נכונות העובדות הכתובות בו", אך כנראה שהתנאי אינו מודגש מספיק. הראייה - רוב הערכים המומלצים אינם כוללים הפניות ואסמכתאות. שמחה 21:24, 7 באפריל 2007 (IDT)
מבדיקה ראשונית, ערכים כמו מצעד צה"ל והארגון היהודי הלוחם אינם כוללים סימוכין או הפניות בכלל. Odonian 21:33, 7 באפריל 2007 (IDT)
- איני שותף להערה הצינית של המתעתק ("לשים תבנית מקור על כל משפט") וגם איני אוהב להשבית שמחות. אך סקירת הערכים המומלצים של החודש הנוכחי בלבד, אפריל 2007, מעלה כי אף אחד מהם אינו כולל הפניות ואסמכתאות כנדרש. אפשר ורצוי לתקן זאת. בברכה, שמחה 21:46, 7 באפריל 2007 (IDT)
- לפעמים יש אסמכתאות בקישורים החיצוניים שמופיעים ככללי ולא כאסמכתא לטענה מסוימת. בכל מקרה, פעם הסטנדרטים לכתיבת מומלצים היו שונים וזה די חסר טעם להתחיל בשלילת המלצות מהרבה מומלצים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:54, 7 באפריל 2007 (IDT)
- יש להבחין בין "מקורות" לבין "לקריאה נוספת" לבין "קישורים חיצוניים". כמוך איני רוצה להשבית שמחה, אך מציע כי נקפיד יותר להבא. בברכה, שמחה 06:16, 8 באפריל 2007 (IDT)
- לפעמים יש אסמכתאות בקישורים החיצוניים שמופיעים ככללי ולא כאסמכתא לטענה מסוימת. בכל מקרה, פעם הסטנדרטים לכתיבת מומלצים היו שונים וזה די חסר טעם להתחיל בשלילת המלצות מהרבה מומלצים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:54, 7 באפריל 2007 (IDT)
יש דף עם מדיניות סימוכין ומקורות? כי לא ברורה לי המדיניות. האם צריך סימוכין לכל שורה? בכל מקרה, לדעתי לא ראוי שדפים ללא סימוכין בכלל ישארו מומלצים, למרות כמה שזה מבאס, וזה באמת מבאס. אולי אפשר לפתוח אסם לשיפור מומלצים ישנים ולא ראויים. Odonian 16:16, 8 באפריל 2007 (IDT)
- השיטה הזו נהוגה בוויקיפדיה באנגלית, שבה עשוי להיות כתוב למשל "סר[1] וינסטון צ'רצ'יל[2] (30 בנובמבר 1874 - 4 בינואר 1965[3]), מדינאי[4], סופר[5] והיסטוריון[6] בריטי. כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940 - 1945[7] ובשנים 1951 - 1955[8]". אסור לנו להגיע למצב שמתווספים מקורות על כל דבר, אלא רק על דברים שיש סיכוי ריאלי שאנשים יגידו לעצמם "אני רוצה לראות סימוכין". צהוב עולה 13:25, 10 באפריל 2007 (IDT)
- ציטטות מצריכות אסמכתא בסופן בכל מקרה. אשר לשאר, אפשר להסתפק ברשימת מקורות בסוף הערך, ולהבחין בינה לבין "לקריאה נוספת". בברכה, שמחה 06:30, 12 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] הוספת שם הערך באנגלית כחלק מהפתיח - המשך
דוגמה אחת היום (מוחמד א-תקי) הבהירה לי מדוע יש ויקיפדים המתעקשים להוסיף את שם הערך גם באנגלית. הנימוק הוא שבכתיב מלא לא ניתן לדעת כיצד להגות נכון את השם בעוד שאם מוסיפים את השם מתועתק לאנגלית מקבלים הגיה נכונה יותר. אני רוצה להזכיר לכולם שיש אפשרות לנקד מילים בוויקיפדיה ואז נקבל צורת הגיה מדויקת יותר משנוכל לקבל זאת באמצעות אותיות לטיניות. וכמובן כשמדובר על שם כמו מוחמד, השפה האנגלית שאין בה חית בכלל לא מסוגלת בכלל להעביר את ההגיה הנכונה. דרך אגב, יש לא מעט מקרים בהם לא ניתן בכלל לתעתק לעברית בצורה מדויקת כיצד הוגים שם מסוים. עברית איננה IPA ולכן כל שנוכל לעשות זה רק להתקרב אל המקור. להוסיף גם את צורת ההגייה האנגלית זה רק להגדיל את הבלבול. המקרה היחיד לדעתי שבו יש הגיון לתת את התעתיק לאנגלית הוא אם שם הערך מקורו באנגלית. אביהו • שיחה 19:39, 7 באפריל 2007 (IDT)
- במקרה שציינת - אתה צודק. אבל יש להוסיף שמוטב (sic) לציין את כתיב השם בשפת המקור באופן כללי. ומה בעניין מונחים? למשל "תיעוש (industrialisation)"? מארק ברלין 19:42, 7 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ויקיפדיה בגלגל"צ
הרגע שמעתי בגלגל"צ את מרגלית צנעני, במסגרת ג'ינגל לקידום הגאווה הישראלית (?), אומרת "כבר חיפשת בגוגל מסעדה ברומא, כבר קראת בויקיפדיה על חייה של נינט..." משעשע, לא? רונן א. קידר 21:01, 7 באפריל 2007 (IDT)
- ...וגם ב"ידיעות אחרונות" - ירון פריד כותב בעניין חזרת (המוסף לחג, עמ' 29): "ותודה לוויקיפדיה, ההגדה האמיתית בת ימינו" חובבשירה 10:51, 8 באפריל 2007 (IDT)
- מאוד משעשע. פרסומת שיורה לעצמה ברגל: מסופקני אם היא תדע בעצמה לענות על השאלות שהיא שואלת שם לגבי "גדולי האומה". עמית 10:53, 8 באפריל 2007 (IDT)
- בדרך למפגש ויקיפדיה, ראיתי פרסומת לחיפוש סלולרי של המילה "רכילות", והתוצאה הראשונה היתה ויקיפדיה כמובן. דוד 00:30, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] זכאות לערך לחיילים - עיטורים וצל"שים
בדיון שהיה בנוגע לקריטריונים לחללי צה"ל, התפתח דיון על כך שיש בעייתיות גדולה מאד עם קביעת רף אוטומטי לזכאות לערך בשל עיטורים וצל"שים כאשר אדם נהרג, אך בלי רף כזה, כאשר אותו אדם חי (בהנחה שאין קשר ישיר בין המוות לעיטור). אחת הטענות (שלי לפחות) הייתה שאם לאדם היה עיטור בשלב כלשהו בחייו, לא ייתכן שנקבע כלל שקובע שרק אם הוא מת הוא יהיה זכאי לערך פתאום באופן אוטומטי (כי כרגע הכלל האוטומטי של העיטורים וזכאות הוא רק לחללי צה"ל).
לכן, הדיון המקדים צריך להיות - מתי חייל יקבל זכאות אוטומטית לערך בגלל עיטור/צל"ש ומאיזה "גובה" צל"ש/עיטור זה מתחיל להיות אוטומטי.
יש 4 אפשרויות עיקריות - לקביעת מדיניות זכאות לערך לפי עיטורים/צל"שים:
- כל חייל שמקבל במינימום צל"ש/עיטור X יהיה זכאי לערך בויקיפדיה (ללא קשר לשאלה האם הוא חי או מת).
- אין זכאות אוטומטית בגלל הענקת צל"ש או עיטור.
- כן תהייה זכאות ספציפית רק לחללים, אך רק במידה ויש קשר ישיר בין המוות לבין העיטור (ואז לרוב מדובר על הקרבה עצמית הירואית).
- כן תהייה זכאות ספציפית רק לחללים, גם אם אין קשר בין העיטור לבין המוות (לדוגמא - הוא נהרג בתאונת דרכים בדרך ללחימה בשטחים שנתיים אחרי שקיבל את העיטור על פעולה אחרת שעשה).
בכל האמור אין לפגוע בכתיבת ערכים למי שיש או אין עיטורים/צל"שים והם זכאים לערך בכל מקרה - הדיון הוא רק על זכאות אוטומטית (כמו "שני ספרים").
הדיון השני הוא על המינימום הנדרש - האם זה צל"ש רמטכ"ל? עיטור המופת? דרגה אחרת?
אשמח לשמוע דעות בעניין. בברכה, דובב 21:26, 7 באפריל 2007 (IDT).
- לדעתי אין להעניק זכאות אוטומטית לכתיבת ערך על כל חייל שקיבל עיטור/צל"ש, לא משנה אם הוא חי או מת. אלפי חיילים קיבלו עיטורים וצל"שים, מרביתם, בראייתי, אינם זכאים לערך. כך שאני תומכת באפשרות 2. אליזבט •• שיחה 21:49, 7 באפריל 2007 (IDT)
-
- אין דבר כזה אצלנו, "זכאות אוטומטית לערך", גם על מוצרט אפשר לפתוח הצבעת מחיקה, ואם הערך עליו כתוב בצורה חסרת תקנה יהיה מי שימחק אותו במחיקה מהירה. כלומר, מה שאתה אומר הוא הפוך - אתה מחפש תנאים להצדקת מחיקה מהירה אוטומטית של ערך על חייל, אלא אם יעמוד ב"תנאי הזכאות האוטומטית". אני כמובן מתנגד, יש הרבה פוליטיקה מאחורי העיטורים, לא כל מי שעוטר ראוי לכך, ולא כל מי שלא עוטר, אינו זכאי לכך, ולערך. יחסיות האמת 21:49, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אנא קרא שוב את מה שכתבתי ותתקן את התגובה שלך - לא ברור מאיפה הגעת לאן שהגעת בתגובה שלך. האם בכלל קראת את מה שכתבתי? כמו כן, שים לב שיש הבדל בין זכאות לבין מחיקה. אם מישהו יכתוב ערך שכל תוכנו יהיה: "מוצרט היה איש ואז הוא מת", הערך ימחק בלי קשר לשאלה האם מוצרט יהיה זכאי לערך והאם לא.דובב 21:56, 7 באפריל 2007 (IDT).
- אין דבר כזה אצלנו, "זכאות אוטומטית לערך", גם על מוצרט אפשר לפתוח הצבעת מחיקה, ואם הערך עליו כתוב בצורה חסרת תקנה יהיה מי שימחק אותו במחיקה מהירה. כלומר, מה שאתה אומר הוא הפוך - אתה מחפש תנאים להצדקת מחיקה מהירה אוטומטית של ערך על חייל, אלא אם יעמוד ב"תנאי הזכאות האוטומטית". אני כמובן מתנגד, יש הרבה פוליטיקה מאחורי העיטורים, לא כל מי שעוטר ראוי לכך, ולא כל מי שלא עוטר, אינו זכאי לכך, ולערך. יחסיות האמת 21:49, 7 באפריל 2007 (IDT)
יש כבר דיון בשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים על חללי צה"ל. למה לפצל? המשיכו שם. השקמיסט 21:54, 7 באפריל 2007 (IDT)
- הדיון הוא לא על חללי צה"ל - מדובר בדיון כללי הרבה יותר. מתי חייל זכאי לערך ומתי לא. לא ראוי שדיון שקובע מדיניות לזכאות של כל חיילי צה"ל באשר הם יהיה בתוך עמוד שספק כמה אנשים נכנסים אליו.דובב 21:56, 7 באפריל 2007 (IDT).
- זה פשוט: המציאות מראה שבדרך כלל אין ויכוח על ערכים על אנשי צבא שעודם בחיים. מי שטורחים לכתוב עליו ערך בעודו בחיים הוא בדרך כלל באמת "פיגורה". עובדה: לא באים ופותחים פה ערכים על סרן פלוני אלמוני המשרת במקרפ"ר. אך כשחלילה נהרג אדם כזה, פתאום מופיע עליו ערך. ככה זה. וחבל. odedee • שיחה 22:03, 7 באפריל 2007 (IDT)
- זה נכון, אבל יש בעייתיות בכך שקבעו מדיניות שמעניקה זכאות אוטומטית לכל אדם שיש לו צל"ש אלוף ומעלה רק אם הוא מת - ופה מתחילה הבעייה. בגלל זה חשוב לקבוע מדיניות כללית יותר - או לא לקבוע מדיניות בכלל - אי אפשר להחליט שאדם זכאי לערך רק בגלל שהוא מת. דובב 22:06, 7 באפריל 2007 (IDT).
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -
-
- אני חושב שהדיון הזה הוא טעות ביסודו. יש לקיים דיון כללי על הקירטריונים המזכים חייל/קצין בצה"ל לערך. שם שאלת העיטור תהייה רלוונטית. זו שגיאה בעיני לדון בשאלה זו ללא ההקשר הרחב יותר. הדבר כן נחוץ בערכי חללי צה"ל שכן לטעמי אירועי הימים האחרונים הראו שלא ניתן לחכות עוד ויש להגדיר קריטריונים, גם בהעדר מדיניות ברורה לחיילים בכלל.
- אני מציע לקטוע את הדיו הזה, לגבש מדיניות רחבה ומקיפה יותר ולדון בשאלת העיטורים כחלק ממנה.
- לשאלת משמעות העיטורים והצל"שים ראו דברי בשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים על חללי צה"ל. לדעתי, אם אפשר לכתוב ערך אנציקלופדי בעל תוכן על מעוטר צה"ל, חי או מת, זה ערך לגיטימי. הרף בעיני הוא צל"ש הרמטכ"ל (נימקתי כבר בשיחה לעיל). בברכה, --אורי • שיחה 22:07, 7 באפריל 2007 (IDT)
- אתה יודע איפה הבעיה? שהרי רוב הסיכויים שלא יפתח עכשיו דיון כללי כזה (שזה דיון חשוב מאד, אך גם רחב מאד), או שיפתח דיון ויגרר זמן רב בלי תוצאות - ומה שנוצרה בנתיים זו מדיניות מאד בעייתית שקובעת את הזכאות לערך רק לפני השאלה האם אותו אדם חי או מת. ראוי לעת עתה להוריד את הקריטריון של העיטור כזכאות אוטומטית מחללים בלבד - וכאשר יפתח דיון כללי יותר בנושא, זה יהיה חלק מהשאלה.
- זאת הבעייה שמתוך אמצע דיון פתאום זה הועבר לדף עצמאי וכבר נהייה מדיניות, עוד לפני שהבנו את הבעייתיות הגדולה בזה. אבקש שתמחק את הקריטריון לעת עתה, עד אשר יהיה דיון רחב יותר בנושא. בברכה, דובב 22:16, 7 באפריל 2007 (IDT).
- דובב שלום, אינני חושב שעלינו לקיים דו שיח, אלא רב שיח, אז בוא ניתן לאחרים להתבטא מעט. אציין רק שהדף שם עדיין אינו "מדיניות" ומתנהל עליו דיון בדף השיחה שלו ושנית, על אף שאני יזמתי את הנוהל וניסחתי אותו, כפי שהוא כרגע, הוא אינו "שלי" ולא צריך לבקש ממני לשנותו. בשלב בו היה כאן הדיון והנוהל המוצע זכה לתמיכה לא הועלו הסתייגויות משמעותיות לסעיף זה ולכן כך הוא הועבר (ולא על ידי ולא ביוזמתי). כעת יש לדבר עליו בדף השיחה, אינני רואה רשימת ערכים הממתינה לנצל את הפרצה ולהיכנס למרחב העריכים בטרם נבטל את הסעיף השערורייתי, אז לא צריך להילחץ ולנסות לסגור דברים בדיונים מצומצמים וקצרים. לעניין הסיכויים שדיו שכזה יתקיים - נסח הצעה ופתח דיון, כך תבטיח 100% סיכוי שהוא יפתח. בברכה, --אורי • שיחה 22:51, 7 באפריל 2007 (IDT)
- הי אורי. אין לי את הרצון או את המשאבים בשביל להתחיל דיון כללי על הנושא: "חיילי צה"ל - לאן?". לי יש בעייה כרגע (וזה גם המקסימום שאני יכול לטפל בו בימים אלה) עם המדיניות הספציפית הזאת. אם אתה טוען שזו עדיין לא מדיניות אז אין לי בעייה איתה, כל עוד ברור לכל, שבאופן הניסוח שלה כרגע, היא בהחלט בעייתית ונותנת עדיפות לא ברורה לחיילים על הבסיס האם הם מתים או חיים, דבר בעייתי מאד. בברכה, דובב 22:57, 7 באפריל 2007 (IDT).
- שלו, זה בסדר, לכל אחד יש את המשאבים שלו. כתבתי שזו עדיין אינה מדיניות כי היא מתגבשת כרגע, אבל בסיום דיונים אלו, בעוד מספר ימים, היא תהייה מוסכמת, כך אני מבין את התהליך. אני חושב שיש כאן על מה לדבר, ואינני מסכים שזו בעיה משמעותית ומבקש להיות מובן כהלכה. בהעדר נכונות לפתוח דיון רחב יותר, אני מציע שנחזור לשיחה בדף המדיניות. בברכה, --אורי • שיחה 01:03, 8 באפריל 2007 (IDT)
- הי אורי. אין לי את הרצון או את המשאבים בשביל להתחיל דיון כללי על הנושא: "חיילי צה"ל - לאן?". לי יש בעייה כרגע (וזה גם המקסימום שאני יכול לטפל בו בימים אלה) עם המדיניות הספציפית הזאת. אם אתה טוען שזו עדיין לא מדיניות אז אין לי בעייה איתה, כל עוד ברור לכל, שבאופן הניסוח שלה כרגע, היא בהחלט בעייתית ונותנת עדיפות לא ברורה לחיילים על הבסיס האם הם מתים או חיים, דבר בעייתי מאד. בברכה, דובב 22:57, 7 באפריל 2007 (IDT).
- דובב שלום, אינני חושב שעלינו לקיים דו שיח, אלא רב שיח, אז בוא ניתן לאחרים להתבטא מעט. אציין רק שהדף שם עדיין אינו "מדיניות" ומתנהל עליו דיון בדף השיחה שלו ושנית, על אף שאני יזמתי את הנוהל וניסחתי אותו, כפי שהוא כרגע, הוא אינו "שלי" ולא צריך לבקש ממני לשנותו. בשלב בו היה כאן הדיון והנוהל המוצע זכה לתמיכה לא הועלו הסתייגויות משמעותיות לסעיף זה ולכן כך הוא הועבר (ולא על ידי ולא ביוזמתי). כעת יש לדבר עליו בדף השיחה, אינני רואה רשימת ערכים הממתינה לנצל את הפרצה ולהיכנס למרחב העריכים בטרם נבטל את הסעיף השערורייתי, אז לא צריך להילחץ ולנסות לסגור דברים בדיונים מצומצמים וקצרים. לעניין הסיכויים שדיו שכזה יתקיים - נסח הצעה ופתח דיון, כך תבטיח 100% סיכוי שהוא יפתח. בברכה, --אורי • שיחה 22:51, 7 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מחיקה מהירה
האם ערך כמו רוברט לוין מתאים למחיקה מהירה? הוא דומה לסעיף 4 בויקיפדיה:מדיניות המחיקה#דפים שיימחקו במחיקה מהירה, אבל לא בדיוק. המתעתק • שיחה 21:43, 7 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] צ'ארלס, וויליאם והארי גם
הועבר לדף שיחה: צ'ארלס הנסיך מוויילס
[עריכה] טעות בשם ערך מומלץ
בפורטל ערכים מומלים רשום "נדידת הציפורים" במקום "נדידת עופות", על אף שהשם שונה כבר. מישהו יכול לתקן את זה? כוס מים 11:08, 8 באפריל 2007 (IDT)
- תוקן. חג שמח, ינבושד 11:11, 8 באפריל 2007 (IDT).
[עריכה] סדרה מיותרת
בתחתית הערך אן בנקרופט, למשל, מופיעה תבנית:סדרה "זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר", שבה מוצגת זכייתה של אן בנקרופט, יחד עם הזוכה שנה לפניה והזוכה שנה לאחריה. בעיני זו סדרה משונה. להבדיל מסדרה של נשיאים, אפיפיורים או רמטכ"לים, שבהם כל אדם בסדרה מחליף את קודמו, ולכן זו סדרה, במקרה של זוכי פרס אוסקר (ופרסים אחרים), אין כהונה בתפקיד הזוכה, והזוכה בשנה מסוימת אינו מחליף את זה שזכה שנה קודם לכן - כל אחד מהם זכה בפני עצמו. אני מציע לבטל את תבנית:סדרה לזוכי פרסים. דוד שי 12:01, 8 באפריל 2007 (IDT)
- הרבה אנשים אינם מתמצאים בוויקיפדיה ולא יודעים להגיע לקטגוריות ורשימות. התבנית יכולה לשמש קוראים שרוצים לבדוק מי הם הזוכים לאורך השנים. דניאל ב. 12:10, 8 באפריל 2007 (IDT)
- צריך להקפיד, עם זאת, שתישאר רשימה כרונולוגית (כמו זוכי פרסי נובל למשל), כדי לא לאבד את המידע הזה. קטגוריה אינה מספקת לצורך זה (אם כי אפשר להשתמש בדף הקטגוריה כדי לרכז את הרשימה הכרונולוגית, או כל רשימה שהיא בעלת ערך לאותו נושא). ערןב 12:36, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים שזה מיותר, ואמרתי את זה גם על הצבעת המחיקה של תבנית זוכי האוסקר. זה מידע שלא רלבנטי לערך עצמו. ורשימה כרונולוגית אפשר למצוא בכל הערכים של טקסי האוסקר. מור שמש 13:58, 8 באפריל 2007 (IDT)
- מסכים לגמרי. בנוסף, אני לא רואה בפרס האוסקר כ"כ חשוב שהוא יעצב לנו את הערכים. Godfather ♣ שיחה ♣ 14:24, 8 באפריל 2007 (IDT)
כמו שדוד שי תמיד אומר, לכו לכתוב ערכים. Yonidebest Ω Talk 14:02, 8 באפריל 2007 (IDT)
- מה שבטוח, סדרת זוכי האוסקר היא סדרה (מתמטיקה) מתבדרת. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:49, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] שעשוע לחג
באחד הערכים שמצאנו לנכון לכתוב, על מקבץ של פצצות תאורה, נאמר כך: "תאוריות רבות התפתחו סביב מקרה זה. תאוריה רווחת ... היא שהעצמים שנצפו הם כלי טיס של חוצנים. תאוריה נוספת היא ש(מדובר ב)מטוס ביון של ארצות הברית... שאלות רבות הועלו כאשר הוצע הסבר זה, כמו מדוע אחד ממטוסי הביון הסודיים והחשובים ביותר ירחף מעל עיר גדולה עם אורות וכו'". כמאמרו המפורש של שרלוק הולמס - לאחר שהוצאת מכלל חשבון את הבלתי סביר, הרי מה שנותר, בלתי אפשרי ככל שיהיה, הוא האמת. עוזי ו. 17:17, 8 באפריל 2007 (IDT)
- E.T. phone home! בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:35, 9 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ערכי שחקני כדורגל ובתי ספר
כיום מתקיימות שלוש הצבעות מחיקה לגבי ערכי שחקני כדורגל בליגת העל שלנו. (ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:טלאס שוט, ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:אמיר חלבי ו-ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:עשהאל בן שבת). נראה כי ההצבעות הללו עומדות להסתיים בתוצאת "הוחלט למחוק", ואני מוחה כי:
- לדעתי יהיה מיותר לברור בערכי קבוצות הכדורגל על איזה שחקן יש לכתוב ערך ועל איזה לא, זה יהיה מאמץ שווא.
- אם מחליטים לכתוב ערך על כל בית ספר ואולנפה, אין שום סיבה בעולם לא להשאיר את הערכים על שחקני קבוצות הכדורגל. אני לא מוצא אף טענה הגיונית שיכולה להסביר למה להשאיר את אלה ולמחוק את אלה. שניהם משניים בדיוק באותו מידה, ויש לי הרגשה ששחקני הכדורגל יותר מוכרים.
- כפי שאמרתי קודם, שחקני כדורגל הם אישים, סלבריטאים ואנשים מוכרים, ויש להם אזכורים בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, לכן סביר יותר שאנשים יחפשו עליהם מידע מאשר מידע על בתי ספר שהם בחיים לא שמעו עליהם, וכנראה גם לעולם לא ישמעו לולא ויקיפדיה. מהי חשיבותם הגדולה של בתי הספר? רק מי שעובד בהם או נמצא בסביבתם אכפת לו מהם (וגם לא בטוח...), ורק אותם זה יעניין לקרוא את הערך על בית הספר. אולי גם נפתח ערך על כל גן ילדים, על כל מכללה שהיא (גם כשמדובר בפרסומת), על כל מתנ"ס ועל כל תחנת משטרה ומכבי אש שיש בארץ ובעולם?
בקיצור, יש להחליט: להשאיר את בתי הספר בוויקיפדיה? להשאיר את שחקני הכדורגל פה? למחוק את שניהם? להשאיר רק אחד מהם? בברכה, תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 17:42, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אין קשר בין הצבעת מחיקה אחת בה הוחלט להשאיר ערך על בית ספר לא מוכר לבין מדיניות ויקיפדיה בנוגע לערכים העוסקים בבתי ספר. pacman • שיחה 17:56, 8 באפריל 2007 (IDT)
- ואין צורך בערכים על אישים שכל ייחודם הוא שבמהלך הקריירה שלהם ביצעו את עבודתם לזמן מועט של כמה עשרות דקות. בנוסף, למה לדעתך "יהיה מיותר לברור בערכי קבוצות הכדורגל על איזה שחקן יש לכתוב ערך ועל איזה לא, זה יהיה מאמץ שווא..."? זה נימוק מאוד מוזר, הלא ברירה בין העיקר לטפל היא תמצית עבודתנו כאן. pacman • שיחה 17:58, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אין כל סיבה להשאיר ערך שטותי מפני שיש ערך שטותי אחר... נטע 18:01, 8 באפריל 2007 (IDT)
- לדעתי זה יהיה מיותר לברור כי אי אפשר לדעת איזה ערך יקבלו הוויקיפדים ואיזה לא, יש לקבוע גבולות ברורים בעניין. ומה עם ערכי בתי הספר? הדיון בפסקה מתקיים גם על זה... תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 19:01, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אני חושב שיש להבחין בין השניים. אבל לגבי כל אחד מהם, לדעתי בכל אופן, הסיפור די פשוט. לגבי בתי ספר - ברור שבתי ספר כמו גימנסיה הרצליה, כדורי או בליך הם בעלי חשיבות היסטורית או שיש לגביהם מידע בעל עניין. לעומתם, בתי ספר כמו בית ספר הדר ברמת השרון, לא מעניינים, קרוב לוודאי, אלא את מי שלמד בהם (ובהם הח"מ - גילוי נאות), ולכן מיותר להוסיף עליהם ערך. לגבי כדורגלנים, אני חושב, והבעתי עמדה זאת גם בהצבעות המחיקה, שכל כדורגלן פעיל, בעבר או בהווה, בליגת העל זכאי לערך. השחקנים שהועלו להצבעת מחיקה שיחקו דקות בודדות (אם בכלל) בליגת העל, ולכן אינם מהווים, לדעתי "כדורגלנים פעילים בליגת העל", ולכן מוטב שיימחקו, וייתכן ויחזרו בעתיד, כשיהיו רלוונטיים. אם כל כדורגלן ששיחק כמה דקות יקבל ערך, נצטרך להוסיף ערכים גם על כל סטודנט למשחק שהשתתף כניצב בסרט או על כל חייל שיצא לקורס קצינים, כי יש לו פוטנציאל להיות רמטכ"ל יום אחד. עידו 20:00, 8 באפריל 2007 (IDT)
- למה כמות האנשים שמתעניינים במידע מסויים הוא קרטריון להשארתו או מחיקתו של ערך מאנציקלופדיה? Liransh 21:33, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אתה צודק, כמות האנשים היא לא המדד, אבל השאלה היא כמה מידע בעל ערך אנציקלופדי תצליח לגרד. מה תכתוב על בית הספר - את רשימת המורים למלאכה לאורך השנים? איזה מאבק ניהלה מועצת התלמידים למען הפסקה פעילה ב-1974? או על הכדורגלן המתחיל - ששיחק 12 דקות בגביע הטוטו ומסר פס מוצלח? שנקע את הרגל באימון? זה, כמובן, לא מדע מדוייק. השאלה בשורה התחתונה הוא מה הערך של המידע שנמסר. ברור לגמרי שבן סהר, למשל, זכאי לערך, אפילו שהוא שיחק במעט מאוד משחקים רשמיים, אבל עשהאל בן שבת, עם כל הכבוד, יצטרך לעשות קצת יותר כדי שיהיה מידע בעל ערך לכתוב עליו עידו 21:57, 8 באפריל 2007 (IDT)
- הסכמנו שכמות האנשים לא מהווה שום מדד. מצויין :-). הלאה, מכיוון שיש אנשים שימצאו עניין בערך עשהאל בן שבת (ויתכן שחלקם יוכלו להרחיבו לערך מוצלח יותר), הרי שיש תועלת (גם אם מזערית) בקיומו של הערך. איזה נזק יש בקיומו של הערך? Liransh 22:02, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אתה צודק, כמות האנשים היא לא המדד, אבל השאלה היא כמה מידע בעל ערך אנציקלופדי תצליח לגרד. מה תכתוב על בית הספר - את רשימת המורים למלאכה לאורך השנים? איזה מאבק ניהלה מועצת התלמידים למען הפסקה פעילה ב-1974? או על הכדורגלן המתחיל - ששיחק 12 דקות בגביע הטוטו ומסר פס מוצלח? שנקע את הרגל באימון? זה, כמובן, לא מדע מדוייק. השאלה בשורה התחתונה הוא מה הערך של המידע שנמסר. ברור לגמרי שבן סהר, למשל, זכאי לערך, אפילו שהוא שיחק במעט מאוד משחקים רשמיים, אבל עשהאל בן שבת, עם כל הכבוד, יצטרך לעשות קצת יותר כדי שיהיה מידע בעל ערך לכתוב עליו עידו 21:57, 8 באפריל 2007 (IDT)
- למה כמות האנשים שמתעניינים במידע מסויים הוא קרטריון להשארתו או מחיקתו של ערך מאנציקלופדיה? Liransh 21:33, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אני חושב שיש להבחין בין השניים. אבל לגבי כל אחד מהם, לדעתי בכל אופן, הסיפור די פשוט. לגבי בתי ספר - ברור שבתי ספר כמו גימנסיה הרצליה, כדורי או בליך הם בעלי חשיבות היסטורית או שיש לגביהם מידע בעל עניין. לעומתם, בתי ספר כמו בית ספר הדר ברמת השרון, לא מעניינים, קרוב לוודאי, אלא את מי שלמד בהם (ובהם הח"מ - גילוי נאות), ולכן מיותר להוסיף עליהם ערך. לגבי כדורגלנים, אני חושב, והבעתי עמדה זאת גם בהצבעות המחיקה, שכל כדורגלן פעיל, בעבר או בהווה, בליגת העל זכאי לערך. השחקנים שהועלו להצבעת מחיקה שיחקו דקות בודדות (אם בכלל) בליגת העל, ולכן אינם מהווים, לדעתי "כדורגלנים פעילים בליגת העל", ולכן מוטב שיימחקו, וייתכן ויחזרו בעתיד, כשיהיו רלוונטיים. אם כל כדורגלן ששיחק כמה דקות יקבל ערך, נצטרך להוסיף ערכים גם על כל סטודנט למשחק שהשתתף כניצב בסרט או על כל חייל שיצא לקורס קצינים, כי יש לו פוטנציאל להיות רמטכ"ל יום אחד. עידו 20:00, 8 באפריל 2007 (IDT)
- לדעתי זה יהיה מיותר לברור כי אי אפשר לדעת איזה ערך יקבלו הוויקיפדים ואיזה לא, יש לקבוע גבולות ברורים בעניין. ומה עם ערכי בתי הספר? הדיון בפסקה מתקיים גם על זה... תומר ~ הצטרפו למתקפת האיכות בנושא מזון 19:01, 8 באפריל 2007 (IDT)
בבואנו לגשת לנושא שכזה, קודם כל יש לברר האם ישנה, ואם כן, מהי המדיניות הנוהגת שנאכפת בפועל ע"י המפעילים. האם ערכי בתי ספר ושחקני כדורגל נמחקים כיום במחיקה מהירה? לכאורה קיומם של ערכים כאלה וקיום הצבעות מחיקה בעניינם אומר שלא, אבל כידוע מתבצעות אלפי מחיקות מהירות בחודש. אז כדאי לברר קודם עם המפעילים מה המדיניות הקיימת. יחסיות האמת 05:02, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ערך על בי"ס לא מוכר הנכתב בצורה נאותה אינו נמחק במחיקה מהירה אלא מקבל על פי רוב תבנית חשיבות, שלכך בדיוק נועדה. לעומת זאת, אני שוקל במלוא הרצינות להתחיל למחוק במחיקה אולטרה-מהירה כל דיון נוסף שנפתח בנושא ויקיפדיה:גבולות, שהרי הנושא נטחן כבר עד לזרא מכל זווית והיבט אפשריים. מגיסטר 15:20, 9 באפריל 2007 (IDT)
-
- רק עוד אנקדוטה קטנה, ברשותך.
- מה שמעניין, שהנימוק העיקרי שנמצא לזכות הערך על האולפנא, שכנראה יישאר, היה זה: היא בוודאי חשובה בהרבה מכל מיני שחקני טלויזיה ושחקני כדורגל שכל חשיבותם הוא עקב היותם "מהטלויזיה" ( אני משמיט כאן טיעונים כמו: "זו אולפנא חשובה ולא משנית כלל, בין השאר עקב היותה בפריפריה.", "חבל למחוק. זה יכול להיות חשוב לאנשים מסויימים (בעיקר כאלה מהאולפנא).", או: "יש בויקיפדיה מאות ערכים מיותרים. כל זמן שלא התקבלה החלטה למחוק את כולם או לאחד אותם עם אחרים אין טעם למחוק דווקא דף זה ...", מסיבות מובנות.)
- מסתבר שיש לפנינו מלחמת הכדורגלנים באולפנות. אלה טוענים שהיות האחרים מיותרים מצדיקה את קיומם ואלה מנגד מעלים תהיות לגבי נחיצותם של הקודמים ומנסים לגבש מדיניות גורפת שתאשר את נחיצות ערכיהם. ואני אומר שיש למחוק את אלה ואת אלה, ובא לציון גואל. יוסאריאן • שיחה 15:40, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] הצעה גנרית בנוגע למדיניות החסימה
מדי פעם נרשמים לוויקיפדיה משתמשים שכל תפקידם הוא להעלות ערך פרסומתי. במקרים רבים שם המשתמש שלהם זהה, או כמעט זהה (עם הבדלים טכניים, כמו כתב עברי/לטיני) לשם הערך הפרסומתי שהם מתעקשים להעלות או לאתר שהם מתעקשים להוסיף בקישורים חיצוניים. לדוגמא: משתמש:Meno, משתמש:Chool. במקרים כאלה אני מציע לחסום לצמיתות משתמשים כאלה. למעשה ניתן לחסום לצמיתות כל משתמש שאין לו תרומות אחרות מלבד פרסומות והוא לא מגיב לדף השיחה שלו, אבל במקרה של שמות משתמש המעידים על המוצר (אתר, שירות וכד') שהם מפרסמים החסימה לצמיתות היא רלוונטית ביותר. אנתרופוס 19:30, 8 באפריל 2007 (IDT)
- זה כבר מתבצע. odedee • שיחה 21:36, 8 באפריל 2007 (IDT)
- לא רואים, בנתיים ממשיכים להציף את דפי השיחה של הפירסומאים האלה באזהרות מיותרות. אנתרופוס 21:45, 8 באפריל 2007 (IDT)
- זה שמישהו קורא לעצמו Meno לא אומר שמיד יש לחסום אותו לצמיתות, זה שם שדי קשה לזהות אותו כפרסומת. אם לאחר אזהרה ויקיפד כזה ממשיך לנסות להכניס פרסומות, הוא ימצא את עצמו בחוץ. odedee • שיחה 21:50, 8 באפריל 2007 (IDT)
- אם משתמש שקורא לעצמו X מעלה את הערך "X שירותי הובלות", יש לחסום מייד ולצמיתות, זה מה שאני מציע. אנתרופוס 22:20, 8 באפריל 2007 (IDT)
- נשאיר זאת לשיקול הדעת של המפעילים, אין צורך להפוך אותם לאוטומטים. דוד שי 08:22, 9 באפריל 2007 (IDT)
- לפעמים יש אנשים עם שם שכזה ויש סיכוי של 90% שהם מפרסמים ובורחים. אולי כדאי ליצור מעין תבנית "ברוכים הבאים" לפרסומאים פוטנציאליים שתאמר ברוך הבא מחד ומצד שני תזהיר מפני מחיקת הפרסומת הצפויה (סוג של "להקדים תרופה למכה"). 00:06, 10 באפריל 2007 (IDT)
- נשאיר זאת לשיקול הדעת של המפעילים, אין צורך להפוך אותם לאוטומטים. דוד שי 08:22, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אם משתמש שקורא לעצמו X מעלה את הערך "X שירותי הובלות", יש לחסום מייד ולצמיתות, זה מה שאני מציע. אנתרופוס 22:20, 8 באפריל 2007 (IDT)
- זה שמישהו קורא לעצמו Meno לא אומר שמיד יש לחסום אותו לצמיתות, זה שם שדי קשה לזהות אותו כפרסומת. אם לאחר אזהרה ויקיפד כזה ממשיך לנסות להכניס פרסומות, הוא ימצא את עצמו בחוץ. odedee • שיחה 21:50, 8 באפריל 2007 (IDT)
- לא רואים, בנתיים ממשיכים להציף את דפי השיחה של הפירסומאים האלה באזהרות מיותרות. אנתרופוס 21:45, 8 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] אין פילמוגרפיה
- העברה מדף השיחה של הערך הנ"ל -
- שיחה:פדריקו פליני שלום, מדוע אין בערך פילמוגרפיה? יש כזאת ב-tvpedia (?). האם אפשר להעתיק אותה משם? וירצי • שיחה 08:06, 8 באפריל 2007 (IDT)
- ההודעה האחרונה בלוח המודעות היא בת כחודשיים, לכן בחרתי לכתוב זאת כאן.
- וירצי • שיחה 01:12, 9 באפריל 2007 (IDT)
- כל זמן שהפילמוגרפיה היא עובדות בלבד (שם מקורי של הסרט, תאריך הפקה, שם שבו הופץ בישראל) אין בעיה להעתיק מכל מקור אמין. אם הסרט לא הופץ בישראל, ולכן אין לו שם עברי רשמי, יש להיזהר בהעתקת השם העברי שיצר מישהו אחר. דוד שי 08:20, 9 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] לאחרונה התברר כי רבים אינם מודעים לכך שהם כותבים אנציקלופדיה
בבדיקה שערכתי בעקבות הערתו של 74.100.161.64 (כך הוא מעדיף שנקרא לו) בשיחה:רוחמה רז שמתי לב שיש בוויקיפדיה העברית מאות מופעים של המילה "לאחרונה", ומובן שלאיש אין מושג האם הכוונה לחודש האחרון, לשנה האחרונה, לעשור האחרון או למאה האחרונה. ויקיפדיה איננה עיתון כי אם אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות, ולכן אין לכתוב בה ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה", "לאחרונה" וכדומה. דוד שי 08:18, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אבל לדעתי אפשר לכתוב "כיום", כלומר שזהו המצב בעת כתיבת (או עדכון) הערך. ראו למשל קול ישראל בערבית - שם מדובר על קליטת שידורי התחנה כיום לעומת קליטתם בעבר. חובבשירה 08:28, 9 באפריל 2007 (IDT)
- בכל זאת החלפתי בצביאל רופא את "כיום" ב"מ-1997". זה מוסיף אינפורמציה שלא הייתה. וירצי • שיחה 09:38, 9 באפריל 2007 (IDT)
- וכך גם: למרבה הצער, למרבה השמחה, בישל שער, הסדרה המצליחה. בברכה סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 10:12, 9 באפריל 2007 (IDT)
- לגבי "כיום" יש שתי אפשרויות, האחת כפי שוירצי כתבה "מאז X" או לכתוב "כיום (2007)" כי כידוע "הכל זורם" (Πάντα ῥεῖ) והדבר שהכי משתנה הוא ה"כיום". -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת שנילי ששכח/ה לחתום.
- או "נכון לשנת 2007". לא הבנתי את הבעיה בבישול שער. אפשר להגיד שזה מונח מקצועי בכדורגל. למשל, את הערך באנגלית en:Assist (football) יש לתרגם ל"בישול (כדורגל)". צהוב עולה 12:53, 9 באפריל 2007 (IDT)
- למה לא לסיוע (כדורגל)? נשמע הרבה יותר אנציקלופדי, ותיצור הפניה מדף פירושונים של "בישול" או משהו כזה. הציבור הרחב לא מקשר בין "בישול" לבין כדורגל. בברכה, דניאל • שיחה 14:46, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יותר מדוייק סיוע לשחקן אחר בכיבוש שער (כדורגל). לחילופין, אפשר להכיר בכך שגם "אידאל" לא מקושר על ידי הציבור הרחב למה שהוא במתמטיקה ובכל זאת משתמשים בו כי זה השם שלו. גדי אלכסנדרוביץ' 15:07, 9 באפריל 2007 (IDT)
- למה לא סיוע לשחקן אחר בהכנסת הכדור לשער הקבוצה השנייה (כדורגל)? זה יותר מדויק ואנציקלופדי. יונתן שיחה 15:16, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יונתן צודק. בישול הוא המנוח השגור בפי כל בכל הקשור להכנת שערים בכדורגל ואין מי שלא מבין למה הכוונה. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:32, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אתה מתכוון שאני צודק (: (וגם יונתן) דניאל, אנחנו לא ממציאים את השפה אלא משקפים אותה. אנחנו לא יכולים להגיד "המילה הזו שאני חשבתי עליה נראית לי יותר אנציקלופדית", יש להשתמש במילה השגורה. מכיוון שזו אנציקלופדיה ולא מילון אז ניתן להשתמש במילה שגורה "גבוהה" כמו כרוכית, אבל היא עדיין צריכה להיות מקובלת. צהוב עולה 21:42, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יונתן צודק. בישול הוא המנוח השגור בפי כל בכל הקשור להכנת שערים בכדורגל ואין מי שלא מבין למה הכוונה. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:32, 9 באפריל 2007 (IDT)
- למה לא סיוע לשחקן אחר בהכנסת הכדור לשער הקבוצה השנייה (כדורגל)? זה יותר מדויק ואנציקלופדי. יונתן שיחה 15:16, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יותר מדוייק סיוע לשחקן אחר בכיבוש שער (כדורגל). לחילופין, אפשר להכיר בכך שגם "אידאל" לא מקושר על ידי הציבור הרחב למה שהוא במתמטיקה ובכל זאת משתמשים בו כי זה השם שלו. גדי אלכסנדרוביץ' 15:07, 9 באפריל 2007 (IDT)
- למה לא לסיוע (כדורגל)? נשמע הרבה יותר אנציקלופדי, ותיצור הפניה מדף פירושונים של "בישול" או משהו כזה. הציבור הרחב לא מקשר בין "בישול" לבין כדורגל. בברכה, דניאל • שיחה 14:46, 9 באפריל 2007 (IDT)
- או "נכון לשנת 2007". לא הבנתי את הבעיה בבישול שער. אפשר להגיד שזה מונח מקצועי בכדורגל. למשל, את הערך באנגלית en:Assist (football) יש לתרגם ל"בישול (כדורגל)". צהוב עולה 12:53, 9 באפריל 2007 (IDT)
- לגבי "כיום" יש שתי אפשרויות, האחת כפי שוירצי כתבה "מאז X" או לכתוב "כיום (2007)" כי כידוע "הכל זורם" (Πάντα ῥεῖ) והדבר שהכי משתנה הוא ה"כיום". -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת שנילי ששכח/ה לחתום.
- וכך גם: למרבה הצער, למרבה השמחה, בישל שער, הסדרה המצליחה. בברכה סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 10:12, 9 באפריל 2007 (IDT)
- בכל זאת החלפתי בצביאל רופא את "כיום" ב"מ-1997". זה מוסיף אינפורמציה שלא הייתה. וירצי • שיחה 09:38, 9 באפריל 2007 (IDT)
- לא מתאים לפתוח אסם ולעבור על ~2000 ההופעות של "לאחרונה"? יונתן שיחה 15:16, 9 באפריל 2007 (IDT)
- זה לא אסם פשוט, כי מי יודע למה התכוון הכותב כשכתב "לאחרונה". לדעתי צריך לזכור את הבעיה, וכאשר מישהו עובר ביסודיות על ערך ומבין למה הכוונה ב"לאחרונה", יתקן. בתיקון שטחי יש סכנה של הטעיה. דוד שי 16:02, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ניתן להכין כזה אסם, ולכתוב שיש לעבור ביסודיות על הערכים ולא לשנות את המילה "לאחרונה" אם לא בטוחים למה הכוונה (ויש לשקול במקרה כזה - אם לא ניתן למצוא פירוש מדויק למילה 'לאחרונה' לא בערך ולא במקורות חיצוניים - למחוק את כל המשפט). צהוב עולה 21:44, 9 באפריל 2007 (IDT)
- בויקיאנגלית ראיתי פעם תגית (שלא מצאתי עכשיו) שמזהירה שיש פה "לאחרונה", "בשנים האחרונות" וכו'. אולי כדאי ליצור פה תגית מתאימה שתוסיף לקטגוריה:ערכים עם זמנים לא ברורים. DGtal 23:58, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ניתן להכין כזה אסם, ולכתוב שיש לעבור ביסודיות על הערכים ולא לשנות את המילה "לאחרונה" אם לא בטוחים למה הכוונה (ויש לשקול במקרה כזה - אם לא ניתן למצוא פירוש מדויק למילה 'לאחרונה' לא בערך ולא במקורות חיצוניים - למחוק את כל המשפט). צהוב עולה 21:44, 9 באפריל 2007 (IDT)
- זה לא אסם פשוט, כי מי יודע למה התכוון הכותב כשכתב "לאחרונה". לדעתי צריך לזכור את הבעיה, וכאשר מישהו עובר ביסודיות על ערך ומבין למה הכוונה ב"לאחרונה", יתקן. בתיקון שטחי יש סכנה של הטעיה. דוד שי 16:02, 9 באפריל 2007 (IDT)
- בהתייחס לכותרת, הדבר ניכר גם בהצבעות המחיקה ובנימוקיהם של המשתתפים בהם, וראו בנידון שני דיונים למעלה. יוסאריאן • שיחה 15:29, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] התחרות זקוקה לשופטים
בשקט בשקט נחנכה בצורה לא רשמית ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תחרות הכתיבה/התחרות השלישית. פתיחתה הרשמית ביום העצמאות, ועד אז צריך לגבש את צוות השופטים ואפשר גם להתחיל בהכנת ערכים לתחרות - בין אם בבודדים ובין אם בקבוצות. כרגיל, איוש משרות השיפוט די קשה ואיטי. אני קורא לכולם - כדאי ורצוי לפנות לעמיתים ויקיפדים שלדעתכם מתאימים לשיפוט בהצעה/דרבון לשפוט. כנראה שהמחסום הפסיכולוגי של המלצה עצמית הוא די גבוה. הציעו את חבריכם, אם אינכם מציעים את עצמכם. אנחנו זקוקים לפחות לשני שופטים בכל אחד מארבעת הבתים (שלושה בתים ראשיים ובית לתחרויות המשנה), ואולי אף לשלושה. Harel • שיחה 14:36, 9 באפריל 2007 (IDT)
- צריך גם מתנדב לתפקיד מזכיר התחרות. דניאל ב. 14:40, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אני התנדבתי לבית המדעים המדויקים ואם יתאפשר אני מוכן גם לשפוט בתחרות התמונה הכי טובה. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 15:30, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אם צריך אני יכול להיות שופט בבית המדעים. קרני • שיחה • מקטרת השלום 15:44, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אני ממליץ על אריה מלמד כץ לשיפוט במדעים המדויקים. סתם עומר • שיחה 22:59, 9 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מבקש עזרה מהגולשים
יש לי רעיון טוב לעזור לאתר להיות יותר מועיל. אני רוצה לעשות באתר הויקיפדיה השמעה על כל החומר הנקרא. במקום לשבת ולקרוא את כל החומר שאדם מצא לעצמו,תיהיה מערכת השמעה windows media player שתקראה את כל החומר שאדם בחר לשמוע במקום לקרוא אותו . כל זה יעזור לאנשים בעלי ליקויי למידה ואלה שלא אוהבים לקרוא אבל אוהבים לשמועה ולצרוך מידע שהם רוצים. כמוני........ אני מאוד אשמח אם מישהוא יוכל לעזור לי במימוש הרעיון הזה.... אני לא משתמש הרבה ב..email שלי לכן אם תצרו איתי קשר בטלפון אני אשמח להשתתף ברעיון . טלפון שלי 05069436
- הרעיון עלה בעבר (ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 112#הקלטת ערכים בעברית) ורק מחכה לאדם שמוכן להקליט ערכים. הנחיות להקלטה נמצאות בen:Wikipedia:WikiProject Spoken Wikipedia/Recording guidelines. ערן 20:05, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יש תוכנות בעברית שיכולות לקחת טקטס כלשהו ולהפוך אותו למדיה משודרת? (קצת מעצבן אולי אבל נותן יותר גמישות) האזרח דרור 20:28, 9 באפריל 2007 (IDT)
- בעיקרון הרעיון כבר הועלה בעבר ולדעתי מבורך, אך: 1. צריך להקליט הקראה של כל הטקסט ולהעלות לשרת ולא רק שזו עבודה מונומנטאלית זה יתפוס נפח שקשה אפילו לדמיין. 2. תהיה בעיה לא קלה עם "הקראה" של תרשימים, טבלאות ודומיהם בערכים שבהם תרשימים וטבלאות מהווים חלק אינטגרלי. HansCastorp 20:36, 9 באפריל 2007 (IDT)
- דרור, יש כאלה אבל לא חינמיות (ובטח שלא open-source). למשל זכור לי שפעם קראתי שאם שולחים SMS לטלפון בזק, הוא מקריא לך אותו בשיטת text-to-speech (טקסט-לדיבור). אני מניח שהטכנולוגיה עולה הון, מפני שאין בטקסט ניקוד ולכן קשה לקבוע איך נקראת מילה - ואז יש צורך במילון, בהבנת הקונטקסט וכו'. בכל מקרה זה בהחלט רעיון מבורך מאוד, ברור שזה עדיף על כלום בשביל עיוורים וכו' וזה לא לוקח מקום פיזי למעט זמני. צהוב עולה 20:40, 9 באפריל 2007 (IDT)
- הודעת הטקסט לבזק נשמעת כאילו סטיבן הוקינג התקשר אליך. הטכנולוגיה עדיין רחוקה מאד מחיקוי דיבור אנושי. עוזי ו. 23:09, 9 באפריל 2007 (IDT)
- למיטב ידעתי עוורים יכולים לקרוא בוויקיפדיה, היא די עומדת בתקני ה - WAI של W3C, רק צריך להמעיט בטבלאות לעיצוב (אני חושב שיש בדף הראשי)--אוהד אסטון (שיחה) 11:14, 10 באפריל 2007 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה -אם היתה קיימת תוכנה חופשית המסוגלת להקריא טקסטים בעברית (כפי שPDF READER יכול להקריא כל טקסט באנגלית) אז אולי ניתן היה לשלב אותה לתוך תוכנת ויקיפדיה וזה לא היה דורש השקעה או משאבים רבים. אבל כרגע הרעיון אינו ישים ויעמיס במידה לא סבירה על השרתים. קרני • שיחה • מקטרת השלום 20:43, 9 באפריל 2007 (IDT)
- באיזה מובן הוא יעמיס על השרתים? אם נעלה קבצי קול בשביל מי שרוצה לשמוע, זה בפירוש לא יעמיס על השרתים יותר מדי. השאלה היא האם זה רצוי, אבל הבעיה היא לא העומס על השרתים אלא השימושיות של אפשרות זו. – rotemliss – שיחה 20:47, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אם סטיבן הוקינג מדבר אליך זה הרבה יותר טוב מאשר שתיקה רועמת. אם יש\תהיה תוכנה כזו, אפשר לתת קישור אליה באופן שההקראה תהיה בצד הלקוח? האזרח דרור 23:22, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אכן, אשמח אם מישהו יתן קישור לתוכנה כזו. יתכן שנוכל לנסות וליצור איתם קשר. רותם 23:26, 9 באפריל 2007 (IDT)
- באנגלית ובגרמנית יש שירות PEDIAPHON - קול הוקינגי ערב מקריא ערך כרצונכם. אומנם מעליות הכנסת יודעות להכריז את מספר הקומה, אבל יקח עוד זמן רב עד שמכונה או קורא מסך יגיעו לרמת הקראה של טקסט מורכב כמו שאדם מסוגל, במיוחד בערכים שכוללים טבלאות, אפסילונים ולמדות. באנגלית יש מיזם Spoken Wikipedia להקראת ערכים, ולפי ספירה שעשיתי יש להם קצת יותר מ-550 ערכים מוקראים. הקלטת ערך כדאי שתעשה לערכים יציבים (למשל ערכים מומלצים) ולא יותר מדי מסובך להקליט: אפשר להקליט עם Audacity שויקי האנגלית ממליצה עליה, שמאפשרת להקליט קטעים-קטעים ולחבר, למחוק ולערוך ולשמור כogg. ערן 00:23, 10 באפריל 2007 (IDT)
- ניסיתי להקליט איזה קטע קטן אבל הקול שלי דומה לקול של עורב =\ וגם יש רעש רקע שאני לא מצליח להיפטר ממנו. Yonidebest Ω Talk 00:26, 10 באפריל 2007 (IDT)
- באנגלית ובגרמנית יש שירות PEDIAPHON - קול הוקינגי ערב מקריא ערך כרצונכם. אומנם מעליות הכנסת יודעות להכריז את מספר הקומה, אבל יקח עוד זמן רב עד שמכונה או קורא מסך יגיעו לרמת הקראה של טקסט מורכב כמו שאדם מסוגל, במיוחד בערכים שכוללים טבלאות, אפסילונים ולמדות. באנגלית יש מיזם Spoken Wikipedia להקראת ערכים, ולפי ספירה שעשיתי יש להם קצת יותר מ-550 ערכים מוקראים. הקלטת ערך כדאי שתעשה לערכים יציבים (למשל ערכים מומלצים) ולא יותר מדי מסובך להקליט: אפשר להקליט עם Audacity שויקי האנגלית ממליצה עליה, שמאפשרת להקליט קטעים-קטעים ולחבר, למחוק ולערוך ולשמור כogg. ערן 00:23, 10 באפריל 2007 (IDT)
- בעברית זה יותר מסובך כי אין ניקוד, ולכן התכנה צריכה לנחש בהתאם למשפט מה נכתב. הדפדפן אופרה שאני משתמש בו, מקריא טקסטים באנגלית. למרות שמעולם לא יצא לי להשתמש בתכונה הזו שלו.--אוהד אסטון (שיחה) 11:17, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אכן, אשמח אם מישהו יתן קישור לתוכנה כזו. יתכן שנוכל לנסות וליצור איתם קשר. רותם 23:26, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אם סטיבן הוקינג מדבר אליך זה הרבה יותר טוב מאשר שתיקה רועמת. אם יש\תהיה תוכנה כזו, אפשר לתת קישור אליה באופן שההקראה תהיה בצד הלקוח? האזרח דרור 23:22, 9 באפריל 2007 (IDT)
- באיזה מובן הוא יעמיס על השרתים? אם נעלה קבצי קול בשביל מי שרוצה לשמוע, זה בפירוש לא יעמיס על השרתים יותר מדי. השאלה היא האם זה רצוי, אבל הבעיה היא לא העומס על השרתים אלא השימושיות של אפשרות זו. – rotemliss – שיחה 20:47, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יש תוכנות בעברית שיכולות לקחת טקטס כלשהו ולהפוך אותו למדיה משודרת? (קצת מעצבן אולי אבל נותן יותר גמישות) האזרח דרור 20:28, 9 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] אוי לבושה
[4] יחסיות האמת 23:19, 9 באפריל 2007 (IDT)
- הם העתיקו מאיתנו? Yonidebest Ω Talk 23:22, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ועוד עם כל הכותרות של "ערך מורחב". אכן בושה. עופר קדם 23:23, 9 באפריל 2007 (IDT)
- וואלה. אני אפנה אליהם. Yonidebest Ω Talk 23:25, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יש עוד: אלברט איינשטיין, לדוגמא. עופר קדם 23:29, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אשכרה חוצפנים. פניתי אליהם קודם במייל. Yonidebest Ω Talk 23:32, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ועוד: עמנואל לוינס, עמנואל קאנט, לודוויג יוסף יוהאן ויטגנשטיין, ג'ון מיינרד קיינס (באחרון הם השאירו גם את הכותרת של ויקיפדיה. גם השאירו את תוויות ה[עריכה]...), ברוך שפינוזה, גרשם שלום, סרן קירקגור, שלום נחומוביץ' רבינוביץ' (שלום-עליכם), ג'ון רולס, מיכאל רוזנק, ז'אן ז'אק רוסו, הורטיוס, פרידריך וילהלם ניטשה, ג'ון סטיוארט מיל, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ון לוק, דייוויד יום, אברהם יהושע השל, אדמונד גוסטאב אלברכט הוסרל, גיאורג וילהלם פרידריך הגל, רנה דיקרט, תומס הובס, דני דידרו.
- אבל בוא נסתכל על חצי הכוס המלאה - הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים חושבת שאנחנו מספיק טובים כדי להעתיק מאיתנו - סוף סוף, האקדמיה מאמצת אותנו לחיקה! עופר קדם 23:38, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אשכרה חוצפנים. פניתי אליהם קודם במייל. Yonidebest Ω Talk 23:32, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ולחשוב שנגעתי להם בערך... Yonidebest Ω Talk 23:42, 9 באפריל 2007 (IDT)
- זה עוד כלום. חכו לדו"ח של ועדת וינוגרד, שמעתי שהם הולכים להעתיק את הערך מלחמת לבנון השנייה, כך שאם אתם רוצים להשפיע על הדו"ח - זה הזמן :-) דוד שי 23:54, 9 באפריל 2007 (IDT)
- זה משעשע - כל דף סופר שם שארוך מכמה שורות - מועתק מאיתנו - ויש לנו ערכים ממש מפורטים! עופר קדם 23:56, 9 באפריל 2007 (IDT)
- והשאלה הנשאלת היא, למה את שאר הערכים הם לא העתיקו מאיתנו? צהוב עולה 14:04, 10 באפריל 2007 (IDT)
- קדימה לעבודה! לדאוג לחסרים! (יש עוד ערכים שהם העתיקו מאיתנו ולא כתבתי, כי עברתי רק על חלק מהדפים שלהם - רק על אלה שמסומן שיש בהם תמונה, כי באלה היה סיכוי גבוה שזה מועתק). עופר קדם 14:41, 10 באפריל 2007 (IDT)
- ממאגנס התעייפתי. בעבר היה קישור שיטתי לדפים של ספרים באתר ההוצאה שמכיל פרסומות ביותר מדי ערכים. כדאי לפנות גם למשתמש:Hai Tsabar שברור כי יש בינו להוצאה קשר. דורית 14:55, 10 באפריל 2007 (IDT)
- רעיון! מעכשיו אפשר להעתיק חופשי מספרים של מאגנס! (לא ברצינות. הטענה "הם התחילו" היא לא הגנה בפני תביעה על זכויות יוצרים בבית המשפט) אלמוג 07:06, 11 באפריל 2007 (IDT)
- ממאגנס התעייפתי. בעבר היה קישור שיטתי לדפים של ספרים באתר ההוצאה שמכיל פרסומות ביותר מדי ערכים. כדאי לפנות גם למשתמש:Hai Tsabar שברור כי יש בינו להוצאה קשר. דורית 14:55, 10 באפריל 2007 (IDT)
- קדימה לעבודה! לדאוג לחסרים! (יש עוד ערכים שהם העתיקו מאיתנו ולא כתבתי, כי עברתי רק על חלק מהדפים שלהם - רק על אלה שמסומן שיש בהם תמונה, כי באלה היה סיכוי גבוה שזה מועתק). עופר קדם 14:41, 10 באפריל 2007 (IDT)
- והשאלה הנשאלת היא, למה את שאר הערכים הם לא העתיקו מאיתנו? צהוב עולה 14:04, 10 באפריל 2007 (IDT)
- זה משעשע - כל דף סופר שם שארוך מכמה שורות - מועתק מאיתנו - ויש לנו ערכים ממש מפורטים! עופר קדם 23:56, 9 באפריל 2007 (IDT)
- זה עוד כלום. חכו לדו"ח של ועדת וינוגרד, שמעתי שהם הולכים להעתיק את הערך מלחמת לבנון השנייה, כך שאם אתם רוצים להשפיע על הדו"ח - זה הזמן :-) דוד שי 23:54, 9 באפריל 2007 (IDT)
- יש עוד: אלברט איינשטיין, לדוגמא. עופר קדם 23:29, 9 באפריל 2007 (IDT)
- וואלה. אני אפנה אליהם. Yonidebest Ω Talk 23:25, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ועוד עם כל הכותרות של "ערך מורחב". אכן בושה. עופר קדם 23:23, 9 באפריל 2007 (IDT)
אפשר לראות רשימה של ערכים שמקשרים ממנה לאתר זה כאן יונתן שיחה 19:12, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] איך אוכל לדעת אם קוראים את ערכי?
כתבתי בימים האחרונים כמה ערכים די כבדים וגדולים בתחום המתמטיקה (למשל משטח רימן, מרחב מחויג, קומפלקס שרשרת, אלומה (מתמטיקה) וכו').
שמתי לב שברוב המקרים באתר, כשמישהו כותב ערך גדול, יש מסביב לערכים ארוכים הרבה "רעש" - הרבה כותבים עורכים אותו, יש דיונים בדף השיחה וכו'. משום מה, זה לא קרה באף אחד מהערכים האלה שכתבתי (את רובם לא ערכו בכלל, ואם ערכו, רק עריכות משניות קטנות של תיקוני קישורים ופונטים).
יש לי ברשימה עוד המון ערכים מתמטים שאני מתכנן לכתוב, אבל אני מתלבט האם יש טעם? יש דרך לדעת אם מישהו קורא את כל מה שכתבתי עד כה?
תודה!
Liransh 23:34, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אלו ערכים שחשוב ביותר שיהיו פה, ערכים שאף אחד לא יעז לחשוב להעלות אותם להצבעת מחיקה, שראוי שיהיו בכל אנציקלופדיה (שאין בה הגבלת דפים) ולכן חשוב שתמשיך בעבודתך המבורכת. כמובן שאין משוב רב בערכים שדורשים הבנה מקצועית (בניגוד לערך על מייקל לואיס, למשל), אבל תהיה בטוח שסטודנטים שמחפשים מידע על משטח רימן יקראו את הערך שלך, ככל הנראה המקור העברי היחיד למושג הזה, וישמחו שהשקעת את הזמן. צהוב עולה 23:36, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אי אפשר לבדוק כמה אנשים קוראים את הערכים, אם בכלל קוראים. אם אתה מעוניין בתגובות והצעות לשיפור, תפנה למשתמשים שיודעים מתמטיקה... Yonidebest Ω Talk 23:38, 9 באפריל 2007 (IDT)
- אני יכול לדבר רק בשם עצמי. הסיבה שאינני טורח לומר דבר בקשר לערכים הללו הוא שאינני מסוגל להבין יותר ממשפט אחד מהכתוב בהם, אבל נראה שאין מה לעשות בנושא, וזה לא שלא העירו על כך קודם. המתעתק • שיחה 23:38, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ערכי מתמטיקה זה השטח של עוזי ו. אם תרצה משוב על ערכיך תוכל לפנות אליו. אגב לדעתי ערכי המתמטיקה הם הערכים הכי מועילים בוויקיפדיה כי יש דרישה מרובה למידע המופיע בהם אבל מידע כזה הוא נדיר באינטרנט. דניאל ב. 23:43, 9 באפריל 2007 (IDT)
- גתה אמר: "מתמטיקאים הם כמו צרפתים: כל מה שאתה אומר להם הם מתרגמים לשפתם המיוחדת, ובה יש לזה משמעות שונה לגמרי". כך שאם לא הבנתם את הערכים שכתב Liransh, אתם נמצאים בחברתו של גתה, שהיא בהחלט חברה טובה. ועכשיו לשאלתך, Liransh: ברור שמספר התגובות לערך מתמטי יהיה נמוך מאוד יחסית לאלה של ערך שכל אחד יכול להבין. מצד שני, אין לך מתחרים באינטרנט העברי, כך שברור שכל מי שמתעניין בנושאים אלה יגיע רק אל הערכים שלך (וזה פחות ממספר אלה שיגיעו לערך מייקל לואיס, אבל לו רצית להתחרות בו, היית לומד דוגמנות ולא מתמטיקה). דוד שי 23:51, 9 באפריל 2007 (IDT)
- תודה לכם על התגובות, הנקודה שדוד שי העלה נכונה ונותנת המון מוטיבציה לכתוב ערכים :-). עכשיו רק נשאר לכתוב את הערך מייקל לואיס (מרחב טופולוגי) :-P. Liransh 23:57, 9 באפריל 2007 (IDT)
-
- אני רואה זאת דווקא אחרת. ריכוזם של המתמטיקאים והסטודנטים למתמטיקה בוויקיפדיה גדול בהרבה מריכוזם באוכלוסייה, ולכן הערכים מן הסתם יזכו דווקא ליותר משוב ממה שאפשר לצפות. מטבע הדברים, בערכים מתימטיים, מרגע שהם כתובים נכון ולעניין, אין הרבה עניינים של "טעם וריח" להתווכח עליהם. ואגב, אתה כותב את סכמה (מתמטיקה) לתחרות, שזה יפה מאוד וראוי לכל עידוד, אבל אני בספק כמה מסוגלים לקרוא ערך שכזה. Harel • שיחה 00:11, 10 באפריל 2007 (IDT)
- בשביל זה אני מנסה עכשיו להכין תשתית ערכים מתאימה בשביל שיהיה אפשר לכתוב על סכמות. הידע המוקדם הנדרש בשביל תורת הסכמות הוא אכן די גדול, אבל אני רוצה לקוות שברגע שתהיה תשתית ערכים מתאימה שתעטוף את הנושא, אז אנשים בעלי רקע בטופולוגיה ובאלגברה יוכלו לזכות בטקסט עברי שיכיר להם מעט מהגאומטריה האלגברית המודרנית. בדיוק בגלל זה יצרתי אתמול למשל את מרחב מחויג. Liransh 00:15, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אני רואה זאת דווקא אחרת. ריכוזם של המתמטיקאים והסטודנטים למתמטיקה בוויקיפדיה גדול בהרבה מריכוזם באוכלוסייה, ולכן הערכים מן הסתם יזכו דווקא ליותר משוב ממה שאפשר לצפות. מטבע הדברים, בערכים מתימטיים, מרגע שהם כתובים נכון ולעניין, אין הרבה עניינים של "טעם וריח" להתווכח עליהם. ואגב, אתה כותב את סכמה (מתמטיקה) לתחרות, שזה יפה מאוד וראוי לכל עידוד, אבל אני בספק כמה מסוגלים לקרוא ערך שכזה. Harel • שיחה 00:11, 10 באפריל 2007 (IDT)
- מממ. בהתחשב שהבן אדם עשה קריירה מקוביות, אולי זה לא כ"כ מופרך כמו שזה נשמע. eman • שיחה • ♥ 23:59, 9 באפריל 2007 (IDT)
-
- תודה לכם על התגובות, הנקודה שדוד שי העלה נכונה ונותנת המון מוטיבציה לכתוב ערכים :-). עכשיו רק נשאר לכתוב את הערך מייקל לואיס (מרחב טופולוגי) :-P. Liransh 23:57, 9 באפריל 2007 (IDT)
- גתה אמר: "מתמטיקאים הם כמו צרפתים: כל מה שאתה אומר להם הם מתרגמים לשפתם המיוחדת, ובה יש לזה משמעות שונה לגמרי". כך שאם לא הבנתם את הערכים שכתב Liransh, אתם נמצאים בחברתו של גתה, שהיא בהחלט חברה טובה. ועכשיו לשאלתך, Liransh: ברור שמספר התגובות לערך מתמטי יהיה נמוך מאוד יחסית לאלה של ערך שכל אחד יכול להבין. מצד שני, אין לך מתחרים באינטרנט העברי, כך שברור שכל מי שמתעניין בנושאים אלה יגיע רק אל הערכים שלך (וזה פחות ממספר אלה שיגיעו לערך מייקל לואיס, אבל לו רצית להתחרות בו, היית לומד דוגמנות ולא מתמטיקה). דוד שי 23:51, 9 באפריל 2007 (IDT)
- ערכי מתמטיקה זה השטח של עוזי ו. אם תרצה משוב על ערכיך תוכל לפנות אליו. אגב לדעתי ערכי המתמטיקה הם הערכים הכי מועילים בוויקיפדיה כי יש דרישה מרובה למידע המופיע בהם אבל מידע כזה הוא נדיר באינטרנט. דניאל ב. 23:43, 9 באפריל 2007 (IDT)
- באמת שמעתי ממנהלת פורום מתמטיקה בתפוז שמישהו מהפורום החל בכתיבה על משטחי רימן בגלל שנוצר לו הרבה זמן פנוי פתאום בנסיבות מעניינות ולא-מאוד-נחמדות... אפילו קצת הגהתי את הערך שלך על משטח רימן, שהוא אכן מרשים גם לבור כמוני. אני רק ממליץ לקשר מכל הערכים הרלוונטיים האפשריים (אמנם אין הרבה); זו המלצה, אגב, לכל מי שכותב ערך. צריך לדעת לשווק לקהל היעד הרלוונטי... למשל, לכתוב בפורום מתמטיקה או אפילו להוסיף את זה בקישורים החיצוניים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 00:03, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אני יכול לדבר רק בשם עצמי. הסיבה שאינני טורח לומר דבר בקשר לערכים הללו הוא שאינני מסוגל להבין יותר ממשפט אחד מהכתוב בהם, אבל נראה שאין מה לעשות בנושא, וזה לא שלא העירו על כך קודם. המתעתק • שיחה 23:38, 9 באפריל 2007 (IDT)
בתור מישהי שלומדת מתמטיקה, אני חייבת לומר שבמהלך הלימודים יוצא לנו המון פעמים להסתכל בערכים פה.. (משום מה חלקם כתובים בצורה יותר מובנת מכל ספרי המתמטיקה שיצאו בשנות ה30)
ניסיתי לקרוא את חלק מהערכים שכתבת, אבל הם מאוד קשים לקריאה למי שלא למד גאומטריה דיפרנציאלית, אלגברה (מעבר לתורת החבורות) וגאומטריה אלגברית. לא סתם הם נושאים לתואר שני, אבל טוב שהם יהיו כאן (למקרה ואני אחליט לעשות תואר שני במתמטיקה). בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:46, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ביקורת וביקורת הביקורת .
בערכים מסויימים יש דרישה בשם NPOV להכליל, לצד הביקרות גם את התגובות לביקורת , או ביקורת הביקורת.
בערך ניסויים בבעלי חיים, דולפינריום יש תגובה או ביקורת על הביקורת וכעת יש דרישה דומה לגבי גן חיות, - כלומר כאשר הביקורת היא מצד זכויות\רווחת בעלי חיים , יש צורך לתת "איזון". (דבר זה קיים גם בערך קפיטליזם וכתוצאה מכך גם בערך תרבות הצריכה).
לעומת זאת בערך זכויות בעלי חיים, פסקאות שכללו ביקורת על הביקורת נמחקו, וזו כביכול המדיניות הכללית.
דבר דומה הוא לגבי טרור. כאשר מדובר בטרור אקולוגי הפחדה של ארגונים אזרחיים (ללא נפגעים בנפש, מלבד פעילים של ארגוני הטרור האקולוגי, חלקם נקצצו לדוגמה בידי קצבים), היא עילה להיות מוגדר כארגון טרור. לעומת זאת, ארגון אחר, שמוסכם כי ביצע הטמנת פצצות שהובילו להרג אזרחים, בתחנת שידור רדיו, בתחנת רכבת, בשוק, והטמנת פצצה בשגרירות בארץ זרה, אינו ארגון טרור, ואפילו לא כארגון שעסק בטרור.
אם יש מדיניות היא צריכה להיות מיושמת לגבי כלל הערכים, ללא משוא פנים. האזרח דרור 12:26, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אני במקומך הייתי פותח דיון כללי על מקומם של פרקי הביקורת בערכים, מה גודלה של הביקורת ומה עושים כאשר היא מהווה שני שלישים מהערך (הערך גן חיות שהוא מושאו העיקרי של הדיון), האם בביקורת יש להביא טענות ספציפיות של ארגונים מסוימים או טענות כלליות ולא דווקא מארגונים מסוימים, האם יש להתייחס רק לחסרונות או שיש להביא גם את היתרונות וליצור למעשה פרק של "מתנגדים ותומכים" או "יתרונות וחסרונות" (כמו שנעשה בערך מיקרוסופט בהצלחה רבה), האם לא לכתוב את טענות החושבים אחרת גם כאשר הן נוגעות מאוד לנושא, ועוד ועוד, וזאת במקום לטעון לקיפוח. pacman • שיחה 12:31, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אני תומך ביצירת פרק של "יתרונות וחסרונות" בו יפורטו טענות המתנגדים ותגובות התומכים וכן יתרונות של הנשוא לצד חסרונותיו, וזאת במקום פרק "ביקורת" שיהווה כולו ביקורת מוטה בלי טענות הצד שכנגד. pacman • שיחה 12:33, 10 באפריל 2007 (IDT)
- מדובר בערכים הנוגעים לבעלי חיים, ביותם ומוצריהם ומדובר בשופר תעמולתי של פעילי זב"ח המרבים בקישורים אינסופיים לאתר אנונימוס. מדובר בנושא נפרד או תת נושא של בעיית הביקורת בערכים ויש לדון עליו ככזה.
אני מוצא כל כתיבה בעלת עמדה מוסרית חזקה כלא שייכת למפעל הזה. אפשר לכתוב על פעילותם של פעילי זב"ח ואולי אפשר להציג את עמדתם לגבי נושאים שונים אבל השימוש בכל ערך הקשור לבעלי חיים כדי להציג את עמדתם איננו נכון. יש להסיר מכל הערכים האלו את הפדיחה הזאת ואת בנותיה המעוותות, את הביקורת, את הביקורת לביקורת, את הביקורת לביקורת לביקורת ואת כל ההתנצחות הזאת המושאלת מפורומים מעיקים והשייכת להם בלבד. יוספוס • Δαβέρ λαλάμπα; 13:03, 10 באפריל 2007 (IDT)
- מדובר בערכים הנוגעים לבעלי חיים, ביותם ומוצריהם ומדובר בשופר תעמולתי של פעילי זב"ח המרבים בקישורים אינסופיים לאתר אנונימוס. מדובר בנושא נפרד או תת נושא של בעיית הביקורת בערכים ויש לדון עליו ככזה.
- ראשית, דייק: הקטעים שהוסרו מהערך זכויות בעלי חיים לא הוסרו משום מדיניות כללית כנגד "ביקורת על הביקורת", אלא בגלל שהם כללו טענות בלתי ענייניות ובלתי מיוחסות.
- באופן כללי, אין שום רע בהכנסת סעיף "ביקורת" לערך וגם לא "ביקורת על הביקורת"- במידה שהדבר ענייני. הבעיה היא שכשמתחילים לכתוב "ביקורת על הביקורת" וחוזר חלילה הדברים מהר מאוד מתדרדרים להיות לא ענייניים, כי הם הופכים להיות ויכוח בין שני צדדים, בו כל צד מנסה לסתור את הצד השני- באופן ההולם את ההתנהלות הרצויה בפורומים באינטרנט, אבל לא באנציקלופדיה חופשית.
- צריך להשתדל ולהמנע מלהפוך את מרחב הערכים לזירת ויכוח. באופן ספיציפי, לגבי הערך על גני חיות, ההמלצה שלי היא כזו: לא לנסות לבנות בערך קייס נגד החזקת חיות בר שבי. לא לנסות לבנות בערך קייס בעד החזקת חיות בר בשבי. כן לציין את הנתונים העובדתיים שעשויים להיות רלבנטיים לנושא לכאן או לכאן. כן לציין שקיימות עמדות שונות בנושא בעד ונגד, רצוי באופן שמיוחס למקור כלשהו, ועם הפניות לדברי הצדדים השונים. הקורא הנבון לא זקוק לכך שננהל את הויכוח בשבילו- אם הנושא מעניין אותו, הוא יכול לפנות בעצמו אל דברי הצדדים השונים ולהחליט בעצמו מהי עמדתו. לנו די בכך שנציג את קיומה של הסוגיה, ולא ננסה להכריע מי צודק בה. טיפש ט"ו בשבט 13:08, 10 באפריל 2007 (IDT)
- עשה לי טובה. ה"ביקורת" "בשר זה טעים" זו טענה עניינית נגד זכויות בעלי חיים. היא כל כך נפוצה שאין בכלל טעם לנסות למצוא לה ייחוס. האזרח דרור 13:39, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אינני רואה בעין יפה הכנסת פסקאות ביקורת לערכים. זו דרך להפוך את הערכים לפלטפורמה להבעת דעות. אם לארגון מסוים יש ביקורת על קיומם של גני חיות, מקומה של ביקורת זו בערך העוסק בארגון, ולא בערך גן חיות. העניין בולט יותר בערכי אישים: אם ראובן מתח ביקורת על שמעון, מקומה של הביקורת בערך העוסק בראובן, ולא בערך העוסק בשמעון. רק במקרה שבו ארגון או אדם נמצאים במחלוקת ציבורית רחבה, יש מקום להציג מחלוקת זו, ומובן שראוי להביא עמדות אחדות בעניין זה, והדרך לעשות זאת היא זו שהציג טיפש ט"ו בשבט. דוד שי 20:20, 10 באפריל 2007 (IDT)
- ביקרות כפלטפורמה להבעת דעה. גם מושא הערך עצמו הוא דרך להביע דעה. מי שהקים גני חיות, ומי שתומך בהשארתם על מכונם מביע דעה בעוצמה זהה (אם לא גדולה יותר - הוא קובע עובדות בשטח) למי שמתנגד לקיומם של גני חיות. סוגיית ביקורת על אנשים היא דבר נפרד, וחבל לפתוח אותו כאן.
- הנושא המקורי כאן היה סטנדרט כפול. לדוגמה בהגדרות שונות לטרור, דוגמה אחרת היא בלגיטימיות \ אי לגיטימיות של ביקורת ומענה עליה על פי סוג הדעה ה"נכונה". על זה לא ניתנה תשובה. האזרח דרור 21:53, 10 באפריל 2007 (IDT)
-
- אם קטע הביקורת ארוך, יש לדעתי להפריד את הביקורת מהערך כפי שנעשה בעישון והשפעותיו הבריאותיות. בערך השפעות בריאותיות של עישון טבק יש 99% ביקורת ואחוז בודד של ביקורת נגדית או הצדקה. דבר דומה היה אפשר לעשות כאן, להפריד בן גן חיות להתייחסות לכליאת חיות בכלובים שיכלול גם כלובי מעבדה. motyka • שיחה 21:59, 10 באפריל 2007 (IDT)
- האזרח דרור, אם יש לך קושי כה גדול להבחין בין עובדות ובין דעות, כפי שבא לידי ביטוי בהודעתך האחרונה, נדמה לי שאינך נמצא באתר הנכון, משום שכאן נדרשת הבחנה כזו. דוד שי 23:33, 10 באפריל 2007 (IDT)
- את דבריך לא הבנתי. אתה מתייחס לחלק הראשון או השני של הודעתי? אם לחלק ראשון. המשקל שניתן בערך ל"עובדות", ודרך הצגתן הוא פעמים רבות עניין של השקפה. כתבה "עובדתית" בעיתון ערבי ועיתון ישראלי על אותה התופעה עשויה להראות באור אחר לגמרי. ההיבטים שנכנסים לערך או שלא נכנסים אליו, והמשקל היחסי שניתן להם הם עניין של דעה. בכל מקרה, כושר הטלפטיה שלי דהה. איני מבין לאיזה הפרדה דוד שי מדבר בין אילו עובדות ובין אלו דעות ובאילו ערכים. האזרח דרור 23:47, 10 באפריל 2007 (IDT)
- האזרח דרור, אם יש לך קושי כה גדול להבחין בין עובדות ובין דעות, כפי שבא לידי ביטוי בהודעתך האחרונה, נדמה לי שאינך נמצא באתר הנכון, משום שכאן נדרשת הבחנה כזו. דוד שי 23:33, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אם קטע הביקורת ארוך, יש לדעתי להפריד את הביקורת מהערך כפי שנעשה בעישון והשפעותיו הבריאותיות. בערך השפעות בריאותיות של עישון טבק יש 99% ביקורת ואחוז בודד של ביקורת נגדית או הצדקה. דבר דומה היה אפשר לעשות כאן, להפריד בן גן חיות להתייחסות לכליאת חיות בכלובים שיכלול גם כלובי מעבדה. motyka • שיחה 21:59, 10 באפריל 2007 (IDT)
-
- אינני רואה בעין יפה הכנסת פסקאות ביקורת לערכים. זו דרך להפוך את הערכים לפלטפורמה להבעת דעות. אם לארגון מסוים יש ביקורת על קיומם של גני חיות, מקומה של ביקורת זו בערך העוסק בארגון, ולא בערך גן חיות. העניין בולט יותר בערכי אישים: אם ראובן מתח ביקורת על שמעון, מקומה של הביקורת בערך העוסק בראובן, ולא בערך העוסק בשמעון. רק במקרה שבו ארגון או אדם נמצאים במחלוקת ציבורית רחבה, יש מקום להציג מחלוקת זו, ומובן שראוי להביא עמדות אחדות בעניין זה, והדרך לעשות זאת היא זו שהציג טיפש ט"ו בשבט. דוד שי 20:20, 10 באפריל 2007 (IDT)
- עשה לי טובה. ה"ביקורת" "בשר זה טעים" זו טענה עניינית נגד זכויות בעלי חיים. היא כל כך נפוצה שאין בכלל טעם לנסות למצוא לה ייחוס. האזרח דרור 13:39, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] ניקוד שם הערך
מאחר ולא תמיד ניתן לדעת בעברית כיצד להגות את המילה, ובפרט כשמדובר במילים לועזיות, יש מקום לנקד את שם הערך כשהוא מופיע בתחילת פסקת ההסבר הראשונה שם, מיד אחר כך, הוא כתוב בסוגריים בשפת המקור שלו. -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת כלנית ששכח/ה לחתום.
- זה יכול להיות מאוד לא נעים לעין. במקרים קיצוניים כתוב בסוגריים בכתיב לועזי, או שניתן לשמוע את שם הערך (מעולם לא ניסיתי את זה, מסקרן). גלעד (ד"ר גילדה) 15:40, 10 באפריל 2007 (IDT)
- רעיון טוב אני בעד, למרות שלדעתי מעטים יודעים לנקד. אני אישית לא יודע.--אוהד אסטון (שיחה) 18:39, 10 באפריל 2007 (IDT)
- משתמש:שילוני יודע לנקד (בדף שלו הוא כותב: מ"ז משתמש ודוגל בניקוד עזר חלקי). ויש עוד נקדן אחד שדרכו פה עדיין אינה ברורה לי. בברכה, דליה. וירצי • שיחה 20:30, 10 באפריל 2007 (IDT)
- כידוע, ניקוד מוצג בצורה משובשת אצל מי שמערכת ההפעלה שלו מוקדמת מאשר Windows XP SP2, כך שלתקופה של עוד שנה או שתיים ראוי לצמצם בניקוד, ולהסתפק בניקוד עזר חלקי, באותיות שבהן הוא חיוני, ולא לשים שני סימני ניקוד באותה אות, כי אלה מוצגים בצורה משובשת. דוד שי 21:33, 10 באפריל 2007 (IDT)
- משתמש:שילוני יודע לנקד (בדף שלו הוא כותב: מ"ז משתמש ודוגל בניקוד עזר חלקי). ויש עוד נקדן אחד שדרכו פה עדיין אינה ברורה לי. בברכה, דליה. וירצי • שיחה 20:30, 10 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] פרסום מאמרי דעה
קהילת ויקיפדיה שלום.
היום, העליתי לאתר בדף משנה שלי את דעתי האישית כלפי צה"ל. לאחר זמן קצר מאוד, נמחק כל המאמר שלי ונשלחה לי הודעה שאסור לפרסם דעות, עמדות פוליטיות, פובלציסטיות וכדומה. אני רוצה לשנות את המדיניות הזאת, כך שכל משתמש באתר יוכל לפרסם כאן את דעותיו בדפי משנה. הרי אצל משתמשים שונים מופיעות תיבות שונות, המעידות על נטייתם הפוליטית, על זיקתם לדת ואפילו על השתייכותם העדתית. אני לא יוכל להביע את הדעה שלי כלפי צה"ל למשל בסמל אחד קטן - בטח לא בתמונה שמופיעה בתיבת משתמש. הדרך שלי להביע את עצמי, דעתי ומחשבותיי יכולה לבוא רק במילים, בכתיבה. נוכל לקבוע מספר חוקים לגבי העניין. למשל, משתמשים לא יריבו ביניהם בשל מאמרי הדעה, לא באתר ולא מחוצה לו. כמו כן, רק מי שירצה לקרוא מאמרי דעה יוזמן לעשות כן, ומי שאינו חושק בכך פשוט לא יכנס לדפים האישים האלה. מה דעתכם? בברכה, Bravo123 23:13, 10 באפריל 2007 (IDT).
- מותר לפרסם דעות בצורה תמציתית - כמה שורות לכל היותר. אסור לפרסם מאמרים של עשרות או מאות אלפי k, שזה מה שעשית. pacman • שיחה 23:15, 10 באפריל 2007 (IDT)
נגד באופן מוחלט שנילי • שיחה 23:19, 10 באפריל 2007 (IDT)
- נגד - זה בניגוד גמור למטרת ויקיפדיה. למטרה זו יש אתרים בלוגים. דוד שי 23:50, 10 באפריל 2007 (IDT)
- תבנית:כנגד כאמור, לא קשור בכלל לויקיפדיה ורק יקשה על הפעילות כאן. אנא, פתח בלוג. וולנד 00:11, 11 באפריל 2007 (IDT)
בעד. אני לא מסכים איתכם ומוחה על החלטותיכם, דבריכם ודעתכם. אני לא מבין למה אתם לא מוכנים לתת כאן במה לדעות של הכותבים. היכולת שלי להביע את עצמי, את כל מי שאני ואת כל מה שאני חושב ומייצג, נפגעת בגלל הפגיעה הזאת. אני לא רוצה שיהיו כתובים מספרים משפטים על דעתי והכל יהיה בקצרה ובתימצות, אני רוצה שתהיה לי יכולת לפרסם כאן מאמר דעה ענק משלי (כמו שניסיתי לעשות היום). אולי אתם מפחדים מכך שיבואו לכאן עוד ועוד אנשים שחושבים כמוני, ופשוט יציפו את השרת בטקסטים ארוכים של דעותיהם. אני לא חושב שזה יקרה, ואם נראה שאכן יש מגמה כזאת, נגביל את הכותבים כך שיוכלו לפרסם רק 2-3 מאמרים שכאלה. בינתיים, אני הולך לישון. נמשיך בדיון הזה מחר. לילה טוב, Bravo123 00:31, 11 באפריל 2007 (IDT).
- אף אחד לא הבטיח לך שתוכל להביע את עצמך כאן. זו אנציקלופדיה, לא בלוג. גלעד (ד"ר גילדה) 00:40, 11 באפריל 2007 (IDT)
- בראבו, אין לי מושג מה דעותיך, כפי שאין לך מושג מה דעותיי, ואנו משתדלים בכתיבה שזה לא יהיה רלוונטי. זה כל הסיפור. DGtal 01:28, 11 באפריל 2007 (IDT)
- בראבו, אומר זאת בגסות - לא איכפת לי מהן דעותיך, והיכולת שלך להביע את עצמך, את מי שאתה, וכו', אינה רלוונטית לפרויקט הזה. אנחנו כאן כדי לכתוב אנציקלופדיה. כל פעילות אחרת - מקומה לא כאן. ויקיפדיה אינה פרויקט בדמוקרטיה, חופש ביטוי, או כל דבר אחר - היא פרויקט לכתיבת אנציקלופדיה. גם דפי המשתמש מיועדים לשרת מטרה זו, ולכן התוכן שלהם צריך להיות מתאים. יש הגיון בכתיבה תמציתית על עצמך, כדי שעורכים אחרים ידעו את תחומי הידע שלך. יש אפילו הגיון כלשהו בכתיבת הדעה הפוליטית שלך (למרות שאני לא עושה זאת) - כדי שאחרים יהיו ערים לנקודת המבט המשוחדת שלך: גם עורך שרוצה להיות מאוד אובייקטיבי עלול להכניס עיוות בערך, ללא כוונה. לכן יש הגיון מסוים בכתיבת פרטים כמו "אני שמאלני ומאמין בפתרון שתי מדינות לשני עמים". אין הגיון בכתיבה של מאמר ענק על זה.
- אתה רוצה להביע את עצמך - פתח בלוג. אתה יכול לקשר אליו מדף המשתמש שלך, אבל אל תכתוב כאן מאמרים. עופר קדם 01:37, 11 באפריל 2007 (IDT)
- נא לקרוא את אחד מדפי המדיניות הבסיסיים ביותר שלנו: ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה. odedee • שיחה 03:16, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אכן, מסכים עם כולם. וויקיפדיה זה לא בלוג ולא מגזין. יש מספיק מגזינים או בלוגים שישמחו לקבל את מאמריך. בהצלחה.--אוהד אסטון (שיחה) 09:06, 11 באפריל 2007 (IDT)
בראבו היקר, קשה לי להבין למה סתם להתעקש ולהקליד את דעותייך אל ויקיפדיה במקום לשים את אותם דעות בדיוק, בבלוג ששם יהיה לך חופש פעולה מוחלט על מה שתכתוב ואילו תמונות תשים וכוליי, גם לי יש בלוג (אל תחפשו אותו, הוא לא רשום תחת "אבי קדמי"...) ואני אפילו לא טרחתי לשים לינק אליו בדף שלי, למרות שזה מותר בהחלט, שם אני חופשי לכתוב את מה שאני רוצה החל מדברים הכי רציניים על העולם ועד לשטויות הכי רדודות וכמובן גם דברים אישיים, אז קח עצה אישית, פתח לך בלוג (זה ממש לא מסובך), ואם כל-כך חשוב לך שנדע מה רשום בו, אז שים גם לינק אליו בדף משתמש שלך, ד"א גם אני לא יודע מה דעותייך על צה"ל, אולי דעתנו זהות ואולי מנוגדות, זה ממש לא משנה אבי קדמי - בחש"ק 12:32, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אני תומך גדול של חופש הביטוי ומאמין שאנשים צריכים להביע את עמדותיהם במקום גלוי, כי רק כך יכולה דמוקרטיה להתקיים. יחד עם זאת אנו כותבים אנציקלופדיה. אני נגד שימוש במרחב שנתנה לנו קרן ויקימדיה לצורך כתיבת אנציקלופדיה לקיים כל דיון שלא קשור לאנציקלופדיה (וכך אני גם נגד תיבות משתמש בדפי משתמש, וגם נגד הדעות ב"כיכר העיר" שנראות לי מיותרות). אין כל קשר בין דפים אלה לחופש הביטוי ולדעות המשתמשים (בין פוליטיות ובין אחרות). באנו לכתוב ערכים. דרור 13:21, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] כתיבה על מינים בסוג מסויים.
למשל בתהלוכן האורן. לא עדיף לכתוב על הסוג תהלוכן ובתוך הדף להכניס את כל המינים ( עם פירוט לגבי כל אחד מהם)? הדבר ימנע הרבה קצרמרים.--שומבלע • שיחה 06:26, 11 באפריל 2007 (IDT)
- דוגמא נוספת :גרביל החולות וגרביל דרומי להכניס לגרביל. כמובן שהכוונה שלי היא לא למנוע התפתחות של ערכים, אלא להעדיף כתיבה על סוג והמינים שבו (כולל הבדלים ביניהם) על כתיבה של קצרמרים רק על מינים.--שומבלע • שיחה 06:34, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מיקומו של הבינוויקי לעברית בוויקיפדיה באנגלית;
עבר מלוח המודעות:
שמתי לב לאחרונה שיש הנוהגים להוסיף את הבינוויקי לעברית בוויקיפדיה באנגלית בסוף רשימת הבינוויקי. את הבינוויקי לעברית צריך למקם בין שאר הבינוויקי על פי סדר האלפבית של הכתב הלטיני לקוד השפה. העברית היא he ולכן יש למקמה בין קוד השם המתחיל באות g או באות f (למשל fr לצרפתית) או נמוך ממנו לבין קוד השם המתחיל באות i (למשל it לאיטלקית) או גבוה ממנו. אביהו • שיחה 09:24, 10 באפריל 2007 (IDT)
- דווקא מקומו של הבינוויקי העברי הוא אחרי it כאילו היה iv מלשון ivrit ולא he, בדיוק כמו שהשפה הפינית (Suomi) נמצאת תחת S ולא תחת F (FI). זאת אחת הסיבות שהתחלתי להריץ את בוט הבינוויקי כך שאנשים לא יוסיפו בינוויקי בצורה לא נכונה, הוא עדיין פועל בוויקיפדיה האנגלית למרות שאינו מעדכן בינוויקים פה. יונתן שיחה 15:16, 10 באפריל 2007 (IDT)
- למה אתה סתם מבלבל את האנשים ועושה בלגן?
- הסדר הוא לפי שם הדומיין. אנחנו he.wikipedia.org, לכן אנחנו ב-h. הפינית זה ב fi.wikipedia.org לכן הם ב-f.
- eman • שיחה • ♥ 15:31, 10 באפריל 2007 (IDT)
- צריך לציין שיש צדק מסוים בדברי יונתן, והבינוויקי באמת מסודר כך לפעמים, אך ממש לא ברור לי למה צריך לבצע סידור לא אינטואיטיבי כזה. בכל אופן, בוויקיפדיה העברית הסידור הוא לפי שם הדומיין (קוד ה־ISO של השפה) בלבד (למעט אנגלית המצויה בהתחלה). – rotemliss – שיחה 15:37, 10 באפריל 2007 (IDT)
- למה לנחש כשיש את דף העזרה המכיל את ההסבר הבא על נושא המיון:
[עריכה] Sorting
There are numerous way to sort the interlanguage links. A language order poll showed strong preference for sorting according to either the two-letter language abbreviation or the name of each language in that language. The vast majority of articles are currently sorted the second way: by order of alphabet, based on local language, as described at m:Interwiki sorting order, so new articles should be sorted in that way.
לפי זה יונתן צודק, אבל אני לא טועה. שתי השיטות מקובלות בוויקיפדיה באנגלית. כיוון ש"The vast majority of articles are currently sorted the second way" צריך לשים את העברית לאחר האיטלקית. אביהו • שיחה 21:46, 10 באפריל 2007 (IDT)
- אני מבקש לא לקיים דיונים בלוח המודעות. הוא לא מאורכב. אם רצונכם בקיום דיון, הפנו משם לדף המתאים. תודה, odedee • שיחה 06:39, 11 באפריל 2007 (IDT)
אני תמיד שם את הבינוויקי אחרי האיטלקי. עם זאת, בגלל שיש כל כך הרבה בוטים שעובדים על סידור הבינוויקי, זה לא ממש משנה איפה תשימו אותם. Yonidebest Ω Talk 07:34, 11 באפריל 2007 (IDT)
-
- עברית לא נכתבת באותיות לטיניות, ולכן נראה לי חסר טעם להשתמש בשיטת "השם המקומי" לגבי עברית. הרי אין דרך לשלב את האות ע' באלפבית הלטיני, ואילו השם Ivrit הוא מאולץ ואינו מקובל באנגלית (למעט במאמרים אקדמיים כהבחנה בין עברית מקראית לעברית מודרנית). קוד השפה של עברית הוא he ולפיכך מקומה של העברית הוא קצת מעל להונגרית (hu). DrorK • שיחה 13:39, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] השתרבבנו להארץ
הגבתי לטור של צפריר רינת שהתפרסם הבוקר בעיתון הארץ וקישרתי בתגובתי לערך מגבר אנרגיה. לצערי הכתובת יצאה הפוכה, כך שרק פריקים נבונים במיוחד או משועממים במיוחד ימצאו את דרכם לכאן. אשתדל לנטר שינויים בערך כשאשוב אחר הצהריים. ליאור 07:22, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] החלטות עבר
אני רואה שכמה ויקיפדים לא מכירים או שכחו את החלטות העבר בנוגע לעץ הקטגוריות. הוחלט בפרלמנט (ארכיון 3) שיש לקטלג את ערכי האישים הן למדינה (סופרים איטלקים) והן לקט' כללית (סופרים). הכלל הזה תקף לגבי כל ערכי האישים ואני מבקש להצמד אליו ולא להוריד את הקט' הכללית עד שלא תבוטל ההחלטה הקודמת. אציין, שהייתי בין יוזמי הקטלוג הכפול וזאת נראית לי הדרך הנכונה לקטלג את הערכים בוויקי. ללא קשר לדעתי, ההחלטה עברה בפרלמנט ואין להשמיט את הקטגוריות הכלליות בשום מקרה. גילגמש • שיחה 09:05, 11 באפריל 2007 (IDT)
- האם זה תקף רק לערכי אישים? חגי אדלר 09:09, 11 באפריל 2007 (IDT)
- החוק הזה תקף רק לגבי ערכי אישים. ערכים אחרים - לפי הסיבות של כל מקרה ומקרה. גילגמש • שיחה 09:12, 11 באפריל 2007 (IDT)
- כלומר, כל מי שבקטגוריה 'משוררים ישראלים' צריך להיות גם בקטגוריה 'משוררים'? רונן א. קידר 13:06, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אלון R הביא לידיעתי את הדיון שהתקיים פה. בדיון הוחלט לוותר על הקטלוג הכפול, אך אני רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. האם ידוע למישהו איפה לעזזאל נולד מר ג'ון סמית'? האם הוא אוסטרלי? אמריקאי? קנדי? איך אתם רוצים שהקוראים ימצאו את אותו מר' סמית' החמקמק? מר' סמית איננו המקרה היחיד. כנ"ל לגבי שמות ספרדיים, צרפתיים, סלאביים ואחרים. אין בעיה, לדעתי, בכך שהקט' הכללית תתנפח לעשרות אלפי ערכים. הרי כל הערכים מסודרים לפי א"ב ומה גם, הקורא תמיד יוכל לחפש גם לפי קטגוריית הלאום. אז למה למנוע ממנו מראש את האופציה של הקטגוריה הכללית? הרי פעמים רבות הקורא פשוט לא יודע אם הסופר שהוא מחפש נולד בצרפת או בקולומביה. גילגמש • שיחה 16:09, 11 באפריל 2007 (IDT)
- כלומר, כל מי שבקטגוריה 'משוררים ישראלים' צריך להיות גם בקטגוריה 'משוררים'? רונן א. קידר 13:06, 11 באפריל 2007 (IDT)
- העיקרון נכון, היישום מגושם. הדבר הנכון הוא שמפתחי התוכנה הנכבדים יתכבדו לאפשר לנו את הכפתור "הצג את כל הערכים השייכים לקטגוריה זו ולכל בנותיה ובנות בנותיה עד דור אחרון". רותםליס? Harel • שיחה 16:13, 11 באפריל 2007 (IDT)
- זה אפשרי? גילגמש • שיחה 16:17, 11 באפריל 2007 (IDT)
- הצגת כל קטגוריות המשנה (באופן רקורסיבי, כלומר גם קטגוריות המשנה של קטגוריות המשנה וכן הלאה) עשויה להעמיס על התוכנה (דמיינו לעצמכם את הצגת כל הערכים בכל קטגוריות המשנה בקטגוריה קטגוריות). הצגת רק הדפים שנכללים בקטגוריית הבנים הישירים עשויה להתאפשר, וכנראה שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא דו־שלבית: לאפשר בכל מיזמי קרן ויקימדיה את ההרחבה Extension:DynamicPageList (שכבר מאופשרת בוויקיחדשות), ולבקש להוסיף לה אפשרות להצגת רשימת הדפים בתת־הקטגוריות הישירות. בכל אופן, כרגע זה בלתי אפשרי. – rotemliss – שיחה 18:09, 11 באפריל 2007 (IDT)
- החוק הזה תקף רק לגבי ערכי אישים. ערכים אחרים - לפי הסיבות של כל מקרה ומקרה. גילגמש • שיחה 09:12, 11 באפריל 2007 (IDT)
אז לבינתיים מה אני עושה כשאני עובד על קטגוריות? התחלתי להסיר ערכים מקטגוריה:סופרים (גם אם תהיה אופציה כזאת בתוכנה, לא צריכים שהערכים יהיו מקוטלגים תחת קטגורית האם) כי ראיתי כמה משתמשים מנוסים עושים זאת. יונתן שיחה 18:58, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לפי המקובל בוויקיפדיה העברית, ההסכמה שהושגה בדיון הקודם מחייבת, לכן אין לעשות קטלוג כפול בקטגוריות פתוחות ומי שרוצה לשנות זאת צריך להשיג רוב של 60% בהצבעה בפרלמנט. בברכה. ליש 19:16, 11 באפריל 2007 (IDT)
- יופי, הלאה לעבודה. יונתן שיחה 19:42, 11 באפריל 2007 (IDT)
- מה זה? לא התקבלה שום החלטה כזו (למעט ההחלטה ההפוכה שגילגמש הביא, בערכי אישים). הנושא עלה לדיון כמה פעמים ומעולם לא הגענו להכרעה. odedee • שיחה 19:44, 11 באפריל 2007 (IDT)
- ליש טועה קצת בסדר הדברים. קודם הייתה הצבעת פרלמנט שאין לשנותה, אלא בהחלטת פרלמנט אחרת. אי אפשר לבטל בדיון שהשתתפו בו ויקיפדים אחדים בדף שיחה נידח. אם רוצים לבטל את הקטלוג הכפול צריך להצביע שוב. גילגמש • שיחה 19:54, 11 באפריל 2007 (IDT)
- הדיון המוזכר לעיל התקיים במזנון ולא בדף שיחה נידח, השתתפו בו 11 איש (אם לא התבלבלתי בספירה) והסתיים בהסכמה כללית, לכן לא היה מקום להביאו להצבעה. אינני בקי יתר על המידה בדקויות החקיקתיות של הוויקיפדיה, אולי גילגמש צודק ויש צורך גם בהצבעה, כעת כשיש התנגדות, אבל אין ספק שמאז אוגוסט שנה שעברה, זה היה הסיכום, כך נהגו רבים וכשנשאלו שאלות, כך הושב לפונים. בברכה. ליש 20:11, 11 באפריל 2007 (IDT)
- ליש טועה קצת בסדר הדברים. קודם הייתה הצבעת פרלמנט שאין לשנותה, אלא בהחלטת פרלמנט אחרת. אי אפשר לבטל בדיון שהשתתפו בו ויקיפדים אחדים בדף שיחה נידח. אם רוצים לבטל את הקטלוג הכפול צריך להצביע שוב. גילגמש • שיחה 19:54, 11 באפריל 2007 (IDT)
רגע, אבל זה לא נוהג שהשתרש עם הזמן ולכן הוא הפך להיות המדיניות דה פקטו? (צוחק...) יונתן שיחה 21:37, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מיכל ינאי בויקיפדיה האנגלית
על הרדידות ההולכת ומשתטחת של ויקיפדיה האנגלית כבר הבאתי פה ושם דוגמאות, בעיקר בכדי שתשמש בפניכם אות אזהרה איך לא לבנות אנציקלופדיה, אולם דומני שהדוגמה הבאה מגדישה את הסאה.
דרך חיפוש בלייב הגעתי לערך שלנו אודות אלכסנדר ינאי. מתוך שעמום בן כמה שניות הקלקתי על הערך המקביל בויקיפדיה האנגלית ומצאתי עצמי מול מישהו בשם Alexander Jannaeus. מה קרה לשם המפואר Yannai שאלתי לתומי והקלדתי אותו בתיבת החיפוש. כך הגעתי לערך המבורך אודות Michal Yannai והנה לכם כל מה שנכתב שם:
Michal Yannai is an Israeli actress and model.
Yannai is often seen hanging out on the Tel Aviv beachfront, at the popular club Clara, in the VIP section, often with Israeli models Linor Abargil, Joni Wyler, Yair Riemer, and El'ad Sela.
מאחר שנזדמן לי לפגוש באירועים חברתיים שלוש פעמים את מיכל ינאי, מאד נעלבתי ששמי לא הוזכר בערך המרתק. הרי לבטח ניתן היה לאזכר זאת בערך הדליל מבלי לגרוע משבחו.
אני לא בטוח שמיכל ינאי ראויה לערך באנציקלופדיה אמיתית, אך אם כבר ויקיפדיה העברית נטלה על עצמה את המשימה לתעד את כל השחקניות והדוגמניות בישראל, עדיין הנני מתקשה להבין מה לעלמה ינאי ולויקיפדיה האנגלית. אומנם, בניגוד לכל הסלבריטאיות מן הטלוויזיה שפגשתי בימי חיי, היא האחת והיחידה שבמציאות יותר יפה מאשר מעל פני המרקע, אולם בכל זאת, את מי בעולם הרחב מעניין אם העלמה ינאי שותה לימונדה במועדון קלרה, והאם מר אלעד סלע פילח לה את הקשית מבלי שתרגיש.
פשוט תת-רמה של אנציקלופדיה, בן הטבע 11:36, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לעומת זאת יש שם את הערך en:Name-dropping. יות ≈שחייה≈ 12:20, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא הועלתה הצעה לאסור על משתמש לכתוב במזנון אם לא תרם למרחב הערכים בחודש שקדם לכך? דרור 13:24, 11 באפריל 2007 (IDT)
- גם אם יש החלטה כזו, בן הטבע הוא משעשע מדי מכדי לכלול אותו באיסור :) אליזבט •• שיחה 15:12, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אנשים, אני לא מבין אותכם: במקום להתלונן ולהתקומם על הערך האנגלי הירוד של מיכל ינאי בויקיפדיה האנגלית - תכתבו אותו מחדש. תומפקינס 16:38, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לקשר, אנשים, לקשר! מיכל ינאי ו-en:Michal Yannai. כי כחול מוסיף המון. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:51, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אנשים, אני לא מבין אותכם: במקום להתלונן ולהתקומם על הערך האנגלי הירוד של מיכל ינאי בויקיפדיה האנגלית - תכתבו אותו מחדש. תומפקינס 16:38, 11 באפריל 2007 (IDT)
- גם אם יש החלטה כזו, בן הטבע הוא משעשע מדי מכדי לכלול אותו באיסור :) אליזבט •• שיחה 15:12, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא הועלתה הצעה לאסור על משתמש לכתוב במזנון אם לא תרם למרחב הערכים בחודש שקדם לכך? דרור 13:24, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] רעיון
האם ניתן, לדעתכם, לבצע שינוי בממשק כך שכאשר עומדים עם העכבר מעל סימן הערת שוליים יתגלה טקסט ההערה, כך שלא יהיה צורך לקפוץ לתחתית העמוד? ככה זה פועל ב-WORD, וזה נוח להפליא (דבר דומה יש גם אצלנו, כשעומדים עם העכבר על קישור פנימי ורואים לאן הוא מוביל). האם זה בכלל שינוי שאפשר לעשות אצלנו, או שהכול צריך לעבור דרך ויקימדיה? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 15:54, 11 באפריל 2007 (IDT)
- מה הבעיה במה שעכשיו? לחיצה אחת אתה למטה, לחיצה אחת (על החץ הזה: ^) ואתה למעלה D: ירון • שיחה 15:57, 11 באפריל 2007 (IDT)
- בשביל סימוכין עדיף לשים את זה למטה אבל בשביל הערות שוליים "תוכניות" אתה צודק ועדיף באמת שאפשר יהיה לרחף מעליהן עם העכבר. יש את תבנית:מונחון אבל היא מוגבלת למעט מאוד תווים. אולי צריך ליצור אחת יותר יעילה שתוכל להציג גם משפטים ארוכים אם צריך. השמח בחלקו (-: 16:09, 11 באפריל 2007 (IDT)
- באופן אידיאלי (בעיני) צריך שילוב של שני הדברים (כמו ב-WORD): גם הערה אמיתית הרשומה בקטן בסוף הערך, עם קישורים "מקפיצים", וגם אפשרות לעבור עם העכבר ולקרוא את הטקסט בלי לפגוע בשטף הקריאה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 16:11, 11 באפריל 2007 (IDT)
- ניתן לעשות את זה עם tooltip אבל צריך שינוי בתוכנה, אתה מוזמן לבקש. יונתן שיחה 17:55, 11 באפריל 2007 (IDT)
- ניתן להשתמש ב־Tooltip כבר עכשיו עם התבנית {{מונחון}}, אבל Tooltip, בכל צורה שהיא (כשהכוונה למאפיין title בלבד, כמובן), גם מוגבל במספר התווים וגם אינו מאפשר עיצוב ויקי. – rotemliss – שיחה 18:00, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא יודע, עשיתי ניסוי אצלי ולא הייתה הגבלת מקום (אם כי מיד אח"כ נוצרה איזו תקלה מוזרה שמחקה לי חצי דפדפן..) יחסיות האמת 03:34, 12 באפריל 2007 (IDT)
- ניתן להשתמש ב־Tooltip כבר עכשיו עם התבנית {{מונחון}}, אבל Tooltip, בכל צורה שהיא (כשהכוונה למאפיין title בלבד, כמובן), גם מוגבל במספר התווים וגם אינו מאפשר עיצוב ויקי. – rotemliss – שיחה 18:00, 11 באפריל 2007 (IDT)
- ניתן לעשות את זה עם tooltip אבל צריך שינוי בתוכנה, אתה מוזמן לבקש. יונתן שיחה 17:55, 11 באפריל 2007 (IDT)
- באופן אידיאלי (בעיני) צריך שילוב של שני הדברים (כמו ב-WORD): גם הערה אמיתית הרשומה בקטן בסוף הערך, עם קישורים "מקפיצים", וגם אפשרות לעבור עם העכבר ולקרוא את הטקסט בלי לפגוע בשטף הקריאה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 16:11, 11 באפריל 2007 (IDT)
- בשביל סימוכין עדיף לשים את זה למטה אבל בשביל הערות שוליים "תוכניות" אתה צודק ועדיף באמת שאפשר יהיה לרחף מעליהן עם העכבר. יש את תבנית:מונחון אבל היא מוגבלת למעט מאוד תווים. אולי צריך ליצור אחת יותר יעילה שתוכל להציג גם משפטים ארוכים אם צריך. השמח בחלקו (-: 16:09, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] צמד המלים "יש לזכור"...
וכיו"ב לא אמורים להופיע בוויקיפדיה, נכון?[5]--אוהד אסטון (שיחה) 16:42, 11 באפריל 2007 (IDT)
- למה לא? עופר קדם 16:47, 11 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שזה שייך לויקיפדיה:לשון#ביטויים מיותרים. ערן 16:54, 11 באפריל 2007 (IDT)
- וויקיפדיה אמורה להציג מידע ולא להסביר לקורא מה הוא צריך לזכור.--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי) 16:59, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אכן, אסור לפנות לקורא או לציין את מחשבות העורך בערכים, ופנייה שכזו כוללת "יש לזכור", "חשוב לציין", "כמובן" וכו'. צהוב עולה 16:55, 11 באפריל 2007 (IDT)
- נו, זה קצת קלוש. אני יודע שיש כל מיני דפי מדיניות כאלה, גם כאן, וגם בויקי אנגלית, אבל אם נפעל לפי כולם, לא ישארו לנו מילים. "יש לציין" מבליט עובדה מסוימת. עצם הבחירה לכתוב או לא לכתוב עובדה כלשהי נובעת ממחשבה של העורך. העורך יכול לבחור להרחיב על עובדה כלשהי, או לא. הוא יכול לבחור להבליט פרטים מסוימים, הוא יכול למקם פרטים בצורה זו או אחרת, להשתמש בביטויים חזקים יותר או פחות.
- הצמדות מוגזמת להנחיות כאלה, והימנעות מוחלטת מביטויים מסוימים מרדדת ומעקרת את השפה, והופכת את הערכים לאוסף עובדות יבש ומשמים.
- אגב, אני לא אומר שהשימוש בביטוי בקישור הביא אוהד מתאים, אבל אני לא תומך בהמנעות מוחלטת מביטויים כאלה. עופר קדם 17:30, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא, זה לא קלוש. יש לזכור זו מילה שבאה להביע את רגשות הכותב. אם אתה רוצה קצת עניין, יש את אימגו[6], שזה מגזין שיש בו הרבה כתבות פובליציסטיות. אני נורא נהנה לקרוא שם. וויקיפדיה היא מקור מידע נייטרלי, וברגע שאתה כותב "יש לזכור" או "חשוב לציין", אתה הופך אותה ללא ניטרלית, ולמרות זאת זה לא הופך אותה למעניינת יותר או פחות. אני לא חושב שזה מה שהופך מידע למעניין יותר או פחות, כשהכותב קובע בשבילך מה חשוב לזכור, ומה יש לציין. (כבר ציינת את זה במאמרך, אז למה להוסיף "חשוב לציין"?)--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי) 18:37, 11 באפריל 2007 (IDT)
- קשה לקרוא לביטוי "יש לזכור" חלק מ"רגשות הכותב". זה שיקול הדעת של הכותב, שחושב שנקודה מסוימת זקוקה להבלטה, כי היא חשובה במיוחד להבנת הערך. אין בכך שום פסול. אפשר, כמובן, לעשות בכך שימוש לא ראוי, כמו "יש לזכור כי נגד פלוני הועלו חשדות לאונס" - זה שימוש שמטרתו אולי להכפיש את פלוני, וכנראה אינו לגיטימי.
- אבל מה לגבי - "יש לציין כי לבואזיה ביצע את ניסוייו ללא כל ידע אודות המבנה המולקולרי של החומר", או "ראוי לזכור כי ניסויים אלה בוצעו בתקופה בה פעולת המוח האנושי הייתה מוגבלת ביותר, ורחוקה מאוד מהבנתנו כיום" (משפטים מומצאים)? ניתן להדגיש כך נקודות חשובות, שהקורא אולי לא מודע להן, והן קריטיות להבנת הסיבות לפעולות מסוימות, או להבין את קפיצת הדרך המחשבתית שעשו חוקרים, או כל נקודה אחרת. לא צריך לפסול מילים, רק צריך לשים לב לשימוש הראוי בהן. עופר קדם 18:49, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים עם עופר. דוד 18:44, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא, זה לא קלוש. יש לזכור זו מילה שבאה להביע את רגשות הכותב. אם אתה רוצה קצת עניין, יש את אימגו[6], שזה מגזין שיש בו הרבה כתבות פובליציסטיות. אני נורא נהנה לקרוא שם. וויקיפדיה היא מקור מידע נייטרלי, וברגע שאתה כותב "יש לזכור" או "חשוב לציין", אתה הופך אותה ללא ניטרלית, ולמרות זאת זה לא הופך אותה למעניינת יותר או פחות. אני לא חושב שזה מה שהופך מידע למעניין יותר או פחות, כשהכותב קובע בשבילך מה חשוב לזכור, ומה יש לציין. (כבר ציינת את זה במאמרך, אז למה להוסיף "חשוב לציין"?)--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי) 18:37, 11 באפריל 2007 (IDT)
יש להכין תבנית לערך כללי, ובה יש לשבץ, לבחירת הכותבים, את כל הביטויים המותרים בשימוש. יש לסמוך על מנסחי התבנית, ולא להסתכן במשפטים שמשובצים בהם ביטויים לא תקינים. עוזי ו. 17:49, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא כדאי להשתמש בניסוחים הכוללים "יש לזכור" או "חשוב לציין" משום שהם משקפים בעיה בכתיבה. מדוע לא לכתוב "כאשר ביצע לבואזיה את ניסויו לא היה לו כל ידע על המבנה המולקולרי של החומר" או "ניסויים אלו בוצעו בתקופה בה הידע על אופן פעולתו של המוח היה מוגבל." אם רוצים להדגיש משהו, צריך לציין סיבה: "ניסויו של לבואזיה, טוען בריגנשפיגל, חשובים במיוחד כי כאשר..." או "חשיבותם של הניסויים הייתה בעצם ביצועם בתקופה בה הידע..." אם הכותב צריך להשתמש בהפניות כמו "יש" או "חשוב" כדי להדגיש דבר מה, הצורך מעיד על כך שיש לנסח את המשפט מחדש. אורי רדלר 20:00, 11 באפריל 2007 (IDT)
- איני מסכים איתך. אני לא רואה שום בעיה בשימוש בביטויים כאלה. אלה ביטויים תקניים, שימושיים ונפוצים. אין סיבה טובה להימנע מהם, גם אם ניתן לנסח משפטים בלעדיהם - ניתן לנסח משפטים בלי הרבה מילים, אבל אז נקבל שפה ענייה ומשעממת. (הביטוי "מיותר לציין" הוא מטופש, אבל זה כבר עניין אחר). עופר קדם 21:17, 11 באפריל 2007 (IDT)
יותר גרוע מהצירוף "חשוב לציין" הוא אחיו החורג "מיותר לציין". מחיפוש של צמד המילים הזה מסתבר שיש באנציקלופדיה הרבה מאוד מאמרים עם מידע שמיותר לציין. טיפש ט"ו בשבט 20:33, 11 באפריל 2007 (IDT)
-
- לא מיותר לציין את חשיבותה של חוכמת הצמצום. יש לזכור שמילות סרק כדוגמת "יש לזכור" מבזבזות את זמנו של הקורא. חשוב לדעת וחשוב לציין שאיננו מקבלים שכר לפי מילים, ולכן ראוי לתת לקורא מידע תכליתי, נטול קישוטים וברבורים. מובן מאליו שעוד ניתן להאריך בעניין קרדינלי זה, אבל אני את שלי אמרתי. דוד שי 21:33, 11 באפריל 2007 (IDT)
[עריכה] מקצוע צבאי וידע צבאי
מפעם לפעם אני רואה ויקיפדים המתארים בדף השיחה או בדף המשתמש שלהם את מקצועם הצבאי. אף שחלפו שנים אחדות מאז שקיבלתי תעודת פטור משירות מילואים, עדיין זכורות לי ההנחיות כי בעת נפילה בשבי יש למסור שם, מספר אישי ודרגה, אך לא מקצוע צבאי. נכון, ויקיפדיה היא אזור ידידותי ולא שבי, ובכל זאת, אני מרגיש לא נוח למקרא דיון פומבי במקצוע צבאי.
עניין קרוב הוא כתיבת ערכים העוסקים בצה"ל על-ידי מי שיש בידם מידע סודי בעניין זה. נכון, משתמש כזה אינו מפרסם (כך אני מקווה) מידע סודי זה, אך בעצם כתיבתו, על פי מקורות גלויים, בתחום שבו יש לו מידע סודי, יש בה טעם לפגם. לפני שאבירי ההתנגדות לצנזורה קופצים אוטומטית עם הקריאה "לא תהיה צנזורה בוויקיפדיה", אציין שאינני מייצג כאן את עמדת הצבא (יש לו את עמדתו, הנוקשה יותר, וגם כלים לייצג את עצמו), אלא גישה כללית של אתיקה - ראוי שאדם יכבד את אלה שנתנו בו אמון. ראו, למשל, דבריו של ערןב בשיחה:יבמ. אציין שיש ערכים רבים בוויקיפדיה, העוסקים בגופים אזרחיים בישראל, שאני נמנע מלערוך (מלבד עריכות טריוויאליות), עקב קשרים עסקיים שיש לי אתם. הגיע הזמן שייכתב הערך סוד מסחרי, כדי שדברים אלה יהיו מפורטים יותר. דוד שי 08:10, 12 באפריל 2007 (IDT)