אגן ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אגן ירוק הוא מערכת טבעית למחצה, המכילה מים וצמחים, ומשמשת לטיהור מי שפכים. בעיית השפכים שכמותם הולכת וגדלה עם גידול האוכלוסייה הינה בעיה סביבתית חמורה בארץ ובעולם. שפכים שאינם מטופלים מהווים מקור לזיהום סביבתי, המאיים על איכות הסביבה ועל איכות המים. באזורים צפופי אוכלוסייה בישראל קיימים מפעלי ענק לטיפול בשפכים, כמו השפד"ן בגוש דן. באזורים כפריים וביישובים קטנים ניתן לפתור את הבעיה ולטפל בשפכים בשיטת האגנים הירוקים.

אגן ירוק הוא סביבה רוויה במים ועשירה בצמחייה, אשר נוצרה באופן מלאכותי, ואליה מזרימים את השפכים לטיפול. תצפיות הראו, כי מעבר שפכים דרך גופי מים טבעיים ירוקים מקטין מאוד את ריכוז המזהמים בשפכים. מי השפכים עוברים שם תהליכים טבעיים של סינון, פירוק ושיקוע, כלומר תהליכי טיהור.

האגנים הירוקים המלאכותיים נועדו לטהר את המים בתהליך דומה, בעזרת משאבי סביבה טבעיים: השמש, הרוח, קרקע, צמחים, בעלי חיים ויצורונים מפרקים. המים המטוהרים היוצאים מן האגן הירוק יכולים לשמש למטרות נוף ונופש, להשקיה ולהזרמה לנחלים. האגן הירוק הוא אפוא מערכת טבעית למחצה, יעילה וזולה יחסית למפעלי הטיהור הרגילים.

רעיון האגנים הירוקים התחיל להתפתח בעולם במחצית השנייה של המאה ה-20. חוקרים שונים גילו את האפשרויות הטמונות בתהליכי הטיהור הטבעיים, והחליטו ליישם את הרעיון. הם הפעילו את השיטה על שפכים ממקורות שונים: שפכים ביתיים המכילים פסולת אורגנית, מי נגר מהכבישים המכילים דלק ושמן, נגר חקלאי המכיל דשנים וחומרי הדברה, שפכי תעשייה המכילים תרכובות כימיות רעילות. כיום פועלות בעולם אלפי מערכות ירוקות לטיהור שפכים.

[עריכה] תהליך הטיהור

הטיהור באגן הירוק מורכב מכמה תהליכים:

תהליכים פיזיקליים של שקיעת מוצקים אל קרקעית האגן
תהליכים ביולוגיים של פירוק חומר אורגני על ידי יצורונים, כגון חיידקים, הניזונים מחומרים אלה
תהליכי חמצון ותהליכים כימיים אחרים בין תרכובות, של מתכות בעיקר.
שותפים נוספים לתהליכים הם אור השמש הקוטל חיידקים גורמי מחלות וצמחי מים הקולטים תרכובות חנקן וזרחן.

האגן בנוי בצורת בריכה גדולה או שרשרת של בריכות שהמים זורמים דרכן. הבריכות בעומקים שונים, ובחלק מהן יש צמחי מים וגדה. זרימת המים לעתים על-קרקעית ולעתים תת-קרקעית, לעתים אופקית ולעתים אנכית. כך עוברים חומרים ממקום למקום וקצב התהליכים מוגבר. ככל שהשפכים שוהים זמן רב יותר באגן, כך עולה רמת הטיהור שלהם. גודל האגן תלוי בסביבה ובכמות השפכים שנועד לטהר. האגן הירוק ממלא שני תפקידים:

טיהור מי שפכים לשם מיחזור המים
יצירת מרחב ירוק בסביבה.

[עריכה] המצב בישראל

למרות היתרונות של האגנים הירוקים, בישראל נעשה רק מעט ליישום השיטה. ישראל משופעת במשאב חשוב הנחוץ לתהליך, קרינת שמש, המסייעת לתהליכי הטיהור הטבעיים. משאב נחוץ אחר, הקרקע, חסר במרכז הארץ, ולכן השיטה תתאים יותר לאזורים מרוחקים מהמרכז.

מספר ניסיונות נערכו בארץ להקמת אגנים ירוקים, באזור המרכז ובנגב. בניסוי שנערך בנחל אלכסנדר התקבלו תוצאות מעודדות: המים שהוזרמו לאגן הירוק יצאו ממנו מטוהרים כמעט לגמרי, על פי מדידות של חומרים מזהמים בתוכם.

דוגמה נוספת לשיטת האגנים הירוקים ניתן לראות בפארק ירוחם שבצפון הנגב, שם בנו מספר בריכות על גדות נחל רביבים, נטעו עצים רבים משני צידי הנחל, ונבנה סכר לתפיסת מי השיטפונות בחורף. לתוך מערכת זו הופנו השפכים של היישוב, במטרה לטהר אותם ולהשתמש בהם להשקיית עצי הפארק.