אובייקטיביזם (איין ראנד)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אובייקטיביזם היא הפילוסופיה של הסופרת איין ראנד.
על רקע הפילוסופיות שהתפתחו מאז המאה ה-19 וקראו למרידה במציאות ובהיגיון ובהישענות על הקולקטיב כמוצא מהמצוקות הפרטיות, בולטת הפילוסופיה של איין ראנד כקוראת תיגר הן על ההנחות והן על דרכי הפעולה של אותן פילוסופיות, שהובילו את המין האנושי אל המאה העשרים על אירועיה הטרגיים חסרי התקדים. איין ראנד הינה תופעה תרבותית אמריקאית [בעיקר] שספריה נמכרו במעל 20 מליון עותקים וממשיכים להימכר בקצב של מעל ל500 אלף עותקים בשנה, באמצעות ספריה ועבודתה הפילוסופית השפיעה ראנד על מספר עצום של אנשים ויצרה קהל מעריצים גדול מצד אחד אך גם אנטגוניזם משמעותי. עם זאת השיטה הפילוסופית שמבטאות עבודותיה אינה מובנת באופן מספק על ידי חלק מאוהדיה ועל ידי רבים ממתנגדיה, והיא עדיין אינה זוכה לתשומת לב רבה בבטאונים הפילוסופיים ובקורסים האקדמאיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עיקרי התפיסה הפילוסופית
אובייקטיביזם היא שיטה חובקת עולם, שעוסקת בכל ענפי הפילוסופיה. השיטה מתחלקת לתחומים הבאים:
- מטאפיזיקה - מסד האובייקטיביזם הוא רעיון הכפיפות והמחויבות למציאות. כלומר - קיימת מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה בתודעת האדם, ותפקידה של תודעת האדם היא לתפוס את המציאות הזו.
להיות קיים משמעו להיות משהו: דבר שקיים הוא בעל זהות, ותפקיד התודעה הוא לזהות את אותה זהות. הקיום קיים והתודעה קיימת המסוגלת לתפוס את הקיום הן שתי האקסיומות המרכזיות עליהן נשען אובייקטיביזם. אובייקטיביזם דוחה כל טענה לפיה האדם יוצר את המציאות שלו עצמו, ואת הגישות הרלטביסטיות הקיצוניות לפיהן אין מציאות מוחלטת.
- אפיסטמולוגיה - השכל הוא אמצעי האדם לרכוש ידע, והיגיון הוא הדרך לבדוק את נכונות ותקפות הידע. המידע שאדם מקבל מהחושים מיוצג על ידי מושגים. ידע חדש נבנה על ידי השוואה לידע קודם ובדיקה שאין סתירות בידע שיש לאדם. השיטה לרכישת ידע שבה אדם מוודא אי קיומן של סתירות היא היגיון.
כמו כן לפי האובייקטיביזם שכל האדם מוכשר לתפוס את כל מה שקיים, ובכך דוחה האובייקטיביזם את הגישה האומרת כי ישנם דברים הנפלאים מבינתו של האדם ולכן אין לנסות להבינם.
- מוסר - לאדם הגיוני ומציאותי יש את כל הכלים לזהות את האמצעים הדרושים כדי להפוך למאושר. בניגוד לתורות פילוסופיות אחרות, כדי להפוך למאושר, אדם לא צריך להיות חלק מקולקטיב כלשהו ולא זקוק להכפיף אחרים למרותו. תפיסה זו מגולמת במילים "האדם הוא תכלית עצמו", ועל פיה מטרת חייו של האדם היא אושרו שלו. בכך נדחה על הסף כל סוג של אלטרואיזם הגורס כי מוסריות מבוססת על חיים למען אחרים.
- פוליטיקה - קיים איסור מוחלט על שימוש בכוח פיזי כנגד אנשים אחרים, פרט למקרים של התגוננות נגד כוח המופעל מהצד השני. על בני האדם לעסוק זה עם זה כסוחרים שמחליפים ערך בערך למטרות רווח הדדי, ובאמצעות הסכמה הדדית. על כן, אדם מוסרי יכול לחיות רק בחברה חופשית לחלוטין הפועלת לפי כללי קפיטליזם חופשי.
קיים ויכוח על מידת המעורבות של המדינה בחיי הפרט. הוויכוח הוא על מידת הפרטת הצבא, המשטרה ומערכת המשפט. מוסכם על הכול שהחינוך והכלכלה חייבים להיות פרטיים לחלוטין. - אמנות - תפקיד האמנות להראות לאדם כיצד יכולים חייו להראות אם יתחיב למציאות ולהגיון. תכלית הפילוסופיה האובייקטיביסטית היא לאפשר לאדם לחיות את חייו כיצור גיבורי שיכול, ורשאי, להיות מאושר.
[עריכה] אובייקטיביזם בישראל
בתחילת שנות השבעים התעוררה התעניינות קצרת-ימים בפילוסופיה האובייקטיביסטית, בעיקר בזכות ספרו של הפילוסוף משה קרוי "חיים על פי השכל" (1975). הספר, באופן חריג ביחס לספרי פילוסופיה, היה לרב–מכר, וקרוי רהוט הלשון והחריף היה לדמות מוכרת. אף שקרוי טען בספרו כי אין לו מה להוסיף על דבריה של ראנד, הוא היה הראשון שניסח את העקרונות הפילוסופיים של האובייקטיביזם בצורה מקיפה ובהירה בעברית. קרוי עזב את ישראל זמן קצר אחרי פרסום ספרו וכעבור שנים מעטות נטש גם את הפילוסופיה האובייקטיביסטית. יש לציין כי ראנד אליה פנה קרוי לא ראתה בו מייצג לתפיסותיה.
באמצע שנות השמונים התגבשה בישראל קבוצת מתעניינים בתורתה של ראנד, שפרסמה בטאון אובייקטיביסטי תחת השם "לאינטלקטואל החדש" ואחר–כך בשם המוכר יותר "אנכי" וכן ערכה פעילויות, הרצאות וקורסים ללימוד הפילוסופיה של ראנד. בישראל קיימת היום בעיקר פעילות אינטרנטית, ובמיוחד דרך אתר "אנכי". אתר "אנכי" עם זאת, אינו מייצג רישמי של האובייקטיביזם.
הדמות הבולטת ביותר בתנועה, אוהד קמין אף הכריז בסוף שנת 1992 על "מרד רעיוני" ברוחה של איין ראנד והודיע לשלטונות המס בישראל כי בכוונתו להפסיק לשלם מסים. בעקבות זאת נשפט קמין ונדון בסוף שנת 1995 לשישה חודשי מאסר בפועל.
בסוף שנות התשעים חל משבר בקבוצה, על רקע חזרה בתשובה של כמה חברים בולטים, ובראשם קמין עצמו, שהצטרף לתנועת מנהיגות יהודית של משה פייגלין.
ראוי לציין כי את הפעילות האינטלקטואלית המרכזית בתחום מרכז מכון איין ראנד בארצות הברית, בניגוד למוסדות חינוכיים ואקדמאיים רבים מכון איין ראנד העוסק בחקר וקידום הפילוסופיה של ראנד מייצג תמיכה עקבית ועקרונית במדינת ישראל. באתר המכון הוקדשה מחלקה שלמה להגנתה המוסרית של ישראל לנוכח עמידתה כמדינה חופשית בתווך של עריצויות. חלק ממאמרים אלו תורגמו ומופיעים באתר "אנכי". נשיאו הנוכחי של המכון, ירון ברוק, הוא יליד ישראל.
[עריכה] תגובה אקדמית לפילוסופיה האובייקטיביסטית
העיסוק האקדמי באובייקטיביזם דל יחסית לתורות מוסריות אחרות. אפשר לקבוע, כי בקרב אנשים הבקיאים באובייקטיביזם, התגובה היא נייטרלית לעתים רחוקות. למעשה, כמעט בלתי אפשרי להיות נייטרלי, היות וההשקפה של אובייקטיביזם כלפי עצמו היא שעליך לקבל אותו באופן מלא או לשלול אותו לחלוטין. האמונות של ראנד בדרך כלל נתמכות בלהט רב או נדחות באופן רגשני, בלי הרבה תגובות באמצע. התגובה הכללית של האקדמיה הייתה מן הסוג השני, עד לנקודה לפיה אובייקטיביזם לרוב לא נחשב כתרומה רצינית לתחום ולכן ניתן להתעלם ממנו. יש מבקרים באקדמיה הטוענים כי ניתן להדגים כיצד רבים מהמשפטים הספציפיים עצמם הינם עיבוד מחודש ושגוי של טעויות ישנות, ואפילו אם מערכת האמונות הייתה מביאה למסקנות נכונות, היא תעשה זאת על בסיס מוטעה. לדוגמה רוברט נוזיק, פילוסוף ליברטרי בולט, מסכים עם ראנד באופן כללי בכל הנוגע לנושאים ליברטריים, אבל מוצא את הבסיס לדבריה לא משכנע. ראנד עצמה יצאה נגד הליברטיאנים להם היא קראה "היפים של הימין" המנסים לערב בין עקרונות הפילוסופיה שלי לבין אנארכיזם. אנארכיזם, אמרה ראנד, "הוא התפיסה הבלתי-רציונלית, והאי-אינטלקטואלית ביותר שאי פעם נוצרה על ידי המאמינים נטולי-ההקשר, הכבולים לקונקרטים, של התנועה הקולקטיביסטית". בשנת 1987 הוקמה "אגודת איין ראנד" על ידי חברי האגודה הפילוסופית האמריקאית במטרה לקדם את הלימוד של הפילוסופיה של איין ראנד. בין חברי האגודה הבולטים, אלן גוטהלף, פרופ' לפילוסופיה ולהיסטוריה של המדע באוניברסיטת פיטצבורג, ואחרים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- איין ראנד, אנו החיים, הוצאת מ. מזרחי, ת"א
- איין ראנד, כמעיין המתגבר
- איין ראנד, מרד הנפילים, הוצאת ש.פרידמן, 1999
- Rand, Ayn, The Virtue of Selfishness
- Rand, Ayn, Philosophy: Who Needs It
- Peikoff, Leonard, Objectivism: the Philosophy of Ayn Rand
- משה קרוי, חיים על-פי השכל, הוצאת מציאות, 1975.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מכון אין ראנד
- אגודת איין ראנד - מיסוד האגודה הפילוסופית האמריקאית
- אנֹכי - תלמידי הפילוסופיה של איין ראנד בישראל
- פורקום וקוקס: קריקטורות מערכתיות אובייקטיביסטיות ומאמרי מערכת באנגלית
- אתר קפיטליזם - הכולל מצגת לעקרונות הכלכלה האובייקטיביסטית
- גלרית האמנות של קורדייר - ריכוז יצירות ע"פ עקרונות האסתטיקה האובייקטיביסטית
