אורלי קסטל-בלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אורלי קסטל-בלום נולדה בשנת 1960 בתל אביב, ישראל, סופרת ישראלית מודרנית.

קסטל-בלום למדה קולנוע באוניברסיטת תל אביב והתחילה לפרסם את יצירתה בשנת 1987. היא "התגלתה" על ידי העורך הספרותי חיים פסח, שעבד אז בהוצאת עם עובד, שם פורסם קובץ הסיפורים הראשון, "לא רחוק ממרכז העיר".

אורלי קסטל התחתנה עם העיתונאי גדי בלום והתגרשה ממנו בשנת 1999. יש להם שני ילדים, אסנת וחנוך.

בשנת 1990 הוענק לה פרס תל אביב, בשנת 1993 הוענק לה פרס אלתרמן, בשנים 1994 ו-2001 הוענק לה פרס ראש הממשלה ליצירה ובשנת 2003 קיבלה את פרס ניומן.

הספרים של אורלי קסטל-בלום תורגמו לתשע שפות.

[עריכה] מספריה

1987 "לא רחוק ממרכז העיר/סיפורים", הופיע בהוצאת עם עובד
1989 "סביבה עויינת", הופיע בהוצאת זב"מ
1990 "היכן אני נמצאת", הופיע בהוצאת זמורה-ביתן
"דולי סיטי"
"סיפורים בלתי רצוניים"
"המינה ליזה"
"הספר החדש של אורלי קסטל-בלום"
"רדיקלים חופשיים"
"עם אורז לא מתווכחים"
2006 "טקסטיל", הופיע ב"הספרייה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד וספרי סימן קריאה. הספר מתאר בסאטירה מעודנת את ההוויה הצפון תל אביבית העכשווית, באמצעות ארבעת גיבוריו, בני משפחת גרובר, המתגוררת בתל ברוך צפון:
- אמנדה, המנהלת בית חרושת לפיג'מות שירשה מאמה.
- עירד, בעלה של אמנדה, חוקר וממציא המרוכז בעצמו
- לירית, בתם בת העשרים ושתיים, המתגוררת בנגב, קרוב לטבע
- דעאל, בנם, חייל המשרת בצה"ל כצלף העוסק בסיכול ממוקד.