אלבדו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבדו (albedo) היא מידת ההחזריות של משטח או גוף. זהו היחס בין כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת מגוף או משטח לכמות אשר שפגעה בו. התוצאה אשר לרוב מבוטאת באחוזים בין 0% ל-100% היא מושג חשוב בקלימטולוגיה ואסטרונומיה. היחס הזה תלוי בתדירות הקרינה המדוברת. הוא תלוי גם בזווית הפגיעה של הקרינה. אלבדו של שלג טרי הוא גבוה: עד 90%. לפני האוקיינוס לעומת זאת יש אלבדו נמוך. האלבדו הממוצע של כדור הארץ עומד על 37-39%, בעוד האלבדו של הירח הוא 12%. באסטרונומיה האלבדו של גופים לוויניים ואסטרואידים יכול להעיד על הרכב פני השטח שלהם, וביחוד תכולה של קרח.
פעולות בני האדם שינו את האלבדו של אזורים רבים בכדור הארץ (בין היתר על ידי בירוא יערות והקמת חוות). אולם קשה לכמת את ההשפעה הזו ברמה גלובלית, לא ברור אם השינויים האלו נוטים להעלות או להוריד את התחממות כדוה"א.
הדוגמה ה"קלאסית" של אפקט האלבדו הוא משוב טמפרטורת השלג. אם אזור מכוסה שלג מתחמם והשלג מתחיל להנמס, האלבדו פוחת. יותר שמש נקלטת, והטמפרטורה נוטה לעלות. ההיפך הוא גם נכון: אם נוצר שלג, מתחיל מעגל של קירור. עוצמת השפעת האלבדו תלוייה בגודל השינוי באלבדו ובכמות החשיפה לשמש. מסיבה זו ההשפעה עשוייה להיות גדולה באזורים טרופיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] דוגמאות לאפקט האלבדו
[עריכה] האזורים הטרופיים
למרות שאפקט האלבדו ידוע יותר לגבי האזורים הקרים של כדוה"א, מאחר ומצוי שם יותר שלג, למעשה הוא חזק יותר באזורים הטרופיים, וזאת משום שהם מצויים תמידית תחת אור שמש. כאשר חוואים ברזילאים חוטבים אזורים של יער גשם טרופי חשוך כדי להחליף אותם באדמה כהה יותר כדי לגדל בה גידולי שדה, הטמפרטורה הממוצעת של האזור נוטה לעלות בכ-3°C בשנה.
[עריכה] אפקטים בקנה מידה קטן
אלבדו פועל גם בזעיר אנפין. אנשים הלובשים ביגוד כהה בימי הקיץ נמצאים בסיכון גבוה יותר למכת חום מאלו הלובשים בגדים בהירים.
[עריכה] אזורי טבע נוספים
האלבדו של אזורי יערות המכוסים לחלוטין באורן בזמני החורף עומד על 9% בלבד, בין האחוזים הנמוכים הקיימים עבור סביבה טבעית. הדבר נובע חלקית בשל צבע האורנים, וחלקית בשל פיזור אור השמש בתוך העצים אשר מפחית את כמות כלל האור המוחזר. בשל החדירות הנמוכה, אלבדו האוקיינוס אף נמוך יותר, כ-3.5%, למרות שהדבר תלוי עד מאוד בזווית הקרינה. לאדמת ביצות גדושה אחוזים של בין 9% ל-14%. עצים נשירים עומדים של 13%. שדה מכוסה עשב לרוב עומד על 20%. מדבר או חוף ים גדול עומדים לרוב על 25%, אך הדבר משתנה לפי צבע הקרקע. (הנתונים לפי ויקיפדיה האנגלית, מתוך מחקר של אדוארד ווקר).
[עריכה] אזורים עירוניים
לאזורים עירוניים יש ערכים לא טבעיים של אלבדו בשל מבנים עשויים ידי אדם אשר קולטים את אור השמש לפני הגיעו לקרקע. באזורי צפון כדוה"א, הערים חשוכות באופן יחסי, ונמצא כי האלבדו בהן עומד על 7%, עם עליה קלה בלבד בזמני הקיץ. ברוב הארצות הטרופיות ממוצע הערים עומד על 12%. ההבדל נובע כמובן מההבדל בסביבה הטבעית.
[עריכה] עננים
עננים הם גורם נוסף של אלבדו הנכללים בגורמי ההתחממות הגלובלית. לסוגים שונים של עננים יש ערכי אלבדו שונים, תאורטית בין מינימום של 0% עד ל-70%. מודלים אקלימיים הראו כי אם היה מתכסה לפתע כל כדוה"א בעננים לבנים, היו צונחות טמפרטורות הקרקע שבו לכ-151°C-. מדובר עם זאת במודל הרחוק מלהיות מושלם, בהיותו מנבא גם כי כדי לשנות ב-5°C את הטמפרטורה הגלובלית "כל" שעלינו לעשות הוא להעלות את האלבדו הממוצע של כדוה"א ב-12% על ידי הוספת עננים לבנים.
אלבדו כבר הושפע בעבר בידי עננים לא טבעיים, כגון שובל האדים של מטוסים מסחריים. בדיקה הראתה כי לאחר אירועי 11 בספטמבר, בהם הופסקה תנועת המטוסים לשלושה ימים, עלתה הטמפרטורה המקומית ב-1°C.
