אליג'אזיניו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליג'אזיניו (בפורטוגזית: Aleijadinho; נכה קטן) (1730-1814), הוא השם בו מוכר הפסל והאדריכל הברזילאי אנטוניו פרנסיסקו ליסבוא (Antônio Francisco Lisboa).
[עריכה] ביוגרפיה
אליג'אזיניו נולד בעיר וילה-ריקה, הקרויה כיום אורו פרטו (Ouro Preto) במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל, כבן לא חוקי של נגר פורטוגלי שהיגר לברזיל ושפחתו. אביו של אליג'אזיניו עבד כנגר וכן עסק בתכנון כאדריכל, ממנו למד אליג'אזיניו את אמנויות הפיסול והאדריכלות. כאשר התחתן, עבר ליסבוא הצעיר להתגורר עם משפחתו החדשה.
תוך זמן קצר הפך אליג'אזיניו לאדריכל ידוע, ובנוסף גילף בעץ ופיסל באבן סבון.
בשנות ה-40 לחייו החל גופו לעבור תהליך של עיוות, כנראה כתוצאה מצרעת.
בשנת 1766, אחרי מות אביו, תכנן, ביצע וגילף בכנסית סן פרנסיסקו דה אסיס באורו פרטו. החל משנת 1796 גילף על עץ ארז 66 דמויות בגודל טבעי המתארות את הפסיון של ישו בסגנון הרוקוקו.
בין השנים 1800 -1805 פיסל אליג'אזיניו את 12 הנביאים מאבן-סבון בעיר קונגוניאס. כאשר נותר בלי אצבעות, המשיך לפסל בעזרת קשירת הפטיש לאמה שלו. גם רגליו נקטעו והוא נישא על ידי עבדיו.
[עריכה] ספקות אודות קיומו
אי דיוקים בשם אביו בתעודת הלידה וברישום שנת לידתו של אליג'אזיניו (לפי תעודת הפטירה היה בן 76 בשנת 1814, כך ששנת לידתו הייתה 1738 במקום 1730) הולידו ספקות לגבי עצם קיומו של אליג'אזיניו. אחת הטענות הקשורות לחשד מצביעה על שלטונו של ז'טוליו ורגאס, דיקטטור ונשיא ברזיל, ככזה שהיה מעוניין ליצור דמות לאומית שהיא גם מולאט, וכן של בעל מוגבלות המסוגל להתגבר על קשיי מחלתו באמצעות יצירתיותו.