אלכס אפשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכס אפשטיין (נולד ב-1971), סופר ישראלי.
נולד בסנקט פטרבורג שברוסיה. עלה ארצה בשנת 1980 בהיותו בן תשע. כתב עשרה ספרים ובהם ספר ילדים, ספר שירה, שלושה רומנים, שני קובצי סיפורים, נובלה ונובלה דיגיטלית. ואף מפרסם את סיפוריו וביקורות ספרותיות במוספי הספרות של העיתונים הארץ (בעל המדור "זעירים" במוסף לתרבות ולספרות של העיתון, שמביא סיפורים קצרים מפי עטו), וידיעות אחרונות. סיפוריו תורגמו לאנגלית , רוסית, איטלקית והולנדית.
מייחד את אפשטיין אחד מהז'אנרים בהם הוא עוסק שעניינו כתיבתם של סיפורים קצרים במיוחד, כמו בספר "לכחול אין דרום" שבו מאה ועשרים סיפורים, החל בסיפור בן שלוש עשרה מילים וכלה בסיפור בן עשרים עמודים אפשטיין הוא בעל ידע עצום, אותו הוא מערה לתוך יצירתו, בספר זה למשל שזורות בכפיפה אחת דמויות מרבדיה המגוונים של התרבות כמו: אדם וחווה, סיזיפוס, בורחס, הומרוס, מקס ברוד, אנדי וורהול, דונלד ויניקוט, ולטר בנימין.
בשנת 2003 הוענק לו פרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול ליצירה.
[עריכה] ספריו
- כותב לנינגרד ושירים אחרים. תל אביב, עקד, תשנ"ג 1992.
- הכלב שדיבר (על המלחמה}. תל אביב, זמורה ביתן, תשנ"ה 1994
- ספור על נמרודון. ירושלים, כתר, 1997.
- אהובתו של מטפס ההרים. ירושלים, כתר, 1999.
- הגיבורים הצהובים. ירושלים, כתר, 2000.
- מילון מהפך. עם הקדמה מאת אלכס אפשטיין. תל אביב, גוונים, תש"ס 2000.
- אודיסיאה. ירושלים, כתר, 2001.
- מתכוני חלומות. תל אביב, בבל, תשס"ב 2002.
- ספרייה דמיונית. תל אביב, בבל: ואללה 2002. ( מצוי גם על הרשת)
- לכחול אין דרום. תל אביב, עם עובד, תשס"ה 2005.
