אלקטרואנצפלוגרם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלקטרואנצפלוגרם (EEG) ובעברית "רשמת מוח חשמלית" או אי.אי.ג'י, הוא מכשיר לא-פולשני לרישום הפעילות החשמלית במוח.
הרישום נעשה באמצעות הצבת אלקטרודות על הגולגולת. נוירולוגים ופסיכולוגים עושים שימוש ברישומי EEG כדי ללמוד על תפקוד המוח, באמצעות מדידה של גלי המוח במהלך פעילות של מתנדבים אנושיים ושל בעלי-חיים בניסויים מעבדתיים. תאוריות שונות להסברת השינה נשענות לעתים על דפוסי EEG הנרשמים במהלך שעות שינה. בנוסף, נעשה שימוש ברישומי EEG למטרות אבחון רפואי, בין השאר כדי לאבחן אפילפסיה.
ה־EEG הומצא על ידי הנוירולוג הבריטי ריצ'רד קאטון בשנת 1885, תוך מחקר על בעלי-חיים, ובשנת 1929 פותח על ידי הנוירולוג הגרמני האנס ברגר כך שאפשר יהיה לעשות בו שימוש יעיל גם בבני-אדם. בשנות ה־50 פיתח הפיזיקאי והמהנדס וולטר גריי וולטר סוג חדש יותר של בדיקת EEG, שנקרא טופוגרפיית EEG. בדיקה זו יוצרת מעין מיפוי אלקטרוני של פני המוח.
גלי המוח הנמדדים על ידי רשמת מוח חשמלית נבדלים באמצעות א"ב יווני, אלפא, בטא, גאמא, דלתא ותטא, אשר לכל אחד מהם תדירות גלים שונה.