אמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אמלי

שם הסרט במקור:	Amélie
בימוי:	ז'אן פייר ז'ונה
הפקה:	ז'אן מארק דהשאמפ קלודי אוסאר
תסריט:	גיום לוראן ז'אן פייר ז'ונה
שחקנים ראשיים:	אודרי טוטו מת'יו קזוביץ סרג' מרלין ג'אמל דבוז
מוזיקה:	יאן טירסן
חברת הפצה:	מיראמקס
תאריך יציאה לאקרנים:	25 באפריל, 2001
משך הקרנה:	122 דקות
שפת הסרט:	צרפתית
תקציב:	€11,400,000
פרסים:	מועמד לחמישה פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb

אמלי (בצרפתית: Le Fabuleux Destin d'Amélie Poulain - הגורל הנפלא של אמלי פוליין או בקיצור: Amélie) הוא סרט צרפתי, דובר צרפתית מסוג של קומדיה רומנטית או אגדה מודרנית. הסרט, בכיכובה של אודרי טוטו זכה להצלחה רבה.

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר וזכה בפרסים רבים.

[עריכה] שם הסרט

בארצות דוברות אנגלית הופץ הסרט תחת השם "אמלי ממונמארט" (באנגלית: Amélie from Montmartre) אולם בהמשך הסרט נודע בשם "אמלי".

[עריכה] שחקנים וצוות הפקה

אודרי טוטו - אמילי פולן (Amélie Poulain)
מת'יו קזוביץ' - נינו קווינקמפואה (Nino Quincampoix)
רופוס נארסי - רפאל פולן - אביה של אמלי (Raphaël Poulain)
יולנדה מוריאו - מדלן וולאס (Madeleine Wallace), הקונסיירג'
ארת'וס דה פנגוור - היפוליטו (Hipolito), הסופר
אורבן קנסלייה - קוליניון (Collignon), בעל חנות המכולת
ג'אמל דבואה - לוסיין (Lucien)
דומיניק פינון - ג'וזף (Joseph)
איזבל ננטי - ג'ורג'ט (Georgette)

[עריכה] תקציר עלילה

אמלי היא ילדה שגדלה בודדה בלא חברת ילדים אחרים. אמה מתה עוד בצעירותיה, ואביה, רופא במקצועו מעולם לא חיבק אותה. המגע היחיד בינה ובין אביה היה בעת הבדיקה הרפואית החודשית שלה. מגע זה גרם לה התרגשות רבה ולליבה לפעום במהירות, ועל כן אביה האמין שיש לה הפרעות קצב בלב, ושמר אותה בבית תוך שהוא מונע ממנה לשחק עם ילדים אחרים. בשל בדידותה פיתחה אמילי עולם פנימי עשיר והיו לה חברים דימיוניים.

לאחר שגדלה, בהגיעה לגיל 22 החלה אמלי לעבוד כמלצרית בבית קפה קטן במונמארט שבפריז. בית הקפה מנוהל על ידי לולינית קירקס לשעבר. אמלי נהנת מהנאות קטנות בחייה - לשבור את ציפו הסוכר של קרם ברולה בכפית, ללכת לטייל ברחובות פריז, להקפיץ אבנים בתעלת לסאן מרטן, לנסות לנחש כמה אנשים חווים אורגזמה ברחבי פריז ברגע נתון (15 בעת שהדבר מוצג לצופים).

יום אחד מגלה אמלי כי אריח קיר בחדר האמבט שלה רופף, ומאחוריו היא מוצאת קופסת מתכת של ילד שהתגורר בדירה לפני שנים רבות. היא מחליטה למצוא אותו להשיב לו את הקופסה. היא מחליטה שאם אכן תמצא אותו היא תקדיש חייה לעשיית טוב, ואם לא תמצא אותו - הדבר לא נורא.

לאחר עבודת בילוש היא מוצאת את אותו אדם ומניחה את הקופסה בתא טלפון ציבורי המצלצל בדיוק שהוא עובר לידו. ברגע שהוא מגלה את הקופסה הוא מתרגש עד דמעות. אמילי מחליטה להמשיך ולעשות טוב בחייה - מתארת לעיוור את הרחוב, עוזרת לעובד בחנות המכולת המקומית להתגונן מפני הבעלים של החנות שמציק לו, עוזרת לאביה לגלות שכדאי לו לצאת לטייל בעולם, ומנסה לאזור לאדם מסתורי האוסף תמונות שנזנחו בפוטומטים.

צייר המתגורר בבניין שלה מראה לה שכדאי לה לעזור גם לעצמה, והיא מתאהבת באוסף התמונות המסתורי שצריך לגלות את דרכו אליה באמצעות מסלול רמזים שהיא הסתירה ברחבי פריז.

[עריכה] ביקורות

הסרט זכה להצלחה קופאית רבה, ואף היה אהוב ביותר על המבקרים, אולם מבקרים חברתיים צרפתיים ביקרו את הסרט. הסרט המתרחש במונמרט מתאר את האזור כאזור ציורי אוטופי הדומה לגלויית דואר, והמתעלם מהאקלים החברתי הקשה של המתגוררים באזור. מרבית תושבי האזור הם מהגרים שחורים ממעמד סוציו אקונומי נמוך - ואילו בסרט אין ולו אדם שחור אחד.

המבקרים טענו כנגד הסרט כי על מנת ליצור פריז אידאלית הוציא הבמאי את השחורים מהסרט. הבמאי השיב בתגובה כי אחד הגיבורים - לוסיאן - הוא צפון אפריקאי ממעמד נמוך.

[עריכה] פרסים

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר כמו כן הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרס הסרט האירופי בשנת 2001, בפקס גלובוס הבדולח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי קרלוי וארי בשנת 2001, בפרס "בחירת הקהל" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורנטו, בפרס סזאר בשנת 2002 עבור הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, פס הקול הטוב ביותר והבימוי האומנותי הטוב ביותר.

כמו כן הסרט נבחר על ידי הניו יורק טיימס כאחד מ-1,000 הסרטים הטובים ביותר.

[עריכה] טריוויה

במקור דמותה של אמלי יועד לשחקנית הבריטית אמילי ווטסון, ובהתאם הדמות הייתה ביתו של אנגלי, אולם הצרפתית של ווטסון לא הייתה טובה דיה, והיא לא יכלה להשתתף בצילומים בשל צילומי הסרט "גוספורד פארק" ולכן שונה התפקיד והותאם לשחקנית צרפתיה. אודרי טוטו הייתה הראשונה שנבחנה לתפקיד.