אנכידו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנכידו, במיתולוגיה המסופוטמית ("עלילות גלגמש") הוא גיבור בעל עוצמה. פירוש שמו בשומרית הוא "יצירו של אנכי". על פי האגדה, אנכידו נברא על מנת להאבק בגלגמש על מנת להסיר את עולו של גלגמש מעל תושבי ארך, העיר עליה שלט. אנכידו חזק כגלגמש, ואף דומה לו.
[עריכה] האגדה
אנידו ירד לעולם, התנהג כחיה וחי בחברת החיות. כמו כן, ניצל את יתרונו על מנת להפריע לפעולת הציידים, בכך שפינה את המלכודות אותם טומנים לחיות. הצייד, שמקור פרנסתו נפגע, ביקש למתן את התנהגותו של אנכידו בכך שקרבו לחברה האנושית: הוא מביא עמו את שמחת הקדושה, כוהנת לאלה אשתר, ותוצאת המעשה היא יחסי מין הנמשכים שבעה ימים ושישה לילות. אנכידו עבר לחיות עם הציידים שהתגוררו מחוץ לעיר ולומד לחיות כבן אדם. בשלב הבא שמחת הקדשה הביאה את אנכידו העירה והוא נאבק עם גלגמש, בלא הכרעה. לאחר המאבק צומחת ביניהם ידידות מופלאה ושותפות גורל, והם יוצאים להיאבק יחדיו במפלצת חמבבה ששכנה ביער הארזים. השניים מביסים את המפלצת וכורתים את העץ שבמרכז היער, ומביאים אותו חזרה לארך. בארך הם נאבקים עם מפלצת מיתולוגית נוספת - "שור השמים", הנשלח על מנת להטיל רעב וצמא על הארץ, בתגובה על סירובו של גלגמש לחיזוריה של אשתר.
לבסוף, אנכידו חלה לפתע על מנת להבהיר להם את מעמדם כבני תמותה וכך מסיים את חייו. בעקבות מותו יצא גלגמש למסע אל עבר גילוי סוד חיי הנצח.
