אסון צאלים א'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסון צאלים א' הוא השם שניתן לתאונת אימונים צבאית בה נהרגו חמישה חיילי מילואים, שהתרחשה ב-17 ביולי 1990 בבסיס צאלים שבנגב.
התאונה התרחשה במהלך תרגיל חטיבתי ששיתף בין השאר כוחות חי"ר ותותחנים. פגז ארטילרי נורה על ידי יחידת התותחנים שהשתתפה באימון לעבר יעד בו הייתה ממוקמת קבוצת חיילים גדולה. כתוצאה מהירי נהרגו חמישה חיילי מילואים ונפצעו עשרה, מהם שלושה באורח קשה.
התאונה חשפה ליקויים רבים בניהולו של בסיס צאלים ובהוראות הבטיחות הצבאיות לאימונים של צה"ל. מפקד גדוד האימונים וקצין הטיווח הארטילרי שנתן את הוראת הירי, בנוסף לקצינים נוספים, הועמדו לדין צבאי. מפקד בסיס צאלים ננזף.
כשנתיים מאוחר יותר, בשנת 1992, התרחשה תאונה נוספת בבסיס צאלים, אסון צאלים ב'.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ישראל 50, הוצאת מעריב, 1997.