אפרים בן יעקב מבון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (מבון) (1132-1197). מבעלי התוספות באשכנז. פרשן, פייטן, ופוסק.
ר' אפרים נולד בשנת ד'תתצ"ב (1132) כנראה בבון, למד אצל רבי יואל הלוי (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב"ד בון.
בגזירות תתנ"ו שהה בעיר נושא, וניצל בנס כשעזב את העיר טרם פרוץ הפוגרום.
מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו. מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.
[עריכה] חיבוריו
- המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.
- פירוש על פיוטי המחזור.
- אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר הזכירה". בספר זה הוא מתאר את גזרות מסע הצלב השני.
- פיוטים.
