ארבעה אבות נזיקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה סוגים של נזק שאדם יכול לגרום לחברו: "שור", "בור", "מבעה" (אדם המזיק או שן בהמה, הפירוש תלוי במחלוקת אמוראים) ו"הבער" (אש). סוגים אלה נקראים ארבעה אבות נזיקין, ופרטי הדינים הקשורים בהם מהווים בסיס לדיני הנזיקין בהלכה היהודית.
שור הנוגח בקרניו מהווה אב טיפוס לרכוש של האדם שמזיק מבלי שיש לו תועלת בכך. האדם יכול לטעון שלא יכול היה לשער שיקרה מצב כזה, ולכן אחריותו חלקית, דבר הנקרא "חצי נזק". בקטגוריה זו ניתן לכלול, לדוגמה, נשיכת כלב השייך לאדם. חלוקה הקיימת בה היא ההבדלה בין "שור תם" שנגח רק פעם אחת, לבין "שור מועד" שנגח שלוש פעמים, ומעתה ואילך חזקה עליו שימשיך לנגוח. "שור נגח" טעון שמירה יתרה, ואם בעליו מתרשל בשמירתו הרי הוא נחשב כפושע וחייב נזק שלם.
בור מייצג מעשה פאסיבי של אדם שאחרים עלולים להפגע ממנו. אף שלאדם יש אחריות על כך, הוא יכול לטעון להקלה בכך שהאחרים צריכים להזהר מהדבר ושהם הביאו זאת על עצמם. כך גם אם אדם מניח מכשול או כלי מסוכן במקום בו אנשים עלולים להפגע ממנו. הגדרת הגמרא למושג בור הינה שאין דרכו לילך ולהזיק אלא שהניזוק הגיע אליו.
הבער הוא אבטיפוס לנזקים הנגרמים בשל מעשה שאדם סביר היה צריך לצפות מראש את השלכותיו. לאדם שהדליק אש ישנה אחריות גם על האש הבוערת, לדוגמה - שתתפשט למקום שלא חזה מראש, ולנזקים בלתי צפויים שיכולים להגרם ממנה. דוגמה לנזק מסוג זה יכולה להיות פתיחת סכר מים והצפה והטבעה של אנשים וחיות במקום אחר שלא ניצפה מראש. הגדרת הגמרא למושג אש הינה היזק שכח אחר מעורב בו, כבמקרה של האש, בו הרוח שהובילה את האש השתתפה גם היא בהיזק.
במבעה, הנזק הרביעי, נחלקו בכוונת המשנה האמוראים רב ושמואל בגמרא. רב סבר שכוונת התנא במבעה היא לאב טיפוס לנזקים שהאדם עצמו גורם בגופו מתוך ידיעה וכוונה, ולכן אחריותו גדולה ביותר. נזקים שנכללים בקטגוריה זו הינם לא רק נזקים שנעשים בגופו של האדם, אלא גם אם הוא משתמש בכלי, שמהווה בעבורו "יד ארוכה". כך היום, ירי בנשק, דריסה ותאונות דרכים הנגרמות בזדון או בהתרשלות מרובה יכולים להכלל בקטגוריה זו. מאידך, שמואל סבר שמבעה כוונתו להיזק שן, דהיינו היזק בו נהנית הבהמה המזיקה. במקרה זה על האדם לשמור על בהמתו שלא תיכנס ותאכל ברשות אחרים, אבל ברשות הרבים הינו פטור כיון שאין בני אדם מניחים פירותיהם ללא שמירה ברשות הרבים.
