אריאל רובינשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאל רובינשטיין, פרופ' לכלכלה, נמנה עם החשובים שבאנשי התאוריה הכלכלית בעולם, בפרט בתחום תורת המשחקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
אריאל רובינשטיין נולד בשנת 1951 בירושלים, בשכונת תל ארזה. אביו יהודה ואמו לאה עלו לארץ מביאליסטוק בשנות השלושים.
בשנים 1979-1972 למד באוניברסיטה העברית, שבה הוענק לו תואר ד"ר לכלכלה, ולאחר מכן נמנה עם סגל המחלקה לכלכלה באוניברסיטה זו. בשנת 1990 עבר לבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב. במקביל מחזיק מינוי חלקי כפרופסור באוניברסיטת ניו יורק שבארצות הברית.
אף שהמוניטין שלו ככלכלן פותחים בפניו דלתות, מקפיד רובינשטיין להבהיר שאין להיחפז בניצול התאוריה הכלכלית להחלטות ערכיות של חיי היומיום:
- "הקפיצה המהירה והפסקנית מהדיון המופשט לבעיות קונקרטיות היא הסכנה הגדולה שבשימוש במושגים הבאים מבית אולפנה אקדמי. כשעוסקים בנושאים פוליטיים, ספק אם פנייה לתורה אקדמית עדיפה על חוכמת האיש ברחוב." (הארץ, אפריל 1995)
רובינשטיין הוא חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה לשנת תשס"ב. ב-2004 זכה בפרס ע"ש ארווין נמרז בכלכלה. בשנת 2006 זכה בפרס א.מ.ת.
הוא אב לבן ולבת, יובל ומיכל, ונשוי ליעל רובינשטיין, שגרירת ישראל בתאילנד.
[עריכה] פעילותו הפוליטית
אריאל רובינשטיין מקדיש מזמנו לקידום שיוויון כלכלי ומפרסם מאמרים (ב"ידיעות אחרונות", ב"הארץ" ובמקומות נוספים) העוסקים בקיפוחם של החלשים בחברה. ראו, למשל, מאמרו "עשר הערות על הנוכחים השקופים", המשקף את מאבקו למען שיפור תנאי העסקתם של עובדי הניקיון באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1977 היה רובינשטיין ממיסדי "התנועה לציונות אחרת". ב 1978 הוא היה אחד מיוזמי "מכתב הקצינים" שהביא להקמת "שלום עכשיו". על עמדותיו בסוגיית הכיבוש אפשר ללמוד מהקטע הבא:
- "אינני יכול לסיים רשימה זו מבלי להכות על חטא הטעות הטרגית ביותר שעשינו מאז השואה. לקח לנו יותר מדי זמן לעמוד על משמעות הפיכתנו לעם כובש, מדכא ומייסר. נכון, היה רוב דמוקרטי בעד החזקת השטחים שנכבשו ב-1967 כפיקדון לשלום. נכון, היה רוב בכנסת למען ההתנחלויות בשם הביטחון, יופי הארץ וברית בין הבתרים. ואנו לא הבנו שעל עקרונות הקיום היהודי אסור לנו לוותר, ושעקרונות אילו כוללים את הזדהותנו עם החלש ולא עם החזק, עם הנכבש ולא עם הכובש. צפינו בביקורת במפעל ההתנחלויות, זה שמנציח את הכיבוש ומרסק אותנו כעם. כיבדנו את הדמוקרטיה, חתמנו על עצומות והשתתפנו בכמה הפגנות סרק בכיכר. לא חצצנו בגופנו בפני הבולדוזרים ולא צעקנו שהעניין בנפשנו שלנו לא פחות משהוא בנפשם של מתפללי קבר יוסף. צייתנו במקום שהיינו צריכים לסרב." (מעריב, 5.10.03)
בשנת 2002 הביע רובינשטיין תמיכה בסרבני השרות בשטחים. "כל מה שאני יכול לומר הוא שאני רואה בקבוצה הזו של מה שקוראים "סרבנים" ואני הייתי קורא "נטורי הקרתא של המצפון היהודי" אני רואה בהם גיבוריה של החברה הישראלית 2002 ..." (דמוקרטיה, ציות וסירוב, 19.05.02)
[עריכה] פרסומים
אריאל רובינשטיין פרסם מאמרים רבים, ואת הספרים הבאים (ארבעה מהם ניתנים להורדה חופשית מאתרו):
- Bargaining and Markets, with M. Osborne, Academic Press, 1990.
- A Course in Game Theory, with M. Osborne, MIT Press, 1994.
- Modeling Bounded Rationality, MIT Press, 1998.
- Economics and Language, Cambridge University Press, 2000.
- Lecture Notes in Microeconomic Theory: The Economic Agent, Princeton University Press, 2005.
