ביגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכלב ציד. לערך העוסק בפירושים נוספים של "ביגל", ראו ביגל (פירושונים).
[עריכה] היסטוריה של הגזע
העדות הממשית הראשונה לגזע, היא הזכרת שמו של הביגל ב-1475. הם צדים בקבוצות ובעזרת רחרוח קרוב לקרקע. צדים בעיקר חיות קטנות כמו ארנבות (היו רודפים אחריהן עד התשתן), אך גם חיות גדולות, כמו חזירי בר, תנים וצביים. מקור שמו אינו ברור, אך משוער כי הוא במילה beag (קטן בשפה הקלטית) או מהמילה beuguel (קולני, פירוש מילולי פתוח-גרון). הוכר כגזע ב-1873, וב-1890 הוקם בבריטניה מועדון הביגל הראשון. הגיע לאמריקה הצפונית עם המתיישבים הראשונים, ושם פותח טיפוס קטן יותר. כמו כן הוא עבר הסבה מקצועית, ואולף לרחרח מזוודות וחבילות בשדות תעופה לאיתור מוצרים, העלולים להכיל מזיקים. כמו כן שימש את הצבא לאיתור סכנות בכלי רכב בזכות עקשנותו הרבה זהו אחד הגזעים היחידים שמסוגל לעמוד על מכסה מנוע לוהט.
[עריכה] מבנה כללי
- גובה - 33-40 ס"מ.
- משקל - 20 ק"ג.
הגרביים וקצה הזנב לבנים. הפרווה קצרה. ישנם כמה שילובי פרווה: טרי-קולור (חום, שחור ולבן), 2 גוונים (חום, לבן, זהוב, ג'ינג'י או שחור). שחור-לבן או לבן לגמרי הם נדירים ביותר.
תוחלת החיים - 15 שנים.
[עריכה] אופי
מסתדר עם חיות אחרות, עליז, רוחש חיבה, כלב שמירה נאמן. בעל תאוות נדודים רבה. עצמאי ועקשן. נוטה לברך לשלום בנביחות גם אנשים שאינו מכיר. הביגל הסתגל היטב לחיים עירוניים.
