בית הכנסת הגדול (תל אביב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מראה בית הכנסת מהאוויר

חזית בית הכנסת הגדול, 10/06

עבודת קרמיקה בחזית הכניסה לבניין מאת שרגא וייל, 10/06

שעון על גדר בית הכנסת הפונה לרחוב אלנבי בשילוב מודל חזית בית הכנסת החורבה שהוצב במקום באמצע שנות ה-80, 10/06

בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.

בעבר היווה בית הכנסת הגדול את מרכזה של תל אביב הקטנה, אך כיום מקיף את הבניין אזור עסקים וכספים מובהק. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת, וכיום המבנה המרשים עומד כמעט ללא שימוש.

[עריכה] תולדות המבנה

ארון הקודש, כפי שמופיע על כריכת ספר היובל לביהכנ"ס

תעודה לציון אבן היסוד להקמת בית הכנסת, שהונחה על ידי הרב אברהם יצחק קוק

בשנת 1914 ערך ועד בית הכנסת הגדול תחרות פתוחה לאדריכלים, שבה זכה האדריכל ריכרד מיכל שגם ערך את הפרוגראמה לבית הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מיכל לצבא הגרמני ונאלץ לעזוב את הארץ ובכך לא הספיק להשלים את תוכניות בניין בית הכנסת. את מקומו תפס האדריכל ריכארד ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה (1912), ובית הספר הריאלי (1912), וכן מספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב.

בשנת 1913 הונחה אבן פינה לבית כנסת ברחוב יהודה הלוי. בניית בית הכנסת לא מומשה, ובמקומו החלה הקמת בית הכנסת ברחוב אלנבי בתכנונו של האדירכל יהודה מגידוביץ'. בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925.

בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת, בתכנון האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, ובכך הפך את המבנה לבעל אופי מודרניסטי. כמו כן נעשו שינויים בפנים הבניין והוחלפו הריהוט, ארון הקודש ומערכות התאורה.

[עריכה] הבינוי ההיקפי

את תכנון הבינוי ההיקפי לבית הכנסת הגדול, ערך האדריכל זאב רכטר בסוף שנות ה-30. רכטר תיכנן כיכר בסגנון איטלקי שתקיף את בניין בית הכנסת מצד צפון ומצד מערב (שני הצדדים הנותרים הינם הרחובות עצמם). את הכיכר תקיף שורת בתים בעלת חזית מוכתבת, כשבמפלס הקרקע תעבור ארכדה בעלת קשתות אוריינטליות והחללים במפלס מיועדים למסחר.

תוכנית זו בוצעה רק בחלקה, ומבין הבתים כולם רק "בית מני" הנו המבנה היחיד שתוכנן במדויק על פי תוכנית זו. "בית מני" נמצא מול הכניסה הראשית לבית הכנסת הגדול.

[עריכה] דגם בית הכנסת החורבה

באמצע שנות ה-80, ביוזמתו של נשיא בית הכנסת אברהם חצרוני, הוקם בפנית גדר בית הכנסת, הפונה לרחוב אלנבי, שעון המוצב על דגם חזית בית הכנסת החורבה.

החורבה, נוסדה בראשית המאה ה-18 בירושלים ונחרבה כליל על ידי הכוחות הירדנים במהלך מלחמת העצמאות (כיום נבנה באתר בית הכנסת - בית תפילה חדש). חצרוני, הוגה הדגם, למד בצעירותו בישיבת "עץ החיים" שפעלה בחורבה.

[עריכה] מאמרים וספרים

מ. מאיר-מריל, בית הכנסת הגדול בתל אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, יד יצחק בן צבי, י"ם, 1990.
א. חצרוני, ספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל אביב, הוצאת ביהכנ"ס הגדול בת"א, ת"א, תשמ"ו (1986).
א. חצרוני, "החורבה הירושלמית בבית הכנסת הגדול בתל אביב", עיתון הצופה, כ"ו אייר תשמ"ה (1986).