בלדווין הרביעי מלך ירושלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלדווין הרביעי מלך ירושלים (1161 - 1185) ידוע כמלך המצורע, בנם של המלך אמלריך ואשתו הראשונה אגנס מקורטניי. מלך ממלכת ירושלים הצלבנית בין השנים 1174 - 1185.
בלדווין הרביעי מלך בדור האחרון של הממלכה הצלבנית, וניתן לראות במחלתו ובהתפוררותו הפיזית בבואה להתפוררותה של הממלכה כולה.
מחלתו של בלדווין התגלתה בגיל צעיר על ידי מחנכו ההיסטוריון ויליאם מצור. הוא מספר כי גילה את דבר המחלה כאשר שיחק הילד עם חבריו ולא הרגיש כאב כאשר נפצע. כמצורע לא אמור היה בלדווין הרביעי למלוך זמן רב ולהעמיד יורשים. עובדה שתרמה להיווצרות תככים ומחלוקות פוליטיות בחצר המלוכה באשר לזהותו של היורש. על אף מחלתו התמודד בלדווין הרביעי בגבורה מול צבאו של צלאח א דין, ואף ניצח בארבעה קרבות. לקרב האחרון שלו בקרק נישא המלך על גבי אלונקה.