בליפ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בליפ, או בשמו המקורי What the Bleep Do We Know!? (נכתב גם What tHe #$*! DΘ ωΣ (k)πow!?, בתרגום חופשי מאנגלית "מה לבליפ אנחנו יודעים?!") הוא סרט קולנוע שנוי במחלוקת משנת 2004. הסרט משלב בין ראיונות דוקומנטריים לסיפור בדיוני ואנימציית מחשב במטרה לקשר בין מדע לבין רוחניות. הסרט עוסק בנושאים מגוונים מתחומי מכניקת הקוונטים, פסיכולוגיה, נוירולוגיה, תורת ההוויה, מטאפיזיקה ורוחניות. הוא מכיל ראיונות עם דוקטורים שונים מתחומי המדע והרוחניות, יחד עם סיפור על צלמת חירשת המתמודדת עם עברה. ישנו בסרט שימוש ניכר באנימציית מחשב מתקדמת כדי להמחיש רעיונות שמוצגים בו (כגון פעולת המוח), וכן למטרות אמנותיות יותר.
חלקו הראשון של הסרט מציג, באמצעות ראיונות עם פיזיקאים, רעיונות מרכזיים של מכניקת הקוונטים, ובפרט אי הוודאות שהביאה תורה זו ללב הפיזיקה המודרנית. מרואיינים אחרים עוסקים בפעולתו של המוח. לכל אורך הסרט לא ניתן מידע על זהותם או מקצועם של המרואיינים הרבים, וזהות זו נחשפת רק בסוף הסרט.
הסרט צבר פופולריות רבה ברחבי העולם, אך עם זאת יש כלפיו ביקורת קשה. רבים מצביעים על שגיאות עובדתיות בנושאים מדעיים שמוזכרים בסרט, ועל כך שרוב האנשים שהיו מעורבים בהפקתו ואף אחדים מהמרואיינים בו קשורים לכת העידן החדש -Ramtha's School of Enlightenment. בסיסה של הכת במדינת וושינגטון, ארצות הברית, ודעותיה עומדות במרכזו הרעיוני של הסרט. מייסדת הכת, ג'ודי ז. נייט (JZ Knight), מתראיינת בסרט פעמים רבות. בסוף הסרט מופיע שמה של נייט בכתוביות כ"רמת'ה" (Ramtha). זוהי רוחו בת שלושים וחמש אלף השנים של לוחם למוּרי אשר, על פי המסורת הלמורית, עלה השמיימה (בדומה לעלייתו של ישו לגן עדן). נייט טוענת כי היא "מתעלת" את רוחו מאז הופיעה לפניה בשנת 1988.
[עריכה] נושאים השנויים במחלוקת
ביקורת רבה מופנית כלפי הסרט בכך כי הסרט לוקח מושגים ותופעות קוונטו-מכניים, כגון עקרון אי הוודאות של הייזנברג, העוסקים במערכות קטנות בסקאלת אורכי הגל של דה ברויי (עצמים מיקרוסקופיים), ומסיק מהן מסקנות לגבי עצמים יום-יומיים כגון כדורי-סל, מעיינות ואף בני אדם.
[עריכה] שגיאות עובדתיות בסרט
- בתחילת הסרט נאמר כי בני האדם משתמשים אך ב-10% ממוחם. זוהי טעות פופולרית - למרות שרובו של המוח אינו פעיל בכל רגע נתון, כל שטחו נחוץ לשם תפקוד נורמלי תקין. [1]
- בסרט נטען כי בני האדם מורכבים מ-90% מים. ידוע כי אחוז הרכב המים אצל היילודים הוא 78%, אצל בני ה-1 - 65%, גברים בוגרים מורכבים מכ-60% ונשים בוגרות כ-55%. [2]
- בקטע האנימטיבי בסרט נראים מסרים חשמליים מועברים ישירות במרווח הסינפטי. ידוע כי המסרים המועברים בין תאי העצב מועברים בצורה כימית בעזרת מוליכים עצביים.
- נטען בסרט כי 20 חומצות אמינו מיוצרות בגוף האנושי. ידוע כי הגוף מסוגל לסנתז רק 12 חומצות אמינו, ושאר ה-8 הן חומצות אמינו חיוניות וחייב לקבלם מהמזון.
